ג'ין סימונס

ג'ין סימונס (Gene Simmons): השד כתוכנית עסקית

בשנת 2013, המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית של הסמית'סוניאן קיבל לאוסף הקבע שלו גיטרה בס מדגם 'אקס' (Axe) חתומה, והסביר זאת בשפה השמורה בדרך כלל לאנשי תעשייה: "כמהגר ובן לניצולת שואה, הוא השתמש בחזון יצירתי ובפיקחות עסקית כדי להשפיע באופן משמעותי על תרבות הפופ של אומתנו". הכלי היה שייך לאדם שנהג לירוק דם מלאכותי ולנשוף אש כשהוא נועל מגפי פלטפורמה בגובה 18 סנטימטרים. העובדה שמוזיאון לאומי יכול לתאר אותו באוצר המילים של 'החלום האמריקאי', ברצינות גמורה, היא ההערכה המדויקת ביותר שנכתבה אי פעם על ג'ין סימונס.

טירת כרמל

הוא נולד כחיים ויץ ב-25 באוגוסט 1949 בחיפה, ישראל, להורים פליטים יהודים מהונגריה. אמו, פלורה קובאץ' (Flóra Kovács), הייתה כלואה במאוטהאוזן מנובמבר 1944 ועד לשחרורה במאי 1945; אביו פרנץ היה נגר. הם גידלו אותו בטירת כרמל בבית יהודי שומר מצוות ובדלות אמיתית — בגיל שבע הוא כבר מכר פירות בר בצדי הדרכים. מאוחר יותר הוא יתאר את בית ילדותו כנקוב כדורים, ויזכור את הכרת התודה של אמו על חבילת CARE.

בגיל שמונה, לאחר גירושי הוריו, הוא היגר עם אמו לקווינס תחת שם נעוריה, קליין. הוא למד בישיבה תקופה קצרה, ולאחר מכן בבית ספר ציבורי, סיים את לימודיו בתיכון ניוטאון, ובשנת 1970 קיבל תואר ראשון בחינוך מקולג' ריצ'מונד בסטטן איילנד. לפני שהמוזיקה הצליחה, הוא היה עוזר עורך במגזין ווג (Vogue) והעביר שישה חודשים בהוראת כיתה ו' באפר וסט סייד.

השד

הוא הקים להקות מאז גיל חמש-עשרה — לינקס (Lynx), לונג איילנד סאונדס (Long Island Sounds), בולפרוג ביר (Bullfrog Bheer) — ואימץ שם במה כמחווה לזמר הרוקבילי ג'מפין ג'ין סימונס (Jumpin' Gene Simmons). בלהקת וויקד לסטר (Wicked Lester) הוא פגש את פול סטנלי (Paul Stanley), וב-1973 השניים ייסדו את להקת קיס (Kiss) יחד עם אייס פריילי (Ace Frehley) ופיטר כריס (Peter Criss). אלבום הבכורה יצא בפברואר 1974.

מה שייחד את קיס לא היה המוזיקה, אלא ההחלטה להפוך כל חבר ללהקה לדמות עם פנים שניתן לצייר מהזיכרון. סימונס הפך ל'שד' (The Demon), כשאיפורו מבוסס על עיצוב הכנפיים של דמות הקומיקס בלאק בולט (Black Bolt), ותנועותיו המאיימות שאולות מהמפלצת אימיר (Ymir) מהסרט 20 מיליון מייל לכדור הארץ (20 Million Miles to Earth) משנת 1957. הוא נשף אש וירק דם, שר כסולן ב-"God of Thunder", "Deuce", "Calling Dr. Love" ו-"I Love It Loud", והפעיל לשון שהעיתונות התעקשה שאורכה 18 סנטימטרים ושהיא מבוטחת במיליון דולר, טענה שמעולם לא טרח לאשר או להכחיש.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

כשהצלחת הלהקה דעכה, הם הסירו את האיפור ב-1983 — המצאה מחדש שעבדה — ולאחר מכן החזירו אותו עבור סיבוב ההופעות 'Alive Worldwide' בשנים 1996 ו-1997, שעבד אפילו טוב יותר. להקת קיס התפרקה בשנת 2023, כשסימונס וסטנלי הם שני הקבועים היחידים לאורך חמישים שנה.

הזיכיון

סימונס היה האדריכל של מה שבא לאחר מכן, וזה היה חסר תקדים. קיס חדלה להיות להקה עם מוצרי מרצ'נדייז והפכה למפעל רישוי עם להקה נלווית: קומיקס, מוצרי לייף-סטייל, וקטלוג אינסופי שהפך ארבעה פרצופים לקניין רוחני. האינסטינקט התרחב לכל מקום. הוא הקים את חברת התקליטים 'סימונס רקורדס' (Simmons Records) ב-1988, שהופצה על ידי RCA, והחתים בה להקות כמו האוס אוף לורדס (House of Lords), סיילנט רייג' (Silent Rage) וג'יפסי רוז (Gypsy Rose). הוא הפיק תקליטים לוונדי או ויליאמס (Wendy O. Williams), קיל (Keel) ובלאק אנד בלו (Black 'n Blue), והוביל את המפנה של לייזה מינלי (Liza Minnelli) לעבר הפופ ב-1989.

