בית הספר לאמריקניזציה (Americanization School) מהווה דוגמה מרכזית להתרחקותו של אירווינג גיל (Irving Gill) מעיטורים מסורתיים לעבר אסתטיקה פונקציונליסטית ומודרניסטית. גיל, שפעל בעיקר בדרום קליפורניה, היה חלוץ בטכניקות בנייה שדגלו ביעילות תעשייתית, תברואה וגיאומטריה נקייה, והותיר חותם מובהק על הסביבה הבנויה של ראשית המאה ה-20 זמן רב לפני שיא השפעתו.
הכשרה מעצבת בשיקגו
גיל נולד בשנת 1870 בטאלי, ניו יורק, והחל את מסלולו המקצועי כשרטט בסירקיוז אצל אליס ג'. הול (Ellis G. Hall). בשנת 1890 עבר לשיקגו כדי להצטרף למשרדו של ג'וזף לימן סילסבי (Joseph Lyman Silsbee). זמן קצר לאחר מכן, הבטיח לעצמו משרה במשרד המשפיע של אדלר וסאליבן (Adler and Sullivan). במהלך עבודתו שם, הוא עבד על בניין התחבורה עבור התערוכה העולמית של שיקגו ב-1893 לצד פרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright). חוויות מוקדמות אלו העניקו לו יסודות טכניים בסגנון 'בית הספר של שיקגו' לפני שעבר לסן דייגו בשנת 1893.
קריירה מוקדמת וחדשנות בחומרים
לאחר ביסוס משרדו בסן דייגו, גיל עבד תחילה בשותפות עם ג'וזף פלקנהאם (Joseph Falkenham) ומאוחר יותר עם ויליאם ס. הברד (William S. Hebbard). משרד 'הברד וגיל' זכה להכרה בזכות פרויקטים כמו בית ג'ורג' וו. מרסטון (George W. Marston House). במהלך סוף שנות ה-90 של המאה ה-19, החל גיל להתנסות בבטון, חומר שיהפוך למרכזי בזהות העיצובית שלו. בשנת 1908 הוא תכנן את המזרקה החשמלית עבור פארק הורטון פלאזה (Horton Plaza Park), אחת ההתקנות הראשונות בארצות הברית ששילבה מים עם אפקטים של תאורה חשמלית צבעונית.
טכניקת הבנייה בשינוע ואסתטיקה מינימליסטית
בשנת 1913 ביצע גיל הישג טכני משמעותי עבור אלן בראונינג סקריפס (Ellen Browning Scripps) כשעיצב את מועדון הנשים של לה הויה (La Jolla Woman's Club). על ידי שימוש בשיטת בנייה של לוחות בטון מוטים (Tilt-up), הוא הרכיב את קירות החזית באתר עם מילוי של בלוקי חרס חלולים. גישה מינימליסטית זו התרחבה גם לעיצוב הפנים, שם העדיף תברואה וחיסכון על ידי ביטול עיטורים, מדפים וקישוטים מיותרים. פנים המבנים שלו כלל מעברים קשתיים בין רצפה לקיר, דלתות במישור הקיר ומדפי אח פשוטים, כדי ליצור חללים זורמים וקלים לתחזוקה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרויקטים אחרונים ומורשת
בעקבות שותפות עם אחיינו, לואיס ג'ון גיל (Louis John Gill), שנמשכה עד 1919, העביר אירווינג גיל את מרכז פעילותו למחוז לוס אנג'לס. בשנותיו המאוחרות הוא שילב בעיצוביו השפעות של אר-דקו וסגנון מודרן (Moderne). תרומותיו הגדולות האחרונות כללו מבני ציבור באושנסייד ודיור עבור משפחות ילידים אמריקאים שנעקרו ממקומם בשמורת רנצ'ו בארונה (Rancho Barona Indian Reservation). גיל נפטר בשנת 1936 בגיל 66 בקרלסבד, כשהוא מותיר אחריו מכלול עבודות שהשפיע על כיוון האדריכלות האמריקאית המודרנית.
עובדות מהירות
- נולד: 1870, טאלי, ניו יורק - נפטר: 1936, קרלסבד, קליפורניה - תחום: אדריכלות מודרניסטית - אזרחות: ארצות הברית - פרויקט בולט: בית הספר לאמריקניזציה - שותפות מוכרת: הברד וגיל - חדשנות בבנייה: קירות בטון מוטים (Tilt-up)
שאלות נפוצות
### מה אפיין את הסגנון האדריכלי של גיל?
הוא מוכר בזכות גישה מינימליסטית ומודרניסטית שדחתה עיטורים מוגזמים לטובת צורות תברואתיות, זורמות וקוביסטיות המשתמשות בבטון ובמשטחים חלקים.
### האם גיל עבד מחוץ לסן דייגו?
כן, למרות שהקריירה המוקדמת שלו התרכזה בסן דייגו, הוא עבר למחוז לוס אנג'לס בהמשך הקריירה כדי לעבוד על עבודות הזמנה שונות.