גונל לינדבלום

גונל מרתה אינגגרד לינדבלום פעלה כדמות מרכזית בקולנוע ובתיאטרון השוודיים למשך עשרות שנים, כשחקנית וכבמאית. מסלולה המקצועי השתרע ממשחק בסרטים ועד תרומות משמעותיות בתיאטרון המלכותי, שם ביימה מחזות ועמדה על הבמה בהפקות חגיגיות היסטוריות גדולות.

קריירה מוקדמת ושיתוף פעולה

נולדה ב-1931 בגטבורג, לינדבלום בנתה קריירה בולטת כשחקנית קולנוע, תסריטאית ובמאית. היא זכתה להכרה מקצועית משמעותית בזכות שיתוף הפעולה שלה עם עבודתו של אינגמר ברגמן. במהלך הפקת הסרט 'האביב הבתולי', משבר בריאותי שכלל דלקת תוספתן הוביל לאשפוזה, שם פגשה את בעלה הראשון, הרופא סטורה הלנדר. הזוג נשאר יחד עד לגירושיהם ב-1970 והיו להם שלושה ילדים.

משחק ובימוי בתיאטרון

מעבר להתחייבויותיה בקולנוע, לינדבלום שמרה על נוכחות עקבית על הבמה. ב-1965, היא גילמה את התפקיד הראשי ב'גברת יולי' עבור ה-BBC. בין 1998 ל-2000, היא גילמה את 'האם המצרית' בהפקה של 'הסימפוניה של הרוחות'. מאוחר יותר, במהלך חגיגות ה-100 שנה של התיאטרון המלכותי ב-2008, היא הופיעה כאמה של טינטומרה במחזה 'הכתר של המלכה'. היא גם ביימה יצירות תיאטרון, כולל הפקה מ-2009 שכללה את סטינה אקבלד ואירן לינד.

חייה האישיים ושנותיה האחרונות

לאחר פרידתה מהלנדר, לינדבלום נישאה לפרדריק דסאו, במאי דני. נישואיה אלו נמשכו חמש שנים לפני שהסתיימו בגירושין. לינדבלום המשיכה במאמציה האמנותיים עד שלב מאוחר בחייה. היא נפטרה ב-24 בינואר 2021 בגיל 89 בברוטבי, לאחר תקופה של מחלה. תרומותיה לאמנויות השוודיות הוכרו באופן רשמי דרך כבוד רבים, כולל פרס יוג'ין או'ניל, אות ליטריס אט ארטיבוס ב-1988, ופרס התיאטרון של האקדמיה השוודית ב-2002.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

עובדות מהירות

- נולדה: 1931, גטבורג - נפטרה: 24 בינואר 2021, ברוטבי - אזרחות: שוודיה - עיסוקים עיקריים: שחקנית, במאית קולנוע, במאית תיאטרון - פרסים: ליטריס אט ארטיבוס (1988), פרס התיאטרון של האקדמיה השוודית (2002), פרס יוג'ין או'ניל

שאלות שקוראים שואלים

### מי הייתה נשואה גונל לינדבלום?

היא הייתה נשואה לרופא סטורה הלנדר ולאחר מכן לבמאי הדני פרדריק דסאו.

### אילו פרסים גדולים קיבלה?

היא קיבלה את אות ליטריס אט ארטיבוס ב-1988, את פרס יוג'ין או'ניל, ואת פרס התיאטרון של האקדמיה השוודית ב-2002.