הבלט "הנסיכה טורנדוט" (Prinzessin Turandot), שהוצג בבית האופרה זמפר (Semperoper) בדרזדן בשנת 1944, סימן את הצלחתו הבימתית הראשונה של גוטפריד פון איינם (Gottfried von Einem). כדמות בולטת במוזיקה האירופית של אמצע המאה ה-20, מלחין אוסטרי זה ניווט בנופים התרבותיים המורכבים של ברלין, וינה וזלצבורג, והותיר מורשת המוגדרת על ידי אופרות המבוססות על ספרות ומחויבותו לסיוע הומניטרי במהלך מלחמת העולם השנייה.
קריירה מוקדמת והכשרה
איינם, שנולד בשנת 1918 בברן, בילה את שנותיו המעצבות בפרוסיה. בשנת 1937 עבר לברלין כדי ללמוד בבית הספר הממלכתי למוזיקה אצל פאול הינדמית (Paul Hindemith). המסלול המקצועי שלו נהנה מחניכתם של מנצחים ובמאים, מה שהבטיח לו משרה כפסנתרן חזרות (répétiteur) באופרה הממלכתית של ברלין, תוך שהוא מסייע להיינץ טיטיין (Heinz Tietjen) בפסטיבל ביירוית. הכשרתו בהלחנה העמיקה אצל בוריס בלאכר (Boris Blacher), מה שהוביל להופעות תזמורתיות מוקדמות כמו הופעת הבכורה ב-1943 של ה"קפריצ'יו" (Capriccio, Op. 2) שלו בביצוע הפילהרמונית של ברלין.
מאמצים הומניטריים בזמן המלחמה
במהלך הקונפליקט בברלין, סייע איינם להישרדותו של המוזיקאי היהודי הצעיר קונרד לאטה (Konrad Latte). על ידי השגת פנקס קיצוב וחברות בלשכת המוזיקאים של הרייך עבור לאטה, ומתן גישה לאופרה הממלכתית, הגן עליו איינם מפני רדיפות. מאמציו לסייע ללאטה לקיים קריירה בנסיבות קיצוניות הובילו להכרתו בשנת 2002 כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם.
תרומות אופראיות ותזמורתיות
איינם זכה להכרה בינלאומית בעקבות הבכורה של האופרה שלו "מות דנטון" (Dantons Tod) בפסטיבל זלצבורג ב-1947. הקטלוג שלו כלל יצירות שעובדו על ידי מחברים חשובים, בהם "המשפט" (The Trial) של פרנץ קפקא ו"ביקור הגברת הזקנה" (The Visit of the Old Lady) של פרידריך דירנמט. בשנת 1973 הזמין האו"ם את הקנטטה שלו "לדורות הבאים" (An die Nachgeborenen) לציון יום השנה לארגון, שהועלתה מאוחר יותר בניו יורק תחת שרביטו של קרלו מריה ג'וליני.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
לאחר נישואיו לאשתו השנייה, המחזאית לוטה אינגריש (Lotte Ingrisch), בשנת 1966, העצים איינם את עבודתם המשותפת, והלחין את הלבריות שלה לאופרות המאוחרות שלו. הוא כיהן כמרצה באוניברסיטה בווינה והיה חבר במוסדות יוקרתיים, בהם האקדמיה לאמנויות בברלין. הוא נפטר בשנת 1996 במייסאו ונקבר בבית הקברות היצינג (Hietzing Cemetery).
עובדות מהירות
- לידה: 1918, ברן - פטירה: 1996, מייסאו - עיסוקים עיקריים: מלחין, מנצח, מרצה באוניברסיטה - הכרה בולטת: חסיד אומות העולם (2002) - יצירה משמעותית: "מות דנטון" (1947) - הזמנה מרכזית: "לדורות הבאים" (1973) - מקום קבורה: בית הקברות היצינג
שאלות שקוראים שואלים
### איזו השפעה הייתה לספרות על האופרות שלו?
הוא התמקד בעיבודים מוזיקליים לדרמות ורומנים קיימים, במיוחד אלו של גאורג ביכנר, פרנץ קפקא, יוהאן נסטרוי, פרידריך דירנמט ופרידריך שילר.
### מה היה הקשר שלו לאומות המאוחדות?
בשנת 1973, האומות המאוחדות הזמינו ממנו את הקנטטה "לדורות הבאים" כדי לציין את יום השנה ה-30 להיווסדו של הארגון.