ג'וזפה מאצה (Giuseppe Meazza): הגאון מפורטה ויטוריה
מרסיי, יוני 1938, חצי גמר גביע העולם, איטליה נגד ברזיל, וג'וזפה מאצה עומד לפני בעיטת עונשין כשמכנסיו נופלים. הגומי נקרע. הוא אוחז בחגורת המותניים בידו השמאלית, משאיר את זרועו הימנית חופשית לאיזון, רץ בכל זאת ושולח את הכדור מעבר לשוער ולטר (Walter) אל הפינה. איטליה המשיכה וזכתה בגביע. זו האנקדוטה המצוטטת ביותר עליו, והיא חוזרת על עצמה כי היא מהווה דיוקן תמציתי: הטכניקה שלא הושפעה מהכאוס, היעדר המבוכה המוחלט, והסיומת המדויקת במקום עוצמתית.
שוק פירות, כדור סמרטוטים, דחייה
הוא נולד ב-23 באוגוסט 1910 בפורטה ויטוריה, רובע של מעמד הפועלים במילאנו. אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה כשהיה בן שבע, והילד גדל כשהוא עוזר לאמו למכור פירות בשוק. הוא בעט בכדור סמרטוטים ברחובות מאז שהיה בן שש. בגיל ארבע-עשרה הציג את עצמו במילאן (AC Milan) ונדחה כי היה קטן מדי. אינטר (Internazionale) לקחה אותו במקומו — דחייה שתונצח בסופו של דבר באמצעות הצבת שמו על האצטדיון ששני המועדונים חולקים.
איל באלילה (Il Balilla)
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-12 בספטמבר 1927 וכבש פעמיים בניצחון 6–2. חברו לקבוצה לאופולדו קונטי כבר הדביק לו כינוי לעגני — איל באלילה, הילד הקטן — והמקצוענים המבוגרים שאלו לכאורה אם אינטר משתפת כעת ילדים. הכינוי נדבק; הלעג לא שרד את המפגש עם המציאות.
במשך ארבע-עשרה עונות הוא כבש 284 שערים ב-408 הופעות במדי אינטר, ושימש כקפטן הקבוצה במשך תשע שנים. הוא זכה בשלושה תוארי סרייה א' — 1930, 1938 ו-1940 — ובקופה איטליה ב-1939, וסיים כמלך השערים של הליגה שלוש פעמים, ב-1930, 1936 ו-1938. הוא נותר השחקן הצעיר ביותר אי פעם שהגיע ל-100 שערים בסרייה א', כשהשיג זאת בגיל עשרים ושלוש שנים ושלושים ושניים ימים, ו-216 שעריו בליגה עדיין מציבים אותו במקום הרביעי ברשימת כל הזמנים, בשוויון עם ז'וזה אלטפיני (José Altafini). בחישוב משחקי ידידות, סך הקריירה שלו בכלל הכדורגל היה 552.
שני גביעי עולם
בין 1930 ל-1939 הוא רשם 53 הופעות במדי איטליה וכבש 33 שערים, עדיין הסכום השני בגובהו בהיסטוריה של המדינה. בגביע העולם ב-1934, שנערך בביתו, הוא שיחק בכל משחק וזכה בכדור הזהב של הטורניר; פצוע במהלך הגמר מול צ'כוסלובקיה, הוא נשאר על המגרש, מבלי יכולת לתרום הרבה מעבר לנוכחות, בעוד אנג'לו סקיאביו (Angelo Schiavio) כבש את שער הניצחון בהארכה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ארבע שנים מאוחר יותר בצרפת הוא היה הקפטן. מעבר לפנדל הברזילאי, תרומתו המכרעת הגיעה בגמר מול הונגריה, שם יצר שלושה שערים עוד לפני המחצית — ביצועים של שחקן שהספיק להפוך את עצמו ממבקיע ליוצר שערים.
הגול בהזמנה (Gol a invito)
תיאורו העצמי של עמדתו היה יבש כדרכו: "חלוץ מרכזי במקצועי, אך קשר התקפי (mezzala) מתוך הכרח." הוא הפך למעשה למה שג'אני בררה (Gianni Brera) יסווג כקשר המרכזי המושלם — כדרור, ראיית משחק, שתי רגליים אמינות באותה מידה, ויכולת ניתור אקרובטית שלא עלתה בקנה אחד עם גובהו הממוצע.
למהלך החתימה שלו היה שם. ה-gol a invito — השער בהזמנה — החל כשמאצה אוסף את הכדור סביב קו מחצית המגרש, גובר על רצף של מגינים בתנועות רגליים קרובות, ואז מזמין בכוונה את השוער לצאת, מטעה בבעיטה, ומוליך את הכדור לרשת ריקה ברגע שהשוער התחייב. זהו קטע של תיאטרון לא פחות מאשר קטע של סיומת, וזו הסיבה שמגיני התקופה העדיפו לעתים קרובות לבצע בו עבירה מאשר להפגין מושפלים מול קהל. ויטוריו פוצו (Vittorio Pozzo), המאמן שזכה בשני גביעי עולם, ניסח את הערך המעשי בפשטות: "לשלוט בו בקבוצה היה כמו להתחיל את המשחק ביתרון 1–0."
