ג'ובאני בטיסטה אמיצ'י

מנסרת אמיצ'י נותרה רכיב יסודי בספקטרוסקופיה, ומתפקדת כמכשיר תלת-חלקי המפצל אור לצורך ניתוח מפורט. המצאה זו, שפותחה על ידי איש האשכולות ג'ובאני בטיסטה אמיצ'י (Giovanni Battista Amici), מייצגת רק היבט אחד בקריירה שגישרה על הדיסציפלינות השונות של הנדסה מכנית, תצפית ביולוגית ומכניקה שמימית במהלך המאה ה-19.

בסיס אקדמי ומקצועי

אמיצ'י, שנולד במודנה (Modena) בשנת 1786, למד לימודי מתמטיקה בסיסיים אצל פאולו רופיני (Paolo Ruffini) לפני שסיים את לימודיו באוניברסיטת בולוניה (University of Bologna). מסלולו המקצועי המוקדם התמקד בהוראה, והוא שירת כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת מודנה ורג'ו אמיליה (University of Modena and Reggio Emilia) בין השנים 1815 ו-1825. בשנת 1831 קיבל על עצמו את תפקיד המפקח הכללי על הלימודים בדוכסות מודנה ורג'ו. לאחר תקופת כהונתו במודנה, הוא עבר לפירנצה (Florence) כדי לרשת את ז'אן-לואי פונס (Jean-Louis Pons) כמנהל המצפה המקומי, שם גם העביר הרצאות במוזיאון להיסטוריה של הטבע.

תרומות להנדסה אופטית

אמיצ'י זכה להכרה טכנית משמעותית בזכות שיפורים שהכניס למראות המשמשות בטלסקופים מחזירי אור. פירות המצאתו כללו את הדיפלאידוסקופ (dipleidoscope) ואת מנסרת הראייה הישירה. מעבר לכך, הוא קידם משמעותית את המיקרוסקופיה על ידי פיתוח עדשות אכרומטיות והיה חלוץ בשימוש בעדשות אובייקטיב המבוססות על טבילה במים ובשמן. מורשתו באופטיקה נמשכת באמצעות מכשור מיוחד, כולל עדשת אמיצ'י-ברטראן (Amici-Bertrand lens), שממשיכה לסייע במחקרים פטרוגרפיים.

אסטרונומיית תצפית ובוטניקה

תחומי העניין המדעיים שלו התרחבו לתצפית בחלל עמוק ולחקר מערכות פלנטריות. הוא התמקד במדידת הקטרים הקוטביים והמשווניים של השמש, לצד בחינת כוכבים כפולים וירחי צדק. במקביל, הוא יישם את כישורי התצפית שלו על הבוטניקה, ובפרט חקר את זרימת נוזלי הצמחים ואת מנגנוני ההפריה. אמיצ'י מחזיק בהישג של היותו החוקר הראשון שתעד את התצפית בנחשון האבקה (pollen tube).

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

הכרה מוסדית ומורשת

אמיצ'י היה חבר במספר ארגונים יוקרתיים, בהם האקדמיה המלכותית הפרוסית למדעים, האקדמיה למדעים של טורינו והאקדמיה הלאומית למדעים הידועה בשם "די צ'יקו" (Accademia Nazionale delle Scienze detta dei XL). הישגיו המקצועיים זיכו אותו במסדר סן ג'וזפה ובמסדר הקדושים מוריס ולזארוס. לאחר מותו בפירנצה בשנת 1863, הונצחו תרומותיו על ידי קריאת מכתש הירח אמיצ'י והאסטרואיד 3809 אמיצ'י על שמו. אוסף שיטתי של מסמכיו ועבודותיו החל בשנת 2003 בפיקוח הספרייה אסטנסה (Biblioteca Estense) ממודנה והסקואולה נורמלה סופריורה (Scuola Normale Superiore) מפיזה.

עובדות מהירות

- נולד: 1786, מודנה - נפטר: 1863, פירנצה - השכלה: אוניברסיטת בולוניה - עיסוקים: אסטרונום, מהנדס, פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא, מורה באוניברסיטה, בוטנאי - אזרחות: דוכסות מודנה ורג'ו - המצאות מפתח: מנסרת אמיצ'י, דיפלאידוסקופ - כיבודים: מסדר סן ג'וזפה, מסדר הקדושים מוריס ולזארוס

שאלות נפוצות של קוראים

### איזו תגלית ביולוגית משמעותית מיוחסת לאמיצ'י?

הוא היה האדם הראשון שצפה בנחשון האבקה בצמחים.

### מהו הסטטוס של עבודותיו שנאספו?

מהדורה לאומית בת שישה כרכים הוקמה בשנת 2003, כאשר שני הכרכים הראשונים פורסמו בשנת 2006.