פרנסיסקו פאסקסיו מורנו (Francisco Pascasio Moreno)
פרנסיסקו פאסקסיו מורנו (31 במאי 1852 – 22 בנובמבר 1919) היה חוקר ואקדמאי בולט בארגנטינה, שבה הוא מכונה בדרך כלל פריטו מורנו (Perito Moreno; המשמעות של perito היא "מוחה, מומחה"). פריטו מורנו זכה להכרה כאחת הדמויות המשפיעות ביותר בצירופן של חלקים נרחבים מפטגוניה לארגנטינה ובהתפתחותם שלאחר מכן.
חיים ועבודה
מורנו נולד לבני הזוג פרנסיסקו וחואנה ת'ווייטס מורנו (Juana Thwaites Moreno) בבואנוס איירס. הוא גדל במשפחה פטריציאנית מסורתית ולמד בבתי ספר קהילתיים מקומיים. את זמנו הפנוי בילה עם אביו בחיפוש אחר חפצים עתיקים ומאובנים, וכבר בגיל 14 הקים מוזיאון ביתי של אוספיו הרחבים.
לאחר סיום לימודיו בשנת 1872, השתתף בהקמת האגודה המדעית של ארגנטינה. הוא יצא למסע המדעי הראשון מבין שורה של מסעות שהקנו לו פרסום רב: סקר של טריטוריית ריו נגרו (Río Negro), אזור שלא מופה ברובו. בינואר 1876 הגיע לאגם נאוּאֶל-הואאפי (Nahuel Huapi) שבדרום הרי האנדים, וב-15 בפברואר 1877 גילה וקרא בשם לאגם ארחנטינו (Lago Argentino). הוא גם חקר נהרות רבים בפטגוניה. ב-2 במרץ גילה וקרא בשם להר פיץ רוי (Mount Fitz Roy), על שם מפקד משלחתה של אוניית המחקר הבריטית ביגל (HMS Beagle) בשנות ה-30 של המאה ה-19. התושבים המקומיים קראו לו גם צ'אלטן (Chalten).
בשנת 1880 נסע מורנו לצרפת, שם נאום בפגישה של האגודה לאנתרופולוגיה של פריז, ודן בשתי גולגולות פריסטוריקות שחפר בטריטוריית ריו נגרו. הוא האמין שאחת מהן שייכת לתקופת הרביעון, ולשנייה הייתה דפורמציה טקסית באופן הדומה לגולגולות של בני האיימרה (Aymara) מהאנדים והאלטיפלאנו.
לאחר שובו לארגנטינה, באותה שנה יצא למסע המדעי הגדול השני שלו לטריטוריית פטגוניה. הוא נפל בשבי של שבט ילידי מסוג טהואלצ'ה (Tehuelche) ונדון למוות. הוא הצליח להימלט ב-11 במרץ, יום אחד לפני מועד הוצאתו להורג המתוכנן. בתקופה זו פגש את מנהיג הטהואלצ'ה, אינאקאיאל (Inacayal), שהתייחס אליו בהכנסת אורחים. מאוחר יותר הוביל אינאקאיאל התנגדות לממשלה ולא נכנע עד שנת 1884.
בשנים 1882–1883 חקר מורנו את הרי האנדים מבוליביה דרומה, ובשנים 1884–1885 ערך מחקרים חדשים בטריטוריה שמדרום לריו נגרו ובפטגוניה. הוא מונה לראש ועדה החקר הארגנטינאית של הטריטוריות הדרומיות, וחבר בשלל אגודות מדעיות אירופיות. על תרומתו למדע קיבל מורנו תואר דוקטור לשם כבוד (Honoris causa) מהאוניברסיטה הלאומית של קורדובה ב-1877.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא ידוע גם בשל תפקידו בהגנה על האינטרסים של ארגנטינה. הוא ערך סקרים מכריעים שהובילו לחתימת אמנת הגבול משปี 1881 בין צ'ילה לארגנטינה. כאות כבוד לתרומה זו, הקרחון הארגנטינאי פריטו מורנו נקרא על שמו. סקרים אלו ואחרים הניבו למורנו אוסף עצום של נתונים וחפצים ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים, ובשנת 1877 ייסד לשם כך מוזיאון אנתרופולוגי בבואנוס איירס.