לאחר מכן הגיעה הקריירה השנייה כאישיות טלוויזיונית. התוכנית ג'ין סימונס: משפחת סימונס (Gene Simmons Family Jewels) רצה במשך שבע עונות בערוץ A&E החל מ-2006, ותיעדה את חייו עם שאנון טוויד (Shannon Tweed) וילדיהם ניק וסופי. הוא יצר את התוכניות Mr. Romance ו-Rock School, הוציא את המגזין Tongue במשך חמישה גיליונות, היה שותף לבעלות על קבוצת הפוטבול לוס אנג'לס קיס יחד עם סטנלי, השיק חברת הפקות סרטים ובשנת 2018 קיבל את התואר "מנהל אוונגליסט ראשי" של חברת קנאביס קנדית. הוא שיחק בסרט Runaway לצד טום סלק (Tom Selleck) והפך לדמות במשחקי וידאו יותר מפעם אחת.

הפה

הכנות שהפכה אותו לציטוט פופולרי הפכה אותו גם לנטל. בשנת 2014 הוא הציע בראיון שאנשים מדוכאים צריכים "להפגין קצת כבוד ולקפוץ", מה שעורר גינויים ממוזיקאים עמיתים וחרמות רדיו לפני שהתנצל. הוא תיאר את האסלאם כ-"תרבות נתעבת" ב-2004 ומאוחר יותר אמר שהתכוון לקיצוניים. הוא נאסר לכניסה לצמיתות מרשת פוקס ניוז (Fox News) ב-2017 לאחר הופעה לא מתוכננת בישיבת צוות. הוא הגיע להסדר בתביעה משנת 2018 שטענה לנגיעות לא הולמות, טענה אותה הכחיש. המלחמה שלו בשיתוף קבצים הביאה למתקפות מניעת שירות מצד אנונימוס (Anonymous), עליהן הגיב בפרובוקציות נוספות.

מדוע ג'ין מכונה גאון

הטענה נשענת כמעט כולה על דמיון מסחרי, וסימונס היה ישר באופן יוצא דופן בכך שהיא אינה נשענת על יכולת מוזיקלית. "אני לא מחשיב את עצמי לווירטואוז בס", הוא אמר; הוא מעדיף "פשטות בלתי נשכחת" על פני מורכבות טכנית. מה שהוא ראה, מוקדם וברור יותר מכל אחד אחר ברוק, היה שניתן לבנות להקה כקניין רוחני — שפנים שמעוצבים בארבעה צבעים הם נכס עם חיים ארוכים יותר משיר, שהמעריצים רוצים להחזיק בזהות ולא רק לשמוע אותה, ושהזנב של הרישוי יכול להאפיל על הכלב של ההקלטות. קיס תוכננה אחורנית מתוך התובנה הזו ב-1973, עשורים לפני שתעשיית המוזיקה הבינה מה הוא עושה. הסמית'סוניאן שם את הבס בתיבת זכוכית וקרא לזה פיקחות עסקית.

טיעון הנגד משמעותי. היכל התהילה של הרוק אנד רול הכניס את קיס ב-2014, אך כלהקה של ארבעה, והציטוט של טום מורלו (Tom Morello) — "השפעה, כוח ועוצמתיות" — משמיט בכוונה את יכולת הנגינה. המוזיקה פשוטה במכוון לפי עדות כותבה; הקרדיט על כתיבת השירים משותף עם פול סטנלי; האלמנטים התיאטרליים הושאלו בגלוי מקומיקס ומסרטי מפלצות של שנות ה-50. ושיקול הדעת של סימונס קורס ברגע שהוא עוזב את שולחן המרצ'נדייז: ההערות על דיכאון, החרם מפוקס ניוז, הליטיגציה, היריבויות המתמשכות. הוא גאון במובן אחד צר, ממשי וחשוב היסטורית — האדריכלות המסחרית של הערצה — והוגה רגיל באופן בולט לגבי כל השאר.

מורשת

החיים מחוץ לאיפור מסבכים את הקריקטורה. הוא מעולם לא שתה אלכוהול ולא נטל סמים, משמעת שהוא מייחס לכבוד לאמו, והוא דובר הונגרית, גרמנית, עברית, אנגלית וקצת יפנית. הוא נתן חסות ליותר מ-140 ילדים דרך ארגון ChildFund International, עובד עם ארגון Wounded Warrior Project — דאלאס העניקה לו את מפתח העיר ב-2011 — וחבר במועצה המייעצת של Little Kids Rock, שמחזירה את חינוך המוזיקה לבתי ספר אמריקאיים בתקציב נמוך. משפחתו קיבלה פרס הומניטרי מ-Mending Kids International ב-2013.

הוא חזר לישראל בשנת 2011, כינה זאת כחוויה משנת חיים, פגש אחים למחצה שמעולם לא הכיר וביקר בקבר אביו המנוכר. "אני ישראלי", אמר. "אני זר באמריקה. אני אאוטסיידר". הוא נשא את שאנון טוויד לאישה ב-2011 לאחר עשרים ושמונה שנים של זוגיות, לאחר שבילה את רוב הזמן הזה בהתבדחות, בשורה השאולה מגראוצ'ו מרקס (Groucho Marx), שנישואים הם מוסד ואף אחד לא רוצה לחיות במוסד.

בדצמבר 2025 הוא קיבל את פרס מרכז קנדי (Kennedy Center Honors) לצד מייסדי קיס האחרים — הכניעה הסופית של הממסד האמריקאי לשד במגפי פלטפורמה. הילד שמכר פירות בר בצידי הדרכים בישראל, עד אז, מכר כבר בערך כל דבר אחר.