היינריך אוטו וילנד

היינריך אוטו וילנד

היינריך אוטו וילנד (Heinrich Otto Wieland; 4 ביוני 1877 – 5 באוגוסט 1957) היה כימאי גרמני. הוא זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1927 עבור מחקריו בנושא חומצות מרה.

קריירה

בשנת 1901 קיבל וילנד תואר דוקטור מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (Ludwig-Maximilians-Universität München) תחת הנחייתו של יוהאנס תילה. בשנת 1904 השלים את עבודת ההביליטציה שלו, המשיך ללמד באוניברסיטה, והחל מ-1907 שימש כיועץ לחברת בורינגר אינגלהיים (Boehringer Ingelheim). בשנת 1914 מונה לפרופסור חבר לנושאים מיוחדים בכימיה אורגנית ולמנהל המחלקה האורגנית של המעבדה המדינתית במינכן. בין השנים 1917 ל-1918 עבד וילנד בשירות מכון קייזר וילהלם (Kaiser-Wilhelm-Institut) לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה בדאהלם, שנוהל אז על ידי פריץ הבר, כחלופה לשירות צבאי רגיל. שם היה מעורב במחקר נשק, למשל במציאת מסלולים סינתטיים חדשים לגז חרדל. הוא גם נחשב למי שביצע את הסינתזה הראשונה של אדמזיט.

בין השנים 1913 ל-1921 היה פרופסור באוניברסיטה הטכנית של מינכן. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת פרייבורג כממשיכו של לודוויג גטרמן (הוא גם נטל אחריות על ספר המתכונים המפורסם של גטרמן). בפרייבורג החל לעבוד על רעלני קרפדות וחומצות מרה. בשיתוף פעולה עם בורינגר אינגלהיים עבד על אלקלואידים סינתטיים כגון מורפין וסטריכנין.

בשנת 1925 ירש וילנד את ריכרד וילשטאטר כפרופסור לכימיה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

בשנת 1941 בודד וילנד את הרעלן אלפא-אמניטין, המרכיב הפעיל העיקרי של אחת הפטריות הרעילות ביותר בעולם, אמנית המוות (Amanita phalloides).

וילנד ניסה בהצלחה להגן על אנשים, במיוחד סטודנטים יהודים, שהיו "נטולים גזעית" על פי חוקי נירנברג. סטודנטים שגורשו מכיוון שהיו "נטולים גזעית" יכלו להישאר בקבוצה של היינריך וילנד ככימאים או כ"אורחי היועץ החשאי" (Gäste des Geheimrats). הנס קונרד לייפלט, סטודנט של וילנד, נידון למוות לאחר שאסף כסף עבור קלרה הובר, אלמנתו של קורט הובר.

משפחה

אביו של היינריך, תיאודור וילנד (1846–1928), היה רוקח בעל דוקטורט בכימיה. הוא החזיק בבית זיקוק לזהב וכסף בפפורצהיים. היינריך וילנד היה בן דוד של הלנה בורינגר, אשתו של אלברט בורינגר, שהיה מייסד חברת התרופות בורינגר אינגלהיים. הוא עבד עבור החברה מ-1915 עד 1920 והקים את המחלקה המדעית של החברה.

אווה וילנד, בתו של היינריך וילנד, נישאה לפאודור לינן ב-14 במאי 1937.

פרס היינריך וילנד

מאז 1964 מוענק פרס היינריך וילנד מדי שנה. בתחילה נועד הפרס לקדם מחקר בכימיה, ביוכימיה, פיזיולוגיה ורפואה קלינית של ליפידים וחומרים קשורים, וכיום הוא מוענק עבור מחקר מצטיין על מולקולות ומערכות פעילות ביולוגית בתחומי הכימיה, הביוכימיה והפיזיולוגיה, כמו גם על חשיבותן הקלינית. הפרס נמנה עם הפרסים המדעיים הבינלאומיים המוערכים ביותר ובעל היסטוריה מצליחה של מעל 50 שנה. פרס היינריך וילנד מומן על ידי בורינגר אינגלהיים בין השנים 2000 ל-2010. החל משנת 2011 הוא מוענק על ידי קרן בורינגר אינגלהיים. מקבלי הפרס נבחרים תמיד על ידי חבר נאמנים עצמאי. מאז 2014, הפרס עומד על 100,000 אירו.