פריץ קרייזלר (Fritz Kreisler) ביסס את מעמדו הבינלאומי על ידי גישור על הפער שבין מסורות הווירטואוזיות האירופיות של המאה ה-19 לבין תעשיית ההקלטות האמריקאית המתפתחת. הוא נולד בווינה ב-1875 והתפרסם כמלחין וככנר, שסגנונו התאפיין בגישה מלודית ייחודית לניסוח מוזיקלי, המאופיינת בויברטו עקבי, פורטמנטו אקספרסיבי ורובאטו.
הכשרה וחינוך מוקדמים
קרייזלר החל את לימודיו הרשמיים בקונסרבטוריון של וינה בגיל שבע, שם למד אצל אנטון ברוקנר (Anton Bruckner), יעקב דונט (Jakob Dont) ויוזף הלמסברגר הבן (Joseph Hellmesberger Jr.). מאוחר יותר למד בקונסרבטוריון של פריז בין השנים 1885 ל-1887. כישרונו הוכר בשלב מוקדם כאשר זכה בפרס הראשון בנגינה בכינור בגיל 12. למרות מיומנותו הברורה, בקשה מוקדמת שלו להצטרף לתזמורת הפילהרמונית של וינה נדחתה, מה שהוביל לעזיבה זמנית של עולם המוזיקה לטובת לימודי רפואה ושירות צבאי.
קריירה מוזיקלית וקונפליקט
הוא חזר להופיע בפני הציבור ב-1899 עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין. הקריירה שלו נקטעה לעתים קרובות בשל חוסר יציבות גיאופוליטית. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא שירת בצבא האוסטרי עד שנפצע ושוחרר. לאחר שעבר לארצות הברית ב-1914, הוא נשאר באמריקה במשך כל תקופת המלחמה. מאוחר יותר עבר לצרפת ב-1938, אך חזר לארצות הברית עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שם קיבל אזרחות ב-1943.
הלחנה וייחוס יצירות
מעבר לקריירת הנגינה שלו, קרייזלר חיבר יצירות רבות, בהן הלחנים הידועים "שירי מחול מווינה העתיקה" (Alt-Wiener Tanzweisen), "צער האהבה" (Liebesleid) ו"רוזמרין היפה" (Schön Rosmarin). הוא גם כתב אופרטות כמו "פריחת התפוח" (Apple Blossoms) ו"סיסי" (Sissy), לצד קדנצות שונות לקונצ'רטים מאת בטהובן (Beethoven), ברהמס (Brahms) ופגניני (Paganini). ראוי לציון כי הלחין מספר יצירות שהציג בתחילה כגילויים מחדש של אמני המאה ה-18 כמו פוניאני (Pugnani) וויואלדי (Vivaldi). הוא חשף את היותו המחבר של יצירות אלו ב-1935, תוך שהוא טוען כי הערך המוזיקלי של היצירות נותר בלתי תלוי במלחין שיוחס לו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות
חייו המאוחרים של קרייזלר כללו אתגרים בריאותיים משמעותיים, בהם אובדן שמיעה, קטרקט ופציעה קשה שספג ב-1941 כאשר נפגע ממשאית בניו יורק. את הופעתו הציבורית האחרונה ערך ב-1947. הוא נפטר ב-1962 בבית החולים ניו יורק-פרסביטריאן בשל בעיות לב ונטמן בבית העלמין וודלון (Woodlawn Cemetery). לאורך חייו, הוא היה אספן נלהב של כלי נגינה משובחים של בוני כלים כגון סטרדיווארי (Stradivari) וגוארנרי (Guarneri), ולימים תרם את הכינור שלו מתוצרת ג'וזפה גוארנרי לספריית הקונגרס.
עובדות מהירות
- לידה: 1875, וינה, אוסטרו-הונגריה - פטירה: 1962, בית החולים ניו יורק-פרסביטריאן - השכלה: האוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה בווינה - אזרחות: אוסטריה, ארצות הברית - פרסים: מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1904) - יצירות בולטות: Liebesleid, Schön Rosmarin, Alt-Wiener Tanzweisen - מקום קבורה: בית העלמין וודלון - שירות צבאי: הצבא האוסטרי (מלחמת העולם הראשונה)
שאלות נפוצות
### האם פריץ קרייזלר כתב את כל המוזיקה שיוחסה לו?
לא. במשך שנים, הוא פרסם יצירות תחת שמותיהם של דמויות היסטוריות כמו ויואלדי ופוניאני, לפני שחשף ב-1935 כי הוא הלחין אותן בעצמו.
### היכן קבור קרייזלר?
הוא טמון במאוזוליאום פרטי בבית העלמין וודלון ברובע הברונקס שבעיר ניו יורק.