יוהאן גוטפריד יאקוב הרמן

היצירה Elementa doctrinae metricae נותרה התיאוריה המדעית המכרעת של משקלים פואטיים קלאסיים, המיישמת קטגוריות קאנטיאניות על המבנה של שירה יוונית ולטינית עתיקה. יצירה זו, שנכתבה על ידי יוהאן גוטפריד יאקוב הרמן (Johann Gottfried Jakob Hermann), ביססה את המוניטין שלו כחוקר רב-עוצמה שמתודולוגיות הלשון הקפדניות שלו הגדירו את האסכולה הדקדוקית-ביקורתית של הפילולוגיה לאורך המאה ה-19.

הכשרה אקדמית וקריירה

הרמן, שנולד בלייפציג ב-1772, נרשם לאוניברסיטת לייפציג בגיל ארבע-עשרה. אף שלמד בתחילה משפטים, פרידריך וולפגנג רייץ (Friedrich Wolfgang Reiz) הפנה את התעניינותו לעבר הפילולוגיה הקלאסית. לאחר סמסטר אחד באוניברסיטת ינה ב-1793, הוא חזר ללייפציג, שם קיבל משרה כמרצה. בשנת 1798 מונה לפרופסור חבר לפילוסופיה, ובהמשך כיהן כפרופסור לרהיטות ושירה. תקופת כהונתו במוסד נמשכה עשורים, שבמהלכם חנך דמויות בולטות, ביניהן ההיסטוריון לאופולד פון ראנקה (Leopold von Ranke).

מחלוקות מתודולוגיות

הרמן גרס כי שליטה ביוונית ובלטינית היא הדרך היחידה להבנת החיים האינטלקטואליים בעת העתיקה. עמדה זו הציבה אותו בעימות ישיר עם האסכולה ההיסטורית-עתיקנית, שיוצגה על ידי אוגוסט בוק (August Böckh) וקרל אוטפריד מילר (Karl Otfried Müller). בני דורו אלו ראו במיקוד הלשוני של הרמן גישה רדוקציוניסטית. למרות התנגשויות מקצועיות אלו, המשיך הרמן לפרסם מהדורות רחבות היקף של ספרות קלאסית, כולל מחזות של אוריפידס, "העננים" של אריסטופאנס, "טרינומוס" של פלאוטוס, וה"פואטיקה" של אריסטו.

תרומות למשקלים ודקדוק

מעבר למהדורות הביקורתיות שלו, הרמן ביקש להסדיר את חקר הקצב העתיק. בעבודתו מ-1796, De metris poetarum graecorum et romanorum, הוא זיהה אילוץ ספציפי בחרוז ההקסמטרי הידוע כ"גשר הרמן". הוא המשיך לשכלל את תיאוריות הדקדוק שלו ב-De emendanda ratione Graecae grammaticae, שפורסם ב-1801. קריירת ההמשך שלו כללה השלמת מחזות של סופוקלס, משימה עריכתית שהחל בה ארפורדט, בעוד שהמהדורה שלו לאייסכילוס הושלמה לאחר מותו ב-1852.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

הכרה מוסדית

התפוקה המחקרית של הרמן זכתה לתמיכה מוסדית משמעותית וחברות בגופים אקדמיים רבים, כולל האקדמיה הפרוסית המלכותית למדעים, האקדמיה הסקסונית למדעים והאקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ומדעים. הוא היה גם חבר באקדמיה לכתובות ולספרות יפה (Académie des Inscriptions et Belles-Lettres) ובאקדמיה למדעים של סנט פטרסבורג. בשנת 1840 ציינה האוניברסיטה את יובל החמישים לדוקטורט שלו במדליית הוקרה, ולבסוף הוענק לו עיטור Pour le Mérite למדעים ולאמנויות.

עובדות מהירות

- לידה: 1772, לייפציג - פטירה: 1848, לייפציג - אזרחות: ממלכת סקסוניה - תחום עיקרי: פילולוגיה קלאסית - יצירה בולטת: Elementa doctrinae metricae (1816) - שפות: גרמנית, לטינית, יוונית עתיקה - תלמיד בולט: לאופולד פון ראנקה

שאלות נפוצות של קוראים

### מהו גשר הרמן?

זוהי תצפית טכנית בנוגע להימנעות מהפסקות מילה בתוך חרוז הקסמטרי, שצוינה לראשונה על ידי הרמן ב-1796.

### כיצד ניגש הרמן לפילולוגיה?

הוא דגל בשיטה דקדוקית-ביקורתית, בטענה שניתוח לשוני מדויק הוא המפתח החיוני להבנת טקסטים עתיקים.