גודפרי האונספילד: נער החווה שראה אל תוך הגולגולת
ב-1 באוקטובר 1971, בבית החולים אטקינסון מורלי (Atkinson Morley Hospital) שבווימבלדון, הונח מטופל עם חשד לנגע מוחי בתוך מכונה שנבנתה על ידי אדם ללא הכשרה רפואית וללא תואר אוניברסיטאי. הסריקה הראתה ציסטה מוחית. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו ראה את פנים המוח האנושי החי מבלי לפתוח את הגולגולת, והאדם שאחראי לכך בילה את ילדותו בקפיצות מעל ערימות חציר בדאון שבנה בעצמו.
סאטון-און-טרנט
גודפרי ניובולד האונספילד (Godfrey Newbold Hounsfield) נולד ב-28 באוגוסט 1919 בסאטון-און-טרנט (Sutton-on-Trent), נוטינגהאמשייר, הצעיר מבין חמישה ילדים בחווה של אביו. בשלב מאוחר יותר בחייו הוא ציין בפירוש שהחווה עיצבה אותו. "יש מעט הסחות דעת", כתב על חיי הכפר, "ואין לחץ להצטרף למשחקי כדור או ללכת לקולנוע." במקום זאת היו שם מכונות, מרחב, ואף אחד לא צפה בו.
בין הגילאים אחת-עשרה לשמונה-עשרה הוא ניהל תוכנית מחקר פרטית ומסוכנת להפליא. "בניתי מכשירי הקלטה חשמליים", נזכר; "ביצעתי חקירות מסוכנות של עקרונות התעופה, כשהשלכתי את עצמי מראשי ערימות חציר עם דאון שבניתי." הוא התנסה בחביות זפת מלאות מים כדי לחקור הנעה סילונית ובאצטילן כחומר דחף. בבית הספר מגנוס גראמר (Magnus Grammar School) בניוארק-און-טרנט, הוא היה, לדבריו, טוב בפיזיקה ובמתמטיקה ואדיש לכל השאר.
מכ"ם
המלחמה העניקה לו את השכלתו האמיתית. הוא הצטרף לחיל האוויר המלכותי (Royal Air Force) כאיש מילואים מתנדב והפך למדריך מכונאי מכ"ם, לימד בקולג' המלכותי למדע (Royal College of Science) ובבית הספר למכ"ם בקרנוול, השיג הסמכה של City and Guilds בתקשורת רדיו וזכה בתעודת הצטיינות על בניית ציוד הדגמה. מכ"ם הוא התחום של הסקת צורתו של עצם נסתר מהאות החוזר – בדיוק הצעד האינטלקטואלי שהוא יבצע שוב עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, במדיום שונה.
סגן מרשל האוויר קסידי הבחין בו והשיג לו מענק לאחר המלחמה. הוא למד בקולג' להנדסת חשמל פאראדיי האוס (Faraday House) בלונדון, וסיים עם תעודת דיפלומה במקום תואר. הוא מעולם לא החזיק בתואר אקדמי.
EMI
הוא הצטרף לחברת EMI בהייז, מידלסקס, ב-10 באוקטובר 1949 – הוא עצמו תמיד זכר בטעות את השנה כ-1951 – ועבד תחילה על מכ"ם ומערכות נשק מונחה. בשנת 1958 הוביל את הצוות שתכנן את ה-EMIDEC 1100, המחשב מבוסס הטרנזיסטורים הראשון שיוצר בבריטניה והיה זמין מסחרית. זה חשוב יותר ממה שזה נשמע: האדם שלימים יצטרך לשחזר תמונה מאלפי מדידות היה, באותה נקודה, אחד הבודדים בבריטניה שהבינו באמת הן את הפיזיקה של הגילוי והן את הארכיטקטורה של המחשוב.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרויקט מחשב של שכבות דקות נכשל. במקום לפטר אותו, מעבדות המחקר המרכזיות של EMI נתנו לו חופש פעולה לחפש משהו חדש.
הטיול
סיפור המקור הוא טיול כפרי, והשאלה ששאל את עצמו במהלכו הייתה פשוטה כמעט כמו של ילד: אם אי אפשר לפתוח קופסה, האם ניתן להבין מה יש בתוכה על ידי נטילת קריאות דרכה מזוויות רבות ושונות? במילותיו שלו: "בעת שחקרתי היבטים שונים של זיהוי תבניות והפוטנציאל שלהם, ב-1967, עלה בדעתי הרעיון שיהפוך בסופו של דבר ל-EMI-Scanner."
