ג'יי. בי. אס. הולדיין הציג את תיאוריית ה"מרק הקדמוני" בשנת 1929, ובכך הניח מסגרת להבנת המקורות הכימיים של החיים. כמדען רב-תחומי שנולד באוקספורד, הוא יישם שיטות סטטיסטיות קפדניות על הביולוגיה, והפך לדמות יסוד בנאו-דרוויניזם ובפיתוח הגנטיקה של אוכלוסיות לאורך הקריירה האקדמית והמחקרית הענפה שלו.
בסיס אקדמי ומחקר מוקדם
הולדיין התחנך בבית הספר דרגון, במכללת איטון ובאוניברסיטת אוקספורד, והיה במידה רבה אוטודידקט במדעי הביולוגיה. הוא איזן בין רקע רשמי בלימודים קלאסיים ומתמטיקה לבין ניסויים פיזיולוגיים מוקדמים שערך לצד אביו. מחקריו התרחבו למיפוי גנים אנושיים, תוך זיהוי ספציפי של סמנים להמופיליה ועיוורון צבעים על כרומוזום ה-X.
תרומות לתיאוריה האבולוציונית
הולדיין כיהן כפרופסור ביוניברסיטי קולג' לונדון (University College London), שם ניסח את "כלל הולדיין" בנוגע לעקרות של מינים היברידיים הטרוגמטיים. הוא הציע שמחלת האנמיה החרמשית מספקת חסינות למלריה והציג מושגים כמו כלכלת מימן, הפריה חוץ-גופית ו"דרווין" כיחידת אבולוציה. בשנת 1957, הוא ניסח את "דילמת הולדיין" בנוגע למהירות הברירה הטבעית.
שירות צבאי ושנים אחרונות
במהלך מלחמת העולם הראשונה, שירת הולדיין כקפטן בצבא הבריטי. הקריירה שלו הובילה אותו לבסוף מחוץ לאנגליה, להודו בשנת 1956. הוא הפך לאזרח הודי בהתאזרחות בשנת 1961, והמשיך בעבודתו המדעית במכון הסטטיסטי ההודי (Indian Statistical Institute) בבובנשוואר עד מותו בשנת 1964. הוא הוריש את גופתו למחקר רפואי.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- לידה: 1892, אוקספורד - פטירה: 1964, בובנשוואר - דרגה צבאית: קפטן - אזרחות: בריטניה, הודו - תחומים עיקריים: ביולוגיה, גנטיקה, פיזיולוגיה - מעסיק: יוניברסיטי קולג' לונדון - פרסים נבחרים: מדליית דרווין, פרס קימבר לגנטיקה
שאלות נפוצות
### אילו תיאוריות חשובות פיתח ג'יי. בי. אס. הולדיין?
הוא פיתח את תיאוריית המרק הקדמוני של האביוגנזה, את כלל הולדיין בנוגע לעקרות היברידית, וזיהה את הקשר בין אנמיה חרמשית לעמידות למלריה.
### היכן בילה הולדיין את שנותיו האחרונות?
הוא עבר להודו בשנת 1956, הפך לאזרח בהתאזרחות בשנת 1961, ועבד במכון הסטטיסטי ההודי בבובנשוואר עד מותו.