כתב היד של "סוויטה צרפתית" (Suite française) נותר חבוי במחברת במשך חמישים שנה, ונשמר על ידי דניז אפשטיין (Denise Epstein), שסברה בתחילה כי הדפים מכילים רק יומן אישי כואב. רק בסוף שנות ה-90 גילתה בתה של הסופרת את החשיבות הספרותית של היצירה, מה שהוביל להצלחה בינלאומית עשורים לאחר מותה של הכותבת באושוויץ.
חיים מוקדמים והגירה
אירן נמירובסקי (Irène Némirovsky), שנולדה ב-1903 בקייב, הייתה בתם של בנקאי עשיר, לאון בוריסוביץ' נמירובסקי (Léon Borisovich Nemirovsky). המשפחה נמלטה מהאימפריה הרוסית בעקבות המהפכה ב-1917, בילתה שנה בפינלנד לפני שהשתקעה בפריז. נמירובסקי למדה באוניברסיטת פריז והחלה את קריירת הכתיבה שלה בגיל שמונה-עשרה, כשהיא משתלבת במהירות בסצנה הספרותית הצרפתית.
נסיקה ספרותית בפריז
נמירובסקי זכתה להצלחה מקצועית מוקדמת עם פרסום הרומן "דוד גולדר" (David Golder) ב-1929, המתאר בנקאי יהודי עשיר. הספר עובד לסרט ב-1930 בכיכובו של הארי באור (Harry Baur). יצירתה הבאה, "הנשף" (Le Bal), עובדה גם היא לבמה ולמסך. למרות הפופולריות שלה, היא נתקלה בדחייה שיטתית, כולל שלילת אזרחותה הצרפתית ב-1938.
רדיפות בזמן מלחמה
עד שנת 1940, חוקים אנטישמיים מנעו את פרסום ספריה ושללו מבעלה, מישל אפשטיין (Michel Epstein), את הקריירה הבנקאית שלו. המשפחה עברה לכפר איסי-ל'אווק (Issy-l'Évêque), שם נאלצה נמירובסקי לשאת את הטלאי הצהוב. למרות התנצרותה ב-1939 לנצרות קתולית, היא נעצרה ב-13 ביולי 1942 על ידי משטרת וישי. היא נשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ II-בירקנאו ב-17 ביולי ומתה שם מטיפוס ב-17 באוגוסט 1942.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה לאחר המוות
"סוויטה צרפתית" (Suite française), סדרת נובלות שנכתבה במהלך הכיבוש הנאצי, פורסמה ב-2004 וזכתה בפרס רנודו (Prix Renaudot). היצירה מתארת את החיים בצרפת בין 1940 ל-1941. ב-2007 פורסם כתב יד נוסף שנמצא בשם "חום הדם" (Chaleur du sang). נמירובסקי קיבלה לאחר מותה את התואר "מתה למען צרפת" (mort pour la France).
עובדות מהירות
- נולדה: 1903, קייב - נפטרה: 1942, אושוויץ - השכלה: אוניברסיטת פריז - יצירה בולטת: סוויטה צרפתית - פרסים: פרס רנודו (2004), תואר "מתה למען צרפת" - בן זוג: מישל אפשטיין - אזרחות: האימפריה הרוסית, צרפת
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע "סוויטה צרפתית" פורסמה זמן רב כל כך לאחר מות המחברת?
בתה, דניז אפשטיין, שמרה את כתב היד במשך חמישים שנה, מתוך אמונה שמדובר ביומן אישי שהיה כואב מדי לקריאה.
### כיצד פרנסה נמירובסקי את משפחתה במהלך המלחמה?
היא המשיכה לכתוב עבור המגזין "גרינגואר" (Gringoire), שהחזיק בנטיות אולטרה-לאומניות והיה הפרסום היחיד שהסכים להדפיס את עבודתה.