למעלה מאלפיים רישומים שרדו מהקריירה של פדריקו בארוצ'י (Federico Barocci), המספקים מבט חסר תקדים על ההכנה הקפדנית שמאחורי הציור של הרנסאנס האיטלקי. הוא נולד בשם פדריקו פיורי (Federico Fiori) בשנת 1535 בדוכסות אורבינו, וביסס אסתטיקה ייחודית באמצעות סקיצות שמן ורישומי פסטל, תוך שהוא מוביל טכניקות שגישרו על הפער בין המנייריזם להתפתחויות האקספרסיביות של תקופת הבארוק.
שנות ההתהוות והשהות ברומא
בארוצ'י קיבל את הכשרתו הראשונית אצל אביