התקדמות התסמינים בהתקפים מוטוריים מוקדיים מוכרת עד היום בשם 'הצעדה הג'קסונית' (Jacksonian March), תצפית קלינית שהוגדרה על ידי ג'ון הולינגס ג'קסון (John Hughlings Jackson) במהלך כהונתו בבית החולים הלאומי לשיתוק ואפילפסיה. בחינה של המאה התשע-עשרה, הוא שינה את פני הנוירולוגיה באמצעות ניתוח קליני קפדני, נתוני נתיחה שלאחר המוות ומסגרת מושגית המתארת את הארגון האבולוציוני של מערכת העצבים.
מסלול מקצועי ושיוכים מוסדיים
ג'קסון נולד בפרובידנס גרין (Providence Green) שביורקשייר בשנת 1835, ולמד בבתי ספר בטדקסטר (Tadcaster) ובניילסוורת' (Nailsworth) לפני שהחל את לימודיו בבית הספר לרפואה וכירורגיה של יורק. הוא הוסמך בבית החולים סנט ברתולומיו (St Barts) בשנת 1856 ושירת כרופא פנימי במרפאת יורק. בשנת 1859 עבר ללונדון כדי להצטרף לבית החולים המטרופוליטני החופשי ולבית החולים של לונדון. השפעתו המוסדית התרחבה משמעותית בשנת 1862 כאשר הפך לרופא עוזר בבית החולים הלאומי לשיתוק ואפילפסיה בקווין סקוור, ובסופו של דבר כיהן כרופא מן המניין עד שנת 1869.
מחקר קליני בנושא אפילפסיה ואפזיה
ג'קסון התמקד רבות באבחון אפילפסיה, וזיהה את 'מצב החלום' של התקפים פסיכומוטוריים. עבודתו ניתחה את הקשר בין התקפים כאלה לבין דפוסים שונים של אוטומטיזם פתולוגי. במחקריו על אפזיה (אובדן יכולת הדיבור), הוא הבחין כי כמה ילדים שחסרו דיבור רצוני שמרו על היכולת לשיר. הוא ניתח עוד את אובדן השפה אצל חולים עם פגיעה מוחית בצד שמאל, וציין כי ביטויים קבועים כמו 'להתראות' או 'אוי, יקירתי' שרדו לעיתים קרובות למרות גירעונות שפתיים רחבים יותר.
מסגרת תיאורטית של אבולוציית מערכת העצבים
בהשפעת הרברט ספנסר (Herbert Spencer), הציע ג'קסון שמערכת העצבים מארגנת את עצמה בשלוש רמות היררכיות: המדולה וחוט השדרה ברמה הנמוכה ביותר, הקליפה המוטורית ברמה האמצעית והאזור הפרה-פרונטלי ברמה הגבוהה ביותר. הוא תיאר 'פירוק' (dissolution) כתהליך שבו מרכזים גבוהים מאבדים את יכולתם לעכב מרכזים נמוכים יותר. הדבר אפשר לו לסווג תסמינים כ'שליליים', המייצגים היעדר תפקוד, או 'חיוביים', הנובעים משחרור תפקודי של מרכזים נמוכים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יסודות הנוירולוגיה הבריטית
מחויבותו של ג'קסון לתחום התרחבה למנהיגות ארגונית. בשנת 1878, הוא היה שותף להקמת כתב העת Brain לצד סר דיוויד פריאר (Sir David Ferrier) וסר ג'יימס קריטון-בראון (Sir James Crichton-Browne). בשנת 1892, הוא חבר לסר ויליאם גוורס (Sir William Gowers) ולסר דיוויד פריאר כדי להקים את האגודה הלאומית להעסקת חולי אפילפסיה. הקריירה האקדמית שלו התאפיינה במתן הרצאות גולסטוניאן (Goulstonian) ב-1869, נאום הנטריאן (Hunterian) ב-1872, מדליית והרצאת קרוניאן (Croonian) ב-1884, והרצאות לומליאן (Lumleian) בשנת 1890.
עובדות מהירות
- נולד: 1835, יורקשייר - נפטר: 1911, לונדון - השכלה: אוניברסיטת יורק, בית הספר לרפואה ורפואת שיניים בארטס ולונדון - אזרחות: הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד - מקום קבורה: בית הקברות הייגייט - חברות: החברה המלכותית - תחומי עבודה: נוירולוגיה, אפילפסיה - ייסוד כתב עת מרכזי: Brain (1878)
שאלות שקוראים שואלים
### מהי הצעדה הג'קסונית?
זהו המונח להתקדמות האופיינית של תסמינים שנצפו בהתקפים מוטוריים מוקדיים.
### היכן נקבר ג'ון הולינגס ג'קסון?
הוא נקבר בצד המערבי של בית הקברות הייגייט בלונדון.