פסקול הסרט "L'Eau vive" משנת 1958 הזניק את גיא בואר (Guy Béart) למעמד של תהילה לאומית, וביסס את המוניטין שלו כדמות מובהקת בשאנסון הצרפתי. הוא נולד בקהיר, ונהנה מרקע מגוון שכלל הנדסה, הופעות בקברטים ושידורי רדיו וטלוויזיה, ובסופו של דבר יצר קטלוג מוזיקלי הכולל מעל 300 יצירות מקוריות במהלך קריירה שנפרשה על פני יותר מחמישה עשורים.
חיים מוקדמים ותשתית אקדמית
גיא בהאר-חסון (Guy Béhart-Hasson), שנולד ב-1930, בילה את שנותיו המעצבות במצרים, ביוון, במקסיקו ובלבנון בשל מקצועו של אביו. הוא למד בקולג' הבינלאומי בביירות, שם קיבל בגרות צרפתית במתמטיקה אלמנטרית בגיל שבע-עשרה. לאחר המעבר לפריז, הוא שילב בין לימודי הנדסה אינטנסיביים בבית הספר הלאומי לגשרים וכבישים (École Nationale des Ponts et Chaussées) לבין הכשרה מוזיקלית בבית הספר הלאומי למוזיקה (École nationale de musique), שם התמקד בכינור ובמנדולינה.
מעבר למוזיקה מקצועית
בעקבות מות אביו ב-1952, בואר עסק בעבודות הנדסה בחברת "Sainrapt et Brice" כדי לתמוך במשפחתו. במקביל, הוא הופיע בקברטים בפריז תחת שם הבמה גיא בואר. כישרון כתיבת השירים שלו משך בסופו של דבר את תשומת לבם של ז'אק קאנטי (Jacques Canetti) ובוריס ויאן (Boris Vian), מה שהוביל לאלבום בכורה שזכה בפרס הגדול של האקדמיה לתקליט הצרפתי (Grand Prix de l'Académie du Disque français) בשנת 1958. למרות פחד במה ראשוני, הוא ביסס את מעמדו עם שיר הנושא של הסרט "L'Eau vive".
טלוויזיה ושינויים באמצע הקריירה
ככל שהנוף המוזיקלי נטה לכיוון הרוק אנד רול האמריקאי, בואר הסתגל במעבר לטלוויזיה. בין 1966 ל-1970 הוא עבד עבור רשות השידור הצרפתית (ORTF), שם הנחה תוכניות שהציגו קשת רחבה של אמנים מוזיקליים. על אף שפופולריות המצעדים המרכזית שלו ירדה לאחר תקופתו בטלוויזיה, הוא שמר על קהל נאמן והמשיך להוציא אלבומי אולפן. בשנת 1977 הוא תרם מכישוריו כמלחין שותף עבור השיר שייצג את לוקסמבורג בתחרות האירוויזיון.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הכרה מאוחרת ושנים אחרונות
לאחר שהתמודד עם בעיות בריאותיות משמעותיות בשנות ה-80, תיעד בואר את חוויותיו בספר "תקווה משוגעת" (Crazy Hope). הפרסום חפף לעלייה מחודשת בפרופיל הציבורי שלו, שסומנה על ידי סדרת הופעות מצליחה בפריז אולימפיה. בשנת 1994 הוא קיבל את המדליה הגדולה של השאנסון הצרפתי (Grande médaille de la chanson française), ולאחריה את פרס בלזק (Prix Balzac). הוא נותר פעיל לתוך שנות ה-2000, והופיע באולמות כמו בובינו (Bobino) ב-1999 לפני שהלך לעולמו בגארש (Garches) בשנת 2015.
עובדות מהירות
- לידה: 1930, קהיר - פטירה: 2015, גארש - עיסוקים עיקריים: זמר-יוצר - השכלה: בית הספר הלאומי לגשרים וכבישים (École Nationale des Ponts et Chaussées) - פרס בולט: המדליה הגדולה של השאנסון הצרפתי (1994) - פרס בכורה: הפרס הגדול של התקליט (1958) - סך הכל שירים מקוריים: מעל 300 - מקום קבורה: בית הקברות של גארש
שאלות שקוראים שואלים
### מה למד גיא בואר לפני שהפך למוזיקאי?
הוא למד הנדסה בבית הספר הלאומי לגשרים וכבישים וכינור ומנדולינה בבית הספר הלאומי למוזיקה.
### האם גיא בואר היה רק זמר?
לא, הוא היה זמר-יוצר פורה שעבד גם כמנחה טלוויזיה עבור ORTF מ-1966 עד 1970.