ההבנה הייתה שצילום רנטגן בודד משטיח גוף תלת-ממדי לצל, תוך ויתור על העומק. אך מאות קריאות רנטגן שנלקחו סביב מעגל מכילות, במצטבר, מספיק מידע כדי לשחזר פרוסה חתכית – אם יש לך מחשב המסוגל לפתור את מערכת המשוואות הנוצרת, מה שבשנת 1967 היה אפשרי בקושי.
הפיתוח היה פרקטי באכזריות. הוא בנה אבות-טיפוס של סורקי ראש ובדק אותם תחילה על רקמת מוח משומרת, אחר כך על מוח של פרה טרייה שנרכש מחנות קצבים, ואז על עצמו. הניסוי הקליני עם הרדיולוג ג'יימס אמברוז (James Ambrose) באטקינסון מורלי הגיע לאחר מכן, וב-1 באוקטובר 1971 זה עבד.
עד 1975 הוא ייצר סורק גוף מלא. בתוך עשור, הטומוגרפיה הממוחשבת ארגנה מחדש את הרפואה האבחנתית סביב עצמה.
מדוע גודפרי מכונה גאון
היכולת הייחודית היא הסקה הפוכה – ההרגל, שנחרת בו מהמכ"ם, של התייחסות לחלל פנימי בלתי נראה כאל בעיה הניתנת לפתרון בסיגנלים ובהסקת מסקנות, ולא כמשהו שחייבים לפתוח פיזית. שום דבר בהכשרתו של האונספילד לא הצביע על רפואה. הוא לא החזיק בתואר ולא בידע אנטומי. מה שהיה לו הוא נכונות יוצאת דופן לשאול שאלה אלמנטרית בפומבי ואז להקדיש שנים למציאת התשובה עם מלחם ומוח של פרה מקצבייה.
פסקי הדין המוסדיים חד-משמעיים. פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1979 הוענק לו – אדם שמעולם לא עבד בבית חולים או במעבדה לביולוגיה – עבור מה שעדיין מהווה את ההמצאה האבחנתית המשמעותית ביותר מאז צילום הרנטגן עצמו. יחידת הרדיודנסיטי המשמשת בכל סריקת CT המבוצעת בכל מקום בעולם היא יחידת האונספילד.
טיעון הנגד ברור. פרס הנובל חולק עם אלן מקלאוד קורמק (Allan MacLeod Cormack), וזו הכרת הוועדה עצמה בכך שלרעיון היו יותר מאב אחד; המתמטיקה הבסיסית של שחזור עצם מהיטליו לא הייתה המצאתו של האונספילד, והוא לא טען שכך הדבר. הוא גם עבד בתוך מעבדת מחקר תאגידית ממומנת היטב עם חטיבת מחשוב מאחוריו – תדמית החובב הבודד מקסימה אך לא מלאה. הגאונות שלו הייתה אינטגרטיבית ומעשית יותר מאשר תיאורטית: הוא זיהה ששלושה דברים נפרדים, פיזיקת רנטגן, מתמטיקת הטלה וחישוב דיגיטלי זול, הפכו לזמינים בו-זמנית, והוא היה זה שהכניס אותם לאותו חדר.
לאחר מכן
הוא נבחר לעמית בחברה המלכותית (Royal Society) ב-1975, מונה למפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE) ב-1976, וקיבל תואר אבירות ב-1981. הוא נשאר ב-EMI עד פרישתו ב-1986, אז השתמש בכספי הנובל שלו כדי לבנות מעבדה אישית והמשיך לעבוד, כולל על הבעיות המוקדמות של דימות תהודה מגנטית (MRI). הוא מעולם לא נישא. הוא טייל בכפר, טיפס על הרים, עשה סקי, ולימד את עצמו לנגן בפסנתר. עמיתיו מצאו אותו צנוע עד כדי ביטול עצמי בנוגע להמצאה שמאז שימשה מיליארדי מטופלים.
הוא מת ב-12 באוגוסט 2004 בקינגסטון על התמזה, בן שמונים וארבע. בכל בית חולים בעולם המפותח יש לפחות מכונה אחת שקיימת בגלל שבנו של חקלאי מנוטינגהאמשייר יצא לטיול ותהה מה יש בתוך קופסה.