הנס פישר
הנס פישר (Hans Fischer; 27 ביולי 1881 – 31 במרץ 1945) היה כימאי אורגני גרמני וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1930 "עבור מחקריו על הרכב ההמין והכלורופיל, ובמיוחד עבור הסינתזה של ההמין".
ביוגרפיה
### שנים מוקדמות
פישר נולד ב-27 ביולי 1881 בהכסט (Höchst), כיום רובע של פרנקפורט שבגרמניה. הוריו היו ד"ר אויגן פישר (Eugen Fischer), מנהל חברת קאלה ושות' (Kalle & Co) בויסבאדן ומרצה פרטי (Privatdozent) בבית הספר הטכני הגבוה בשטוטגרט, ואמו אנה הרדגן (Anna Herdegen). הוא למד בבית ספר יסודי בשטוטגרט, ולאחר מכן בגימנסיה הומניסטית בויסבאדן, וסיים את לימודיו בשנת 1899. הוא למד כימיה ורפואה, תחילה באוניברסיטת לוזאן ואחר כך באוניברסיטת מרבורג. הוא סיים את לימודיו בשנת 1904 וקיבל תואר בכימיה. שנתיים לאחר מכן, ב-1906, הוסמך כרופא, וב-1908 קיבל דוקטורט לרפואה, שאיתו הגיש מועמדות לאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן.
### קריירה
הוא עבד תחילה במרפאה רפואית במינכן ולאחר מכן במכון הכימי הראשון בברלין תחת אמיל פישר (Emil Fischer). הוא חזר לאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן בשנת 1911 והוסמך כמרצה לרפואה פנימית שנה לאחר מכן. ב-1913 הפך למרצה לפיזיולוגיה במכון הפיזיולוגי של אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן. בשנת 1916 מונה לפרופסור לכימיה רפואית באוניברסיטת אינסברוק ומשם עבר לאוניברסיטת וינה בשנת 1918.
לאחר מכן, משנת 1921 ועד מותו, החזיק במשרת פרופסור לכימיה אורגנית באוניברסיטה הטכנית של מינכן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עבודתו המדעית של פישר עסקה בעיקר בחקר הפיגמנטים בדם, במרה וגם בכלורופיל בעלים, וכן בכימיה של פירול שממנו נגזרים פיגמנטים אלה. בעלת חשיבות מיוחדת הייתה הסינתזה שלו לבילירובין ולהמין. הוא קיבל כבוד רב על עבודה זו, וזכה בפרס נובל בשנת 1930. המכתש הירחי פישר נקרא על שמו (ועל שם הרמן אמיל פישר) בשנת 1976. הנס פישר מיפה את הרכב קבוצת ההם. בשנת 1929 הצליח פישר לייצר את החומר ולהוכיח כי בטבעת שלו יש אטום מרכזי של ברזל, שכן הוא המשיך לחקור חומרים פיגמנטריים אחרים בעלי חשיבות ביולוגית לביוכימיה, כגון כלורופיל, הצבע הממלא תפקיד בפוטוסינתזה של צמחים. פישר גם פיענח את פיגמנטי המרה ביליברדין (הגורם לצבע הצהבהב האופייני לעור חבול) ובילירובין (המצהיב את העור במקרי צהבת), וסינתז אותם בשנים 1942 ו-1944 בהתאמה. הוא ביצע מיקרו-אנליזות של יותר מ-60,000 חומרים כימיים, וזכה בפרס נובל לכימיה ב-1930. האדם שעורר את התעניינותו של פישר היה פון מולר (von Muller), הפרופסור והמנחה הקודם שלו שרכש עניין בפיגמנטי פירול, בכך שהזמין את פישר לעבוד איתו במרפאה הרפואית השנייה המפורסמת במינכן בשנת 1910. תחת מולר החל לבחון את הרכב פיגמנט המרה בילירובין, דבר שבו ימשיך לעסוק במהלך העשורים שלאחר מכן. הצלחתו של פישר הגיעה גם עם קשיים שכן ניסויים רבים שלו נראו ככשלונות, אך עם הזמן פישר הצליח לשכלל את הכרתו מתוך ניסיונותיו הכושלים.
### חיים אישיים
פישר נישא לווילטרוד האופה (Wiltrud Haufe) בסביבות גיל 50 בשנת 1935. פישר היה אדם שהקדיש עצמו "באופן בלעדי" לעבודתו. הוא המשיך במחקרו המדעי במהלך תקופת הנאצים בגרמניה, והתאבד ביום ראשון של חג הפסחא בשנת 1945, לאחר שמעבדתו ומפעל חייו הושמדו בהפצצת מינכן בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.
תארים
- חבר באקדמיה למדעים לאופולדינה (1919)
- תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת הרווארד (1936)
- מדליית דייווי של החברה המלכותית של לונדון (1937)
ספרות
- Heinrich Wieland (1950), "Hans Fischer und Otto Hönigschmid zum Gedächtniss", Angewandte Chemie, 62 (1): 1–4, Bibcode:1950AngCh..62....1W, doi:10.1002/ange.19500620102.
- Bickel, M H (2001), "[Henry E. Sigerist and Hans Fischer as pioneers of a medical history institute in Zurich]", Gesnerus, vol. 58, no. 3–4, pp. 215–9, PMID 11810971
- Stern, A J (1973), "Hans Fischer (1881–1945)", Ann. N. Y. Acad. Sci., vol. 206, no. 1, pp. 752–61, Bibcode:1973NYASA.206..752S, doi:10.1111/j.1749-6632.1973.tb43252.x, PMID 4584221, S2CID 40633114
- Watson, C J (1965), "Reminiscences of Hans Fischer and his laboratory", Perspect. Biol. Med., vol. 8, no. 4, pp. 419–35, doi:10.1353/pbm.1965.0052, PMID 5323649, S2CID 32016198
- Kämmerer, H (1961), "Hans Fischer (1881–1945). A reminiscence on the 80th anniversary of his birth", Münchener Medizinische Wochenschrift (1950), vol. 103 (published Nov 3, 1961), pp. 2164–6, PMID 14036988