חסן נסראללה: הקול שהחזיק אזור שלם
ב-12 בספטמבר 1997, חיילים ישראלים ארבו והרגו לוחם בן שמונה-עשרה בשם מוחמד האדי סמוך לכפר מליח. הוא היה בנו הבכור של מזכ"ל חזבאללה. כאשר ישראל הציעה להשיב את הגופה תמורת ויתורים, חסן נסראללה סירב: "שמרו אותה. יש לנו עוד לוחמים רבים כמו האדי שמוכנים להקריב את עצמם." מאתיים אלף אבלים ביום מילאו את דרום ביירות במשך שבוע. באזור שבו בני מנהיגים למדו בחו"ל, החישוב הובן מיד, וזה היה הרגע שבו ביסס את מעמדו.
בנו של הירקן
נסראללה נולד ב-31 באוגוסט 1960 בבורג' חמווד, פרבר צפוף ממזרח לביירות, התשיעי מבין עשרה ילדים. אביו עבד אל-כרים מכר פירות וירקות; המשפחה, מאל-באזוריה שבדרום, לא הייתה דתייה במיוחד אך תמכה בנטייתו התאולוגית של הילד. כאשר פרצה מלחמת האזרחים ב-1975 הם חזרו לכפר אבותיהם, והוא סיים את לימודיו בצור.
הוא למד בסמינר שיעי בבעלבכ שעקב אחר תורתו של איש הדת העיראקי מוחמד באקר א-סדר (Mohammad Baqir al-Sadr), ובגיל שש-עשרה נסע לנג'ף כדי ללמוד תחת א-סדר עצמו. אומרים שהמורה אמר לו: "אני מריח בך את ניחוח המנהיגות." בשנת 1978 גירש סדאם חוסיין את הסטודנטים מלבנון; א-סדר נכלא, עונה ונהרג שנתיים לאחר מכן. בחזרה בלבנון, נסראללה למד ולימד תחת עבאס אל-מוסאווי (Abbas al-Musawi), עלה בדרגות תנועת אמל כדי להפוך לנציגה הפוליטי בבקעת הלבנון, וב-1982, עם הפלישה הישראלית, סייע בארגון הפלג שהפך לחזבאללה.
בן שלושים ואחת, ומזכ"ל
בפברואר 1992 הרגה תקיפה אווירית ישראלית את מוסאווי. נסראללה, בן שלושים ואחת, תפס את הפיקוד. הוא החזיק בתפקיד במשך שלושים ושתיים שנים — יותר מכל מנהיג ערבי בעל משקל דומה — והערכת מודיעין ישראלית מוקדמת העריכה אותו כ"קשוח, אך אינטלקטואל יותר במובן רחב מאשר מוסאווי", תוך ציון העובדה ששמר על יחסים טובים במקביל עם אמל, דמשק וטהראן.
הטריאנגולציה הזו הייתה מהות שיטתו. הוא רכש רקטות ארוכות טווח שיכלו להגיע לצפון ישראל, ספג את מבצע דין וחשבון של ישראל ב-1993 ואת מבצע ענבי זעם ב-1996 — האחרון הסתיים לאחר שישה-עשר ימים בהבנה רשמית של הפסקת אש — והקים, לצד המיליציה, רשת של מרפאות, בתי ספר וקרנות שיקום שסיפקו לאוכלוסייה השיעית המופלית היסטורית בלבנון משהו שאף מדינה לבנונית לא סיפקה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הנסיגה, והניצחון האלוהי
במאי 2000 הוציא אהוד ברק את כוחות צה"ל מדרום לבנון לאחר שמונה-עשרה שנים. חזבאללה בלע את צבא דרום לבנון הנתמך על ידי ישראל בתוך ימים. ברחבי לבנון והעולם הערבי הרחב, נסראללה זכה לקרדיט על סיום הכיבוש; יום השנה הפך לחג לאומי. פוליטיקאי ערבי אמר לניו יורק טיימס שהוא "האדם החזק ביותר במזרח התיכון" ו"המנהיג הערבי היחיד שבאמת עושה את מה שהוא אומר." אל-ג'זירה חיפשה השוואות לנאצר, ערפאת, גווארה וקסטרו.
מלחמת 2006 הייתה דו-משמעית יותר ממה שהאגדה מאפשרת. לאחר שחזבאללה ארב לסיור ישראלי ב-12 ביולי, הרג שלושה חיילים וחטף שניים, ישראל ניהלה מערכה בת שלושים וארבעה ימים שהחריבה את לבנון. ממשלות ערביות פנו נגדו: שר החוץ של ערב הסעודית כינה את המבצע "בלתי צפוי, בלתי הולם וחסר אחריות"; וליד ג'ונבלאט אמר בפשטות, "ארצי עולה בלהבות. חוץ מזה, לא הסכמנו." ב-27 באוגוסט 2006 הודה נסראללה בטלוויזיה שלא היה מורה על החטיפה אילו ידע לאן היא תוביל.
