רב-מכר משנת 2005 שניתח את ההבחנה בין שקר להטעיה מקורו במאמר מושגי שנכתב כמעט שני עשורים קודם לכן. הארי פרנקפורט, אקדמאי שהקריירה שלו השתרעה על פני מספר אוניברסיטאות אמריקאיות מרכזיות, קרא תיגר על גבולות פילוסופיים מסורתיים על ידי חקירת המכניקה של האמת, הרצון החופשי והארכיטקטורה הפסיכולוגית של האכפתיות בתוך החוויה האנושית.
מסלול אקדמי
פרנקפורט נולד בלנגהורן בשנת 1929, וגדל בברוקלין ובבולטימור לאחר אימוצו. הוא למד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם השלים את התואר הראשון שלו בשנת 1949 ואת הדוקטורט שלו בשנת 1954. קריירת ההוראה שלו החלה באוניברסיטת המדינה של אוהיו, ואחריה תפקידים באוניברסיטת SUNY בינגהמטון, אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת ייל, ולבסוף אוניברסיטת פרינסטון, שם כיהן כפרופסור אמריטוס. מעבר למינוייו המקומיים, הוא החזיק במלגת מחקר אורחת בקולג' אול סולס באוקספורד, ועמד בראש המחלקה המזרחית של האגודה הפילוסופית האמריקאית.
מושג ה"בולשיט"
פרנקפורט זכה להכרה ציבורית רחבה באמצעות ספרו "על בולשיט" (On Bullshit). הוא טען כי בעוד ששקרן חייב להחזיק בהבנה בסיסית של האמת כדי לערער אותה, ה"בולשיטר" פועל תוך התעלמות מוחלטת מהדיוק. עבודה זו, שחקרה את השחיקה החברתית של האמת, הורחבה בפרסומו הבא, "על האמת" (On Truth). הניתוח הנגיש שלו למושגים אלו הוביל אפילו להופעה בתוכנית "הדיילי שואו", והביא את חקירתו הפילוסופית לזירה התקשורתית המרכזית.
אתיקה ורצון חופשי
בתחום האתיקה, פרנקפורט קרא תיגר על העיקרון שאחריות מוסרית מחייבת את היכולת לפעול אחרת. באמצעות "מקרים של פרנקפורט", הוא פיתח ניסויי מחשבה המדגימים שאחריות מוסרית עשויה להתקיים גם כאשר לסוכן חסרות בחירות חלופיות. הפרספקטיבה הקומפטיביליסטית שלו הציעה שחופש אמיתי כרוך בהתאמת פעולותיו של אדם לרצונות רפלקטיביים. תרומות אלו לתורת הפעולה ולפילוסופיה המוסרית נותרו מרכזיות בשיח האקדמי על אוטונומיה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חשיבות האכפתיות
פרנקפורט טען שאכפתיות כלפי אובייקט או מושג היא מרכיב חיוני באישיות, המשקף את אופיו של הפרט. הוא הבחין בין אנשים – המחזיקים ברצונות מסדר שני ואכפת להם מרצונותיהם הספציפיים – לבין "וונטונים" (wantons), הפועלים על פי רצונות ללא התחשבות במקורם. ספרו משנת 2004, "סיבות האהבה" (The Reasons of Love), חקר עוד יותר מסגרת זו, והציע שפעולת האכפתיות מעניקה לאובייקט חשיבות, ובכך משפיעה על רווחתו ומסלול חייו של הפרט.
עובדות מהירות
- נולד: 1929, לנגהורן - נפטר: 2023, סנטה מוניקה - השכלה: אוניברסיטת ג'ונס הופקינס - תקופות כהונה אקדמיות מרכזיות: פרינסטון, ייל, אוניברסיטת רוקפלר - ספר בולט: On Bullshit - תחומי עניין: פילוסופיה של הנפש, תורת הפעולה, רצון חופשי - פרסים: מלגת גוגנהיים - חברות מקצועית: האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים
שאלות נפוצות
### מהו ההבדל בין שקר לבין "בולשיט" לפי פרנקפורט?
פרנקפורט טוען ששקרן חייב לדעת את האמת כדי לעוות אותה, בעוד של"בולשיטר" אין כל התחשבות באמת.
### מהם "מקרים של פרנקפורט"?
אלו ניסויי מחשבה שנועדו להראות שניתן להטיל על סוכן אחריות מוסרית לפעולה גם אם לא היה יכול לפעול אחרת.