הטמעת מחלקות חום בבית החולים צ'סטר (Chester Infirmary) בשנת 1783 סימנה תפנית מכרעת בניהול בתי חולים, והובילה לשיעור החלמה של קרוב ל-97 אחוזים בקרב המטופלים. ג'ון הייגארת' (John Haygarth), הרופא שהיה אחראי לפרוטוקול זה, הקדיש את הקריירה שלו לקריאת תיגר על הנחות רפואיות קיימות באמצעות תצפיות סטטיסטיות קפדניות ותרגול ניסיוני ברחבי הממלכה המאוחדת.
חינוך מוקדם וקריירה
הייגארת' נולד בשנת 1740 בגרסדייל (Garsdale) ולמד בבית הספר סדברג (Sedbergh School), שם למד אצל ג'ון דוסון (John Dawson). הוא החל את לימודיו במכללת סנט ג'ון בקיימברידג' בשנת 1759 וסיים אותם בשנת 1766. בין השנים 1762 ו-1765 למד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אדינבורו, ולאחר מכן המשיך בהכשרתו הרפואית באוניברסיטת ליידן ובלונדון. בשנת 1766 קיבל את התואר MB מקיימברידג' והחל את כהונתו כרופא בבית החולים צ'סטר, שם נשאר במשך שלושה עשורים.
מניעת אבעבועות שחורות ובריאות הציבור
הייגארת' השתמש באיסוף נתונים כדי לשפר את התערבויות בריאות הציבור. בשנת 1774 הוא ערך מפקד אוכלוסין בצ'סטר כדי לעקוב אחר היסטוריה רפואית, וזיהה כי חולי חום זקוקים לבידוד כדי למנוע הדבקה. בשנת 1778 הוא הקים את החברה לאבעבועות שחורות של צ'סטר כדי לקדם חיסונים, אסטרטגיה שהפחיתה את שיעורי התמותה המקומיים בכמעט 50 אחוזים תוך ארבע שנים. עבודתו משנת 1784, Inquiry how to Prevent the Small Pox, השתמשה בחישובים סטטיסטיים שסיפק ג'ון דוסון והשפיעה על אסטרטגיות בריאות הציבור בערים כמו לידס וליברפול. בשנת 1793 הוא חיבר תוכנית לחיסון לאומי, אם כי הצעותיו נתקלו בהתנגדות במהלך שנות ה-90 של המאה ה-18.
חקירת אפקט הפלצבו
בשנת 1799 חקר הייגארת' את היעילות של מכשירי פרקינס (Perkins tractors), מכשירי מתכת ששווקו כמכשירי ריפוי בעלות גבוהה של חמישה גינאה. באמצעות ביצוע ניסוי השוואתי שבו השתמש במורי דרך עשויים עץ כדמה, הוא הדגים שהמטופלים דיווחו על תועלת זהה מהחומר הזול יותר. ממצאיו, שפורסמו ב-On the Imagination as a Cause & as a Cure of Disorders of the Body, סיפקו הדגמה משמעותית לאפקט הפלצבו. הוא הגיע למסקנה שהצלחתם של טיפולים רפואיים שונים בתקופה ההיא הייתה לרוב פסיכולוגית ולא רפואית.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
הייגארת' עבר לבאת' (Bath) בשנת 1798 והמשיך במחקרו הרפואי על קדחת שיגרונית וגאוט. תרומותיו לכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society לוו בהתעניינותו ברווחה חברתית, כולל קידום חינוך אוניברסלי והקמת בנקי חיסכון מקומיים. הוא נבחר לעמית החברה המלכותית בשנת 1781 ולעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1789. הוא נפטר ב-10 ביוני 1827 ונקבר בסוויינסוויק (Swainswick).
עובדות מהירות
- לידה: 1740, גרסדייל - פטירה: 10 ביוני 1827, באת' - השכלה: מכללת סנט ג'ון, קיימברידג' - תפקיד מקצועי: רופא, בית החולים צ'סטר - פרסום מרכזי: Inquiry how to Prevent the Small Pox (1784) - הוקרה מקצועית: עמית החברה המלכותית - אתר קבורה: סוויינסוויק
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תרומתו העיקרית של הייגארת' לטיפול בחום?
הוא הוכיח שבידוד חולים עם מחלות חום בתוך מסגרת של בית חולים הפחית משמעותית את שיעורי התמותה.
### כיצד הוכיח הייגארת' את קיומו של אפקט הפלצבו?
הוא השווה את ההשפעות של כלי רפואה יקרים ממתכת לכלים דומים עשויים עץ ולא מצא הבדל בתוצאות הטיפול במטופלים, וייחס את התוצאות לכוחו של הדמיון.