פרידריך בנימין אוזיאנדר (Friedrich Benjamin Osiander) פיתח את מלקחי המשיכה הרחמיים, מכשיר רפואי שהציג שיטות חדשות למתרגלים בתחום המיילדות. במהלך תקופה שבה בתי חולים הפכו למוסדות הוראה, התמקדה הקריירה שלו בתיעוד שיטתי של תצפיות קליניות ובמיסוד החינוך למיילדות במסגרת האקדמית של אוניברסיטת גטינגן.
מסלול אקדמי ומקצועי
אוזיאנדר נולד בשנת 1759 בצֶל אונטר אייכלברג (Zell unter Aichelberg), והשלים את השכלתו הרפואית באוניברסיטת טיבינגן, שם קיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1779. לאחר סיום לימודיו, הקים מרפאה כרופא כללי בקירכהיים אונטר טק (Kirchheim unter Teck). המעבר שלו לחיים האקדמיים התרחש בשנת 1792, כאשר קיבל מינוי כפרופסור חבר למיילדות באוניברסיטת גטינגן, שם נשאר לאורך כל הקריירה שלו.
תרומות לספרות הרפואית
אוזיאנדר הפיק מספר טקסטים יסודיים שמטרתם הייתה לתקנן את הטיפול המיילדותי והגינקולוגי. בשנת 1796 פרסם את 'Lehrbuch der Hebammenkunst' (ספר לימוד לאמנות המיילדות), ספר לימוד שנועד להדרכת מיילדות וכמשאב לאמהות. לאחר מכן, בשנת 1797, פרסם את 'Neue Denkwürdigkeiten für Aerzte und Geburtshelfer' (זיכרונות חדשים לרופאים ומיילדים), שנועד לפיתוח המקצועי של רופאים. הקריירה המאוחרת שלו הגיעה לשיאה בפרסום 'Handbuch der Entbindungskunst' (מדריך לאמנות הלידה) בשנת 1818, שאיחד את מומחיותו בתחום המיילדות.
הכרה מוסדית ומורשת
מעבר לתפקידי ההוראה שלו, אוזיאנדר החזיק בתואר יועץ חצר והיה חבר באקדמיה למדעים ומדעי הרוח של גטינגן בסקסוניה התחתונה. עבודתו בוצעה כאזרח ממלכת וירטמברג, דבר המשקף את ההבדלים האזוריים במימון מחקר ובהכשרה קלינית שהיו נהוגים בתקופתו. הוא נפטר בשנת 1822 בגיל 63 ונקבר בבית הקברות אלבניפרידהוף (Albanifriedhof) בגטינגן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- נולד: 1759, צל אונטר אייכלברג - נפטר: 1822, גטינגן - השכלה: אוניברסיטת טיבינגן - קריירה: אוניברסיטת גטינגן - אזרחות: ממלכת וירטמברג - תחומי עבודה: גינקולוגיה ומיילדות - מקום קבורה: אלבניפרידהוף
שאלות שקוראים שואלים
### איזה מכשיר רפואי מיוחס לפרידריך בנימין אוזיאנדר?
הוא מוכר כממציא מלקחי המשיכה הרחמיים.
### היכן ביצע פרידריך בנימין אוזיאנדר את עבודתו האקדמית?
הוא עבד כפרופסור חבר למיילדות באוניברסיטת גטינגן החל משנת 1792.