דיוקן עצמי של ג'ובאני פאולו לומאצו, שהושלם בשנת 1568, משמש כתיעוד עשיר לחייו הכפולים כצייר וכדמות ספרותית משפיעה בחוגים האינטלקטואליים במילאנו. באמצעות סגנון קיארוסקורו, הוא תיאר את עצמו חובש כובע קש ואוחז במחוגה, סמלים למחויבותו לדיוק מתמטי ולדרישות הטכניות של האמנות החזותית.
הכשרה אמנותית וקריירה מוקדמת
לומאצו, שנולד בשנת 1538, קיבל השכלה מקיפה לפני שהחל חניכות אצל ג'ובאני בטיסטה דלה צ'רווה (Giovanni Battista della Cerva), עוזרו של גאודינציו פרארי (Gaudenzio Ferrari). בתקופה שבה ביסס את מעמדו כאמן עצמאי, הוא שמר על קשרים עם דמויות בולטות כגון ג'וליאנו גוסליני (Giuliano Gosellini). יצירתו המוקדמת כללה ציורי קיר ולוחות מזבח, אם כי רבות מהזמנות אלו משנות ה-60 של המאה ה-16 אבדו או שנותרו ללא זיהוי.
סגנון והשפעות אקדמיות
התפתחותו הסגנונית של לומאצו עוצבה על ידי התבוננותו במנייריסטים לומברדיים, בהם אורליו לואיני (Aurelio Luini) ופלגרינו טיבאלדי (Pellegrino Tibaldi), לצד לימוד של צבעוניות ונציאנית ושל אמנות הרישום של רפאל (Raphael) ומיכלאנג'לו (Michelangelo). הוא שילב לעיתים קרובות את הדמויות המורכבות והמקוצרות של המנייריזם, תוך שימוש בטכניקת ה-quadratura לצורך תכנון הקומפוזיציות. המחזור הדתי שיצר בשנת 1565 בקפלה פופה (Capella Foppa) שבסן מרקו נותר דוגמה מרכזית לניסיונו למזג מונומנטליות עם מחוות רטוריות.
חיים ספרותיים ועיוורון
מעבר לעבודתו בסטודיו, לומאצו היה דמות מרכזית באקדמיה "Accademiglia dra Vall d’Bregn", אקדמיה חברתית וספרותית שנוסדה בשנת 1560. הוא כיהן כ"אב המנזר" של הקבוצה החל משנת 1568. לאחר שאובדן ראייתו ההדרגתי הקשה על עבודתו כצייר החל משנת 1571, הוא העביר את מלוא מרצו לתאוריה של האמנות ולכתיבה. הוא פרסם את יצירתו "Rime" בשנת 1587 ואת קובץ יצירותיו הספרותיות, "Rabisch", בשנת 1589.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת תיאורטית
לומאצו הפיק שני חיבורים מרכזיים שהגדירו מחדש את ביקורת האמנות. חיבורו מ-1584, "Trattato dell'arte della pittura, scoltura et architettura", עשה סדר באסתטיקה בשבע קטגוריות, ביניהן פרופורציה, תנועה ואור. עבודתו המאוחרת יותר, "Idea del tempio della pittura" משנת 1590, חקרה את הפסיכולוגיה של ההמצאה האמנותית ואת "ארבעת המזגים". כתבים אלו היו יסודיים לפיתוח התאוריה המנייריסטית והופצו מאוחר יותר באנגליה באמצעות תרגומו של ריצ'רד היידוק (Richard Haydocke) בשנת 1596.
עובדות מהירות
- לידה: 1538, מילאנו, איטליה - פטירה: 1600, מילאנו, איטליה - עיסוקים עיקריים: צייר, היסטוריון אמנות, תיאורטיקן של האמנות - תנועה אמנותית מרכזית: רנסאנס איטלקי - יצירה בולטת: דיוקן עצמי של ג'ובאני פאולו לומאצו (1568) - שיוך אקדמי: Accademiglia dra Vall d’Bregn
שאלות נפוצות של קוראים
### מה גרם ללומאצו לעבור מציור לכתיבה?
הוא חווה אובדן ראייה הדרגתי שהחל בשנת 1571, מה שהפך בסופו של דבר את עבודתו הקודמת כצייר לבלתי אפשרית.
### מהי משמעות המחוגה בדיוקן העצמי שלו משנת 1568?
היא משקפת את דרישתו המקצועית לדיוק מתמטי, וככל הנראה מתייחסת לתאוריה המיכלאנג'לסקית לפיה צייר חייב להחזיק במחוגה בעיניו ולא בידיו.