יוסיף פאנצ'יץ'
יוסיף פאנצ'יץ' (בסרבית קירילית: Јосиф Панчић; נולד כיוסיפ פאנצ'יץ'; 17 באפריל 1814 – 25 בפברואר 1888) היה בוטנאי, רופא, פרופסור ואקדמאי סרבי. הוא נולד באימפריה הצרפתית הראשונה, בשטח קרואטיה של ימינו, וקיבל את התואר ברפואה בהונגריה לפני שעבר לסרביה. הוא תיעד בהרחבה את הצמחייה של סרביה, וזוקפים לזכותו את סיווגם של מיני צמחים רבים שהיו לא ידועים לקהילה הבוטנית באותה עת. פאנצ'יץ' מוכר כמי שגילה את האשוח הסרבי. הוא נחשב לאבי הבוטניקה הסרבית.
חיים
### חיים מוקדמים ולימודים
יוסיף פאנצ'יץ' נולד באוגרינה, ליד בריביר, באזור וינודול, שהיה אז חלק מהפרובינציות האיליריות של האימפריה הצרפתית הראשונה. פאנצ'יץ' היה הבן הרביעי של פאבל פאנצ'יץ' ואשתו מרגריטה. סבו מצד אביו, שהגיע מהאזור סביב ניש, שירת בגדוד מתנדבים של הצבא הקיסרי האוסטרי במהלך המלחמה האוסטרו-טורקית. על פי המסורת, משפחת פאנצ'יץ' הגיעה מהרצגובינה והתיישבה באוגריני בימים עברו. מקורות מסוימים טוענים שפאנצ'יץ' היה ממוצא בונייבצי, חלקם מתארים אותו כקרואטי, בעוד מקורות אחרים מתארים אותו כסרבי.
לאחר שסיים את בית הספר היסודי בגוספיץ', המשיך לליציאום ברייקה, ולאחר מכן המשיך ללימודים באקדמיה המלכותית למדעים בזאגרב (1830). הוא סיים את לימודיו ב-1842 בבודפשט ברפואה. בנוסף לקורסים אחרים, פאנצ'יץ' למד קורסים בבוטניקה, שהועברו על ידי פרופסור הבוטניקה הנודע דאז, יוזף סדלר (Sadler József). מאוחר יותר, כשהוא נזכר בהרצאות המוקדמות ההן, כתב:
> ומאז הקורס הראשון בבוטניקה התחלתי לאהוב בוטניקה והחלטתי להפוך לבוטנאי, אז התחלתי לבוטנז בהתרגשות ולאסוף צמחים סביב פשט ובודה,...
### עבודה
בזמן שלמד בוטניקה במוזיאון להיסטוריה של הטבע בווינה, פאנצ'יץ' התוודע לבלשן הסרבי ווק סטפנוביץ' קאראג'יץ', שכתב לו מכתב המלצה לרשויות הסרביות, כדי להגשים את משאלתו להתיישב בנסיכות סרביה כדי לחקור את הטבע. במאי 1846 הגיע לסרביה, שם במשך שבע השנים הראשונות עבד כרופא באזור כפרי. ב-1847 ביקש להשתחרר מאזרחותו האוסטרית והגיש בקשה לאזרחות סרבית, באותה שנה פגש את אשתו לעתיד לודמילה מילבה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 1853 עבר מקראגויבץ לבלגרד, כאשר מונה לראשונה לפרופסור נלווה במחלקה להיסטוריה של הטבע ואגרונומיה של הליציאום של בלגרד בצו של הנסיך אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', לפני שהפך לפרופסור מן המניין להיסטוריה של הטבע וחקלאות ב-1854, כפי שנקבע על ידי משרד החינוך של נסיכות סרביה.
פאנצ'יץ' היה מרצה בבית הספר הגדול (האוניברסיטה העתידית של בלגרד), והנשיא הראשון של האקדמיה המלכותית הסרבית. כפרופסור למדעי הטבע, הוא היה אחד מששת הפרופסורים המקוריים (לצד קונסטנטין ברנקוביץ', יובאן סטריה פופוביץ', ג'ורה דאניצ'יץ', מתיאה באן ודימיטרייה נשיץ'), של הליציאום של נסיכות סרביה. מאוחר יותר הפך לרקטור בית הספר הגדול (האוניברסיטה העתידית של בלגרד) ומייסד המכונים למינרלוגיה וגיאולוגיה, המחלקות לזואולוגיה ובוטניקה והגנים הבוטניים הניסיוניים בבלגרד.
פאנצ'יץ' תיעד בהרחבה את הצמחייה של סרביה וזוקפים לזכותו את סיווגם של מיני צמחים רבים שהיו לא ידועים לקהילה הבוטנית באותה עת. הוא גילה בסך הכל 47 מינים תקפים חדשים למדע. ההישג המרכזי של מחקריו הפלוריסטיים של פאנצ'יץ' היה "הצמחייה של נסיכות סרביה" (Flora Kneževine Srbije) שפורסמה ב-1874, בעוד שתוספת נוספה עשר שנים מאוחר יותר. מחקריו סימנו את תור הזהב של הבוטניקה בסרביה.
התגלית המשמעותית ביותר שלו הייתה האשוח הסרבי (Picea omorika), אותו גילה ליד זאובינה על הר טארה ב-1875. הוא ביסס את הבוטניקה הסרבית בקרב המדעים האירופיים. הוא קבע שהצמחייה של סרביה עשירה וראויה למחקרים נוספים. במהלך המלחמה הסרבית-עות'מאנית (1876–1878), הוא היה הרופא הראשי של בית החולים בבלגרד.
אומרים שהוא "התאהב" בהר קופאוניק, בו ביקר 16 פעמים בין 1851 ל-1886.
פאנצ'יץ' מונה לנשיא הראשון של האקדמיה המלכותית הסרבית שהוקמה ב-5 באפריל 1887. הוא ביקש את פתיחת הגן הבוטני "ייבְרֶמוֹבָאץ" בבלגרד.
פאנצ'יץ' מת ב-25 בפברואר 1888, משאלתו האחרונה הייתה להיקבר בהר קופאוניק.
מורשת
מאוזוליאום של יוסיף פאנצ'יץ' הוקם בפסגה הגבוהה ביותר של קופאוניק ב-1951 על ידי האקדמיה למדעים, אוניברסיטת בלגרד ומועדון המטיילים, עם הכתובת:
> בהתאם לבקשתו של פאנצ'יץ', העברנו אותו לכאן כדי לנוח לנצח. הנה המסר שלו לנוער הסרבי: "רק עם הבנה וניתוח מעמיקים של הטבע של ארצנו הם יראו כמה הם אוהבים ומכבדים את מולדתם".
אגודת מחקר נקראה על שמו, האגודה למחקר ביולוגי יוסיף פאנצ'יץ' (Biološko istraživačko društvo "Josif Pančić"). הוא הופיע על שטר של 10 דינר שהודפס ב-1994. הוא כלול ב-100 הסרבים הבולטים ביותר. בשנת 1951, הנקודה הגבוהה ביותר ברכס הרי קופאוניק שונתה מפסגת מילאן לפסגת פאנצ'יץ'.
ב-17 באפריל 2010, גוגל חגגה את יום הולדתו עם גוגל דודל.
פרסים
מסדר סנט סאווה