ג'וזף פארוול גליدن (Joseph Farwell Glidden) קיבל את הפטנט על עיצוב מהפכני של תיל דוקרני ב-24 בנובמבר 1874, בגיל 61. באמצעות מטחנת קפה כדי לעצב את הדוקרנים, הוא תכנן שיטת גדר בעלת שני גדילים המכונה "המנצח" ("The Winner"), אשר עיצבה מחדש לחלוטין את פרקטיקות החקלאות והרעייה ברחבי הנוף האמריקאי בכך שהחזיקה ביעילות בקר בשטחים נרחבים.
קריירה מוקדמת וטרגדיה אישית
גליدن, שנולד ב-1813 בצ'ארלסטאון, ניו המפשייר (Charlestown, New Hampshire), העביר את שנותיו הראשונות כמורה בקלרנדון, ניו יורק (Clarendon, New York), במשך שמונה שנים לערך. ב-1837 נישא לקלריסה פוסטר (Clarissa Foster). עד 1843 עברה המשפחה למחוז אוגל, אילינוי (Ogle County, Illinois), ולבסוף לדקאלב (DeKalb), שם רכשו חוمة. טרגדיה פקדה את חייו המוקדמים כאשר אשתו מתה ב-1846 בעת לידה. זמן קצר לאחר מכן, ב-1847, מתו שלושת ילדיו במגפה. הוא נישא בשנית ב-1851 ללוסינדה וורן (Lucinda Warne), שאיתה הביא לעולם בת בשם אלווה פרנסס (Elva Frances).
התפתחות ייצור התיל הדוקרני
גליدن נכנס לזירה המסחרית עם חברת הגדרות ברב (Barb Fence Company), בשותפות עם סוחר החומרה המקומי אייזק ל. אלווד (Isaac L. Ellwood). המיזם שלהם התרחב במהירות, מה שהביא את גליدن למכור את חלקו לחברת וושבורן ומואן (Washburn and Moen) שבמסצ'וסטס ב-1876, תוך שמירה על זכויות תמלוגים. התפתחות זו העמידה אותו בסכסוך עם תושב מקומי נוסף, ג'ייקוב הייש (Jacob Haish), אשר ערער על החדשנות של עיצוב שני הגדילים של גליدن. המאבק המשפטי שהתפתח הגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית, אשר פסק לטובתו של גליدن ב-1892, אם כי הוצאות המשפטים הגיעו לכדי סכום מוערך של 100,000 דולר.
אימפריה מסחרית ואחזקות קרקע
עד 1892 הוערכו הכנסות התמלוגים מהפטנטים שלו ב-1,000,000 דולר. הנכסים שהופיעו באוסף דאן ובראדסטריט (Dun & Bradstreet Collection) כללו 3,000 אקרים של אדמות חקלאות באילינוי, 35,000 אקרים בטקסס, את מלון גליدن האוס (Glidden House Hotel), את העיתון דקאלב כרוניקל (DeKalb Chronicle), ואת תעשיית רפידות הלבד של גליدن (Glidden Felt Pad Industry). מעורבותו במסחר המקומי כללה תפקידים כסגן נשיא הבנק הלאומי של דקאלב (DeKalb National Bank), דירקטור ברכבת נורת' ווסטרן (North Western Railroad), ובעלים של מפעל הגלגול של דקאלב (DeKalb Rolling Mill).
חדשנות רעייה בטקסס
ב-1881 הקימו גליدن והסוכן מרקס פורטנר (Marques Fortner) את חוות פריינג פן (Frying Pan Ranch) ליד אמריליו, טקסס (Amarillo, Texas), כדי להדגים את היעילות של התיל שלו. החווה סיפקה תמיכה ל-12,000 ראשי בקר שנוסו בסמל של מחבת טיגון. הפעילות התרחבה תחת ניהולו של הנרי ב. סנבורן (Henry B. Sanborn), שהבטיח חלקות קרקע משמעותיות כולל מעיין טקובס ההיסטורי (Tecovas Spring). עד 1898 העביר גליدن נכס נרחב זה לחתנו, ויליאם הנרי בוש (William Henry Bush).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות אזרחיות ומורשת
גליدن כיהן בשורה של תפקידים ציבוריים, בהם שריף של מחוז דקאלב משנת 1852 עד 1854 ושירות נרחב במועצת המפקחים לאורך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 (הערה: במקור 1860s ו-1870s). ב-1898 הוא תרם 63 אקרים מאדמתו כדי לסייע בפתיחת בית הספר לנורמל של מדינת אילינוי הצפונית (Northern Illinois State Normal School), שהפך לאוניברסיטת אילינוי הצפונית (Northern Illinois University) ב-1957. גליدن מת ב-1906 ונקבר בבית הקברות פיירוויו (Fairview Cemetery).
עובדות מהירות
- נולד: 1813, צ'ארלסטאון, ניו המפשייר - נפטר: 1906, דקאלב, אילינוי - תאריך פטנט: 24 בנובמבר 1874 - חדשנות עיקרית: תיל דוקרני ("המנצח") - חוות טקסס: חוות פריינג פן - אתר קבורה: בית הקברות פיירוויו - הכללה בהיכל התהילה: 2006 (היכל התהילה הלאומי של הממציאים)
שאלות שקוראים שואלים
### כמה הרוויח גליدن מההמצאה שלו?
הוא הרוויח סכום מוערך של 1,000,000 דולר בתמלוגים עד שהפטנט שלו פג ב-1892.
### מה הייתה החשיבות של חוות פריינג פן?
היא שימשה כאתר הדגמה בקנה מידה רחב שהוכיח את היעילות של תיל דוקרני ברעייה ובניהול בקר.
### מה קרה לתרומת הקרקע לבית הספר?
גליدن תם 63 אקרים עבור בית הספר לנורמל של מדינת אילינוי הצפונית, ששמו שונה מאוחר יותר לאוניברסיטת אילינוי הצפונית ב-1957.