הדיוק האנטומי שאפיין את יצירתו של ג'ורג' סטאבס (George Stubbs) נולד מתוך שמונה עשרה חודשים שהקדיש לנתיחת גוויות של סוסים בבית חווה מרוחק בלינקולنشייר (Lincolnshire). באמצעות גישור על הפער בין התבוננות מדעית לבין אמנות יפה, הוא התעלה מעל דיוקנאות בעלי החיים המסורתיים ויצר תמונות של סוסים וחיות אקזוטיות שנותרו אבני מידה בציור הבריטי של המאה השמונה-עשרה.
התפתחות מוקדמת וקפדנות אנטומית
סטאבס, שנולד בליברפול (Liverpool) בשנת 1724 למעבד עורות, בילה את נעוריו בעבודה במקצועו של אביו בטרם פנה לאמנות. לאחר תקופת חניכות קצרה ורצופת מחלוקת אצל החרט המלט וינסטנלי (Hamlet Winstanley), הוא בחר להישאר ללמוד בכוחות עצמו. האובססיה שלו לאנטומיה הובילה אותו ליורק (York) בשנת 1744, שם למד מבנים אנושיים אצל המנתח צ'ארלס אטקינסון (Charles Atkinson) בבית החולים של מחוז יורק. עניין קליני זה הגיע לשיאו בפרסומו משנת 1766, אנטומיה של הסוס (The Anatomy of the Horse), יצירה מוחלטת המבוססת על נתיחות מדוקדקות שבוצעו לצד שותפתו, מרי ספנסר (Mary Spencer).
עלייה לחסות אריסטוקרטית
מעברו של סטאבס ללונדון (London) בשנת 1759 עלה בקנה אחד עם עלייה מהירה במוניטין שלו בקרב האליטה הבריטית. יכולתו לתפוֹס אופי אינדיבידואלי, הן בקרב משרתים אנושיים והן בקרב סוסיהם, הבדילה אותו מקודמיו כמו ג'יימס סימור (James Seymour) וג'ון ווטון (John Wootton). הדוכס השלישי מריצ'מונד (Duke of Richmond) הפך לפטרון מוקדם מרכזי, ואחריו המרקיז השני מרוקינגהם (Marquess of Rockingham), שהזמין את היצירה המפורסמת וויסלג'אקט (Whistlejacket). יצירות אלו, שלעתים קרובות כללו רקעים מרהיבים אך מינימליסטיים, הבטיחו לסטאבס מגורים קבועים במריליבון (Marylebone).
נושאים אקזוטיים והשפעה רומנטית
לצד ההזמנות המקומיות שלו, סטאבס קטלג חיות אקזוטיות שנצפו בגני חיות פרטיים, כולל קרנפים, קופים והקנגורו הראשון אי פעם שתואר עבור קהל בריטי בן המאה ה-18. מחקריו החוזרים ונשנים על אריה התוקף סוס חזו מראש את העוצמה הרגשית של התנועה הרומנטית. אף על פי שעסק בציור באמייל בשיתוף פעולה עם ג'וזיה ודג'ווד (Josiah Wedgwood) – מאמץ שהביא עליו לבסוף קשיים כלכליים – הוא נותר צופה נאמן של הטבע עד ימיו האחרונים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ופרויקטים אחרונים
כחבר באקדמיה המלכותית לאמנויות (Royal Academy of Arts), סטאבס המשיך להיות פעיל עד שנותיו האחרונות. הקריירה המאוחרת שלו כללה סדרות פסטורליות כמו עושי החציר (Haymakers) והקוצרים (Reapers) ודיוקן משנת 1791 של נסיך ויילס (Prince of Wales). בעת מותו בשנת 1806, הוא עדיין היה שקוע במחקר השוואתי של אנטומיית אדם, נמר ועופות. הוא נקבר בחצר הכנסייה סנט מריליבון (St. Marylebone Churchyard), והותיר מאחוריו קטלוג עצום של הדפסים ובדים שתיעדו את גזע הסוס הטורוברד (Thoroughbred) ואת התקנים האמנותיים המתפתחים של תקופתו.
עובדות מהירות
- נולד: 1724, ליברפול (Liverpool) - נפטר: 10 ביולי 1806, לונדון (London) - מקום קבורה: חצר הכנסייה סנט מריליבון (St. Marylebone Churchyard) - יצירות בולטות: וויסלג'אקט (Whistlejacket), אריה התוקף סוס (A Lion Attacking a Horse) - נושא מרכזי: אנטומיה וציור בעלי חיים - פרסום מפתח: אנטומיה של הסוס (The Anatomy of the Horse) (1766) - שייכות מקצועית: האקדמיה המלכותית לאמנויות (Royal Academy of Arts) - בת זוג לחיים: מרי ספנסר (Mary Spencer)
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה החשיבות של מחקרי האנטומיה של סטאבס?
המחקר הקפדני שלו על מבנים פנימיים אפשר לו לצייר סוסים ובעלי חיים אחרים ברמת דיוק ונכונות אנטומית שעלו בהרבה על עבודתם של ציירים קודמים.
### האם סטאבס צייר רק סוסים?
לא. אף על פי שהוא ידוע בדיוקנאות הסוסים שלו, הוא צייר גם כלבים, אריות, נמרים, קופים, קנגורואים ובני אדם, לצד נושאים היסטוריים וסדרות פסטורליות.