פרידריך אנטון וילהלם מיקל

פרידריך אנטון וילהלם מיקל

פרידריך אנטון וילהלם מיקל (Friedrich Anton Wilhelm Miquel; 24 באוקטובר 1811 – 23 בינואר 1871) היה בוטנאי הולנדי שמוקד מחקרו העיקרי היה הצמחייה של הודו המזרחית ההולנדית.

חיים מוקדמים

מיקל נולד בנוינהאוס (Neuenhaus) ולמד רפואה באוניברסיטת חרונינגן, שם קיבל את הדוקטורט שלו ב-1833. לאחר שהחל לעבוד כרופא בבית החולים בויטנגסהאוס (Buitengasthuis) באמסטרדם, בשנת 1835 הוא לימד רפואה בבית הספר הקליני ברוטרדם. בשנת 1838 הוא הפך לחבר מתכתב של המכון המלכותי, שלימים הפך לאקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ולמדעים, ובשנת 1846 הפך לחבר. הוא היה פרופסור לבוטניקה באוניברסיטת אמסטרדם (1846–1859) ובאוניברסיטת אוטרכט (1859–1871). הוא ניהל את ה-Rijksherbarium (העשבייה הלאומית) בליידן החל משנת 1862. בשנת 1866 הוא נבחר לחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

מחקר

מיקל ביצע מחקר בטקסונומיה של צמחים. הוא התעניין בצמחייה של האימפריה ההולנדית, ובאופן ספציפי בהודו המזרחית ההולנדית ובסורינאם. אף על פי שמעולם לא נסע רחוק, הוא הכיר באמצעות התכתבות אוסף גדול של צמחים אוסטרליים והודיים. הוא תיאר מינים וסוגים רבים במשפחות חשובות כמו Casuarinaceae, Myrtaceae, Piperaceae ו-Polygonaceae. בסך הכל, הוא פרסם כ-7,000 שמות בוטניים. באמצעות שותפותו עם הבוטנאי הגרמני היינריך גפרט (Heinrich Göppert), הוא החל להתעניין בפליאובוטניקה, חקר צמחים מאובנים, ובעיקר בציקסיים מאובנים. יחד עם יאקוב גיסברטוס סמואל ואן ברדה (Jacob Gijsbertus Samuël van Breda), פיטר הרטינג (Pieter Harting) וויננד סטרינג (Winand Staring), הוא היה בוועדה הראשונה ליצירת מפה גאולוגית של הולנד, שפורסמה בשנת 1852 על ידי יוהאן רודולף תורבקה (Johan Rudolph Thorbecke).

מורשת

מיקל מת באוטרכט בגיל 59 בשנת 1871, ולאחר מכן החליף אותו בניהול העשבייה הלאומית וילם פרדריק רנייר סורינגאר (Willem Frederik Reinier Suringar). מעזבונו הוקמה קרן מיקל, המספקת תמיכה כספית לבוטנאים באוניברסיטת אוטרכט. ביתו הקודם של מנהל הגנים הבוטניים במרכז העיר אוטרכט מכונה "ביתו של מיקל". ברובע לאקווארטיר (Laakkwartier) בהאג יש רחוב הקרוי על שמו.

הוא זכה לכבוד בנתינת שמות לשתי טקסונומיות של צמחים; בשנת 1838, הבוטנאי קארל מייסנר (Carl Meissner) פרסם את Miquelia, שהוא סוג של צמחים פורחים ממשפחת ה-Icacinaceae. הם נמצאים בהודו הטרופית, דרום-מזרח אסיה והפיליפינים. לאחר מכן בשנת 1980, הבוטנאי Fric ex F.Ritter פרסם את Miqueliopuntia, שהוא סוג של קקטוס מדרום אמריקה.

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

פרסומים מרכזיים

- Genera Cactearum, רוטרדם, 1839

- Systema Piperacearum, רוטרדם, 1843–1844

- Illustrationes Piperacearum, בון, 1847

- Cycadeae quaedam Americanae, partim novae. אמסטרדם, 1851.

- Flora Indiae batavae, אמסטרדם, 1855–1859

- Leerboek der Artensij-Gewassen, אוטרכט, 1859

- De Palmis Archipelagi Indici observationes novae. אמסטרדם, 1868.

- Miquel, Friedrich Anton Wilhelm (1865–1869). Annales Musei botanici lugduno-batavi. iii כרכים. אמסטרדם: Rijksherbarium.