שמפניה וטנגו
מאצה היה הכדורגלן האיטלקי הראשון שהתפרסם מחוץ לאיטליה והראשון שהחזיק בהסכמי חסות אישיים — תחילתו של הספורטאי המודרני כנכס מסחרי. הוא התנהג בהתאם. בעוד בן דורו סילביו פיולה (Silvio Piola) היה מאופק, מאצה היה ראוותני בכל כיוון: הוא היה ידוע בשינה בבתי בושת בלילה שלפני משחקים, בעישון במהלך אימונים, בשמפניה ובריקוד טנגו. לאחר שהוביל את הניצחון של איטליה על הונגריה ב-1930 בבודפשט, 25,000 איש המתינו לו בתחנת הרכבת במילאנו. ילדים העתיקו את בגדיו. אנשי פורטה ויטוריה במילאנו פשוט קראו לו פפין.
הירידה הארוכה
פציעה קשה גזלה ממנו את רוב השנים 1938 עד 1940, והמחצית השנייה של הקריירה הייתה דעיכה איטית. הוא עזב למילאן ב-1940, שיחק שם שתי עונות, לאחר מכן יובנטוס (Juventus) ב-1942–43, ואז וארזה (Varese) ואטאלנטה (Atalanta). ב-1946 הוא חזר לאינטר כשחקן-מאמן, כבש את שני שעריו האחרונים, ועזר להשאיר את המועדון בליגה. הוא אימן לאחר מכן, מבלי להשתוות למה שהיה כשחקן.
מדוע ג'וזפה נקרא גאון
עם מאצה המילה אינה קישוט פרסומי מודרני; העיתונות האיטלקית של שנות ה-30 כינתה אותו ממש Il genio, הגאון, וג'אני בררה — כותב הכדורגל המשפיע ביותר שצמח בארצו — החשיב אותו לכדורגלן הגדול ביותר שחי אי פעם. אך חשוב להיות כנים לגבי סוג הגאונות המדובר. זוהי אינטליגנציה פיזית וטקטית המבוטאת דרך גוף, לא הישג אינטלקטואלי. תוכנה ספציפי: משחק בשתי רגליים בתקופה שבה לרוב החלוצים הייתה רגל אחת שמישה; שליטה בכדור במהירות מספקת כדי לחלוף על פני כמה מגינים ברצף; יכולת נגיחה שאינה פרופורציונלית לגובהו, המרמזת על תזמון קפיצה יוצא דופן ולא על הגעה פיזית; ומעל לכל, יכולת יוצאת דופן לקרוא מה היריב עומד לעשות. ה-gol a invito הוא הביטוי הטהור ביותר לכך — שער שנכבש על ידי חיזוי מדויק של החלטת השוער ואז הנדוס של אותה החלטה. הערתו של פוצו על התחלת משחק ביתרון שער היא דרכו של מאמן לומר שמאצה פתר בעיות שהטקטיקה לא יכלה להן.
גם לטיעון הנגד יש חשיבות. השוואות בין תקופות בכדורגל הן כמעט בלתי ניתנות להפרכה: הליגה האיטלקית של שנות ה-30 הייתה מבודדת, ההגנה הייתה פחות מאורגנת, התיעוד המצולם דל, והסטטיסטיקות מהתקופה מתגמלות חלוצים בדרכים שנתונים מודרניים אינם עושים. הוא זכה בגביע העולם הראשון שלו על אדמת הבית בטורניר של שש-עשרה קבוצות שלא דמה במעט לתחרות המודרנית. פסיקתו של בררה, סמכותית ככל שתהיה, היא של עיתונאי אחד, וכתיבת הכדורגל האיטלקית באותה תקופה הייתה לעתים רחוקות מאופקת. והמחצית השנייה של הקריירה שלו — פציעה, נדידה בין ארבעה מועדונים, רקורד אימון לא מרשים — טוענת שמה שהיה לו היה תופעה גופנית, מבריקה כל עוד נמשכה ובלתי ניתנת לשחזור ברגע שחלפה. הוא היה מבצע עליון, לא הוגה דעות ששינה את רעיונות המשחק.
מורשת
הוא הלך לעולמו ב-21 באוגוסט 1979 כתוצאה מכשל בלבלב, יומיים לפני יום הולדתו ה-69. בשנה שלאחר מכן שינתה מילאנו את שם הסן סירו (San Siro) לאצטדיון ג'וזפה מאצה, כך שהמועדון שדחה ילד קטן בן ארבע-עשרה משחק כיום בכל משחק בית במגרש הנושא את שמו. הוא הוכנס לאחר מותו להיכל התהילה של הכדורגל האיטלקי בשנת 2011. הערכתה של אינטר עצמה מכנה את מורשתו מסנוורת ומכתירה אותו כמבקיע הגדול ביותר של המועדון; המספר שמשקף זאת בצורה הטובה ביותר הוא 33 שערים בינלאומיים ב-53 משחקים, שיעור הבקעה שאף איטלקי לא התעלה עליו בשמונים ושבע השנים שחלפו מאז ששיחק לאחרונה עבור נבחרתו.