אז הוא נשא את הנאום. נאום "הניצחון האלוהי" שלו, ששודר ארצית, המיר חודש הרסני לנרטיב של "עמידה איתנה אגדית" וכפי שציינה החוקרת דינה מטר, הפך אותו לסמל של גבורה פאן-ערבית. כסף איראני הגיע — מה שנקרא השיטפון הירוק, עם 12,000 דולר שחולקו למשקי בית עבור בתים שניזוקו. הוא הפסיד במלחמה לפי כל חשבון קונבנציונלי וניצח בוויכוח עליה.
סוריה, והתפנית
ב-25 במאי 2013 הוא הודיע בפומבי שחזבאללה נלחם בסוריה עבור בשאר אל-אסד, והזהיר שאם סוריה תיפול לידי "אמריקה, ישראל והתכפיריים, אנשי אזורנו ייכנסו לתקופה אפלה." זה היה ניתן להגנה כאסטרטגיה וקטסטרופלי כסמליות. האיש שגילם את ההתנגדות לכיבוש היה כעת כוח כובש במדינה ערבית, וצד במלחמה נגד מוסלמים סונים. הוא הואשם נרחבות בשותפות לפשעי המשטר; באידליב ובאזורי אופוזיציה אחרים, הידיעה על מותו התקבלה מאוחר יותר בחגיגות. בתוך לבנון, המחאות ב-2019 על הקריסה הכלכלית מנו אותו בין המעמד הפוליטי שרצו לסלק.
השנה האחרונה
ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר מתקפת חמאס, פתח חזבאללה חזית לאורך הגבול הישראלי במה שנסראללה תיאר כסולידריות עם עזה. הוא לא רצה להפריד בין השניים, וסירב לגישור בתיווך ארה"ב עד להפסקת אש בעזה — החלטה שאנליסטים מזהים כטעות השיפוט המכרעת שלו, מכיוון שהיא חסמה כל יציאה דיפלומטית בזמן שישראל התכוננה.
ב-27 בספטמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי את מפקדת חזבאללה מתחת לדאחיה בדרום ביירות. נסראללה נהרג; הדיווחים חלוקים בשאלה האם מכוח הדף או מאדים רעילים מתחת לאדמה. בן דודו האשם ספי א-דין, שיועד ליורשו עוד ב-2008, נהרג ימים לאחר מכן; נעים קאסם נבחר למזכ"ל ב-29 באוקטובר. נסראללה נקבר בחשאי, ולאחר מכן זכה לכבוד ב-23 בפברואר 2025 בהלוויה שמשכה בין 450,000 ל-1.4 מיליון אבלים, בעוד מטוסים ישראליים טסו נמוך מעל ביירות.
מדוע חסן נחשב לגאון
הכישרון הוא רטורי ואסטרטגי ולא מלומד, והוא היה יוצא דופן באופן אמיתי. נסראללה יכול היה לגרום לקהל של מיליונים להאמין בטענה ספציפית וניתנת לבדיקה לגבי העתיד ואז לקיים אותה — מוניטין שנתפס במשפט שהוא היה "המנהיג הערבי היחיד שבאמת עושה את מה שהוא אומר." הוא בנה, לפי הערכת מכון ברוקינגס, "את הקבוצה החמושה הלא-מדינתית בעלת היכולות והחימוש הטובים ביותר בעולם," ועשה זאת תוך שמירה על יחסי עבודה עם אמל, דמשק וטהראן, קבוצות שכמעט לא הסכימו על דבר. הוא היה הדמות האזורית המרכזית היחידה שלקחה את המנהיג העליון של איראן כמדריכו הרוחני, מה שהפך אותו לבלתי ניתן להחלפה עבור טהראן. ונאום "הניצחון האלוהי" ב-2006 נותר מקרה בוחן להמרת אסון צבאי לסמכות פוליטית.
מקרה הנגד הוא רציני. הוא הוביל ארגון שהוגדר כטרוריסטי על ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי ואחרים, שהצהרת היסוד שלו קראה להסרת ישראל מהקיום, ומי שבמשך שנים דיבר על יהודים במונחים גזעיים במפורש — "נכדי הקופים והחזירים" ב-1998 — לפני שחזר בו מהמסגור הזה במניפסט של חזבאללה ב-2009. הוא הודה מול מצלמות שהוא טעה בכניסה למלחמת 2006. סוריה הרסה את מעמדו הפאן-ערבי וסיבכה אותו בהרג המוני. סירובו להפריד בין גורל לבנון לגורל עזה ב-2023–24 הסתיים בהשמדת הנהגת הארגון שלו, מדינתו נחבטה וחזבאללה, בקריאת ה-Economist, הושפל בפומבי. יהיו כישרונותיו אשר יהיו, מאזןן הסופי של שיקול דעתו הוא הפסד.
מורשת
נסראללה שינה את מה שיכול להיות שחקן לא-מדינתי: מיליציה עם מדיניות חוץ, מדינת רווחה חברתית, גוש פרלמנטרי וקהל המונים ברחבי תריסר מדינות. הוא העניק לשיעים בלבנון משקל פוליטי שמעולם לא החזיקו ובאותה תנועה, קשר את גורלם לעימות האזורי של איראן. שתי הירושות האלו חיו מעבר לו. גודל הקהל בהלווייתו בפברואר 2025 מדד את הראשונה; ההריסות סביבה מדדו את השנייה.