### מנהל מוזיאון ומומחה (perito)
בשנת 1888 ייסד את מוזיאון לה פלאטה להיסטוריה של הטבע (La Plata Museum of Natural History), החשוב מסוגו בדרום אמריקה. החוקר ינס אנדרמן (Jens Andermann) חקר כיצד אוסף החפצים של מורנו בשני מוזיאונים אלו סייע בבסוס ההיסטוריה של ארגנטינה ותביעות הממשלה על שטחי טריטוריה. באמצעות אוספים מדעיים ותרבותיים אלו, תרם מורנו למיתולוגיה הלאומית. הוא הביא פריטים וחומרים מאזורים נידחים כדי להיבחן, להיות מקוטלגים ונחקרים במוזיאון שבבירה. אנדרמן כתב שמוזיאונים כאלה להיסטוריה של הטבע ולאנתרופולוגיה "אפשרו והצדיקו את השליטה של המדינה הן במשאבי הטבע והן באוכלוסיות הילידיות של ארגנטינה". הם גם סייעו בפיתוח הנרטיבים הלאומיים שעוצבו. מורנו שימש כמנהלו הראשון של מוזיאון לה פלאטה וניהל אותו עד שנת 1906.
כמנהל מוזיאון לה פלאטה להיסטוריה של הטבע, פיטר מורנו את פלורנטינו אמגינו (Florentino Ameghino) בשנת 1888, ואפילו מנע ממנו את הכניסה למוזיאון.
בשנת 1902 מונה מורנו לתפקיד פריטו (מומחה טכני או מומחה), ובמסגרת זו הפריך את התביעות הצ'יליאניות לקו פרשת המים היבשתי בחרוט הדרומי. מורנו הוכיח שאגמים פטגוניים רבים המתנקזים לאוקיינוס השקט היו חלק מאגן האוקיינוס האטלנטי. במהלך תקופת הקרחון הרביעית, הם נחסמו על ידי מורנות, מה שינה את מוצאם להתנקז מערבה ולשטח צ'ילה.
בשנת 1903 תרם מורנו חלק מהקרקע שניתנה לו קודם לכן על מנת להקים את הפארק הלאומי נאוּאֶל הואאפי. במכתב מיום 3 בנובמבר 1903 ששלח לשר החקלאות ונסלואו אסקלנטה (Wenceslao Escalante), הצדיק מורנו את תרומתו, בין היתר, על ידי השוואתה להקמת פארקים לאומיים בארצות הברית. הוא מונה למשנה למנהל מועצת החינוך הלאומית בשנת 1911 וסייע בהשגת מימון למכון ברנסקוני (Bernasconi Institute), בית ספר יסודי בעל חשיבות היסטורית שנבנה בבואנוס איירס. הוא נבנה על קרקע שמורנו מכר לתעשיין השווייצרי-ארגנטינאי פליקס ברנסקוני (Félix Bernasconi). מוזיאוני הארכיאולוגיה וההיסטוריה של הטבע שבו הוקמו בין היתר בעזרת אוספיו העצומים של חפצי אמנות.
הוא ייסד את תנועת הצופים והצופות בארגנטינה, אגודת הצופים הבנים הארגנטינאית (Argentine Boy Scouts Association) בשנת 1912, והצטרף לנשיא ארצות הברית לשעבר תאודור רוזוולט (Theodore Roosevelt) במסע סיור בפטגוניה. הוא המשיך לפקח על מוזיאון לה פלאטה זמן רב לאחר פרישתו הרשמית.
בשנים מאוחרות יותר הגיב מורנו להתפתחויות הפוליטיות בדרום אמריקה בתקופת מלחמת העולם הראשונה באמצעות הצטרפות לליגה הפטריוטית הארגנטינאית הריאקציונרית זמן קצר לפני מותו ב-1919. מורנו נקבר תחילה בקריפטה בבית הקברות לה רקוולטה (La Recoleta Cemetery). בשנת 1944 הועברו עצמותיו ונקברו מחדש באי סנטינלה (Centinela Isle) שבאגם נאוּאֶל הואאפי.
מין של לטאה ארגנטינאית, Liolaemus morenoi, נקרא על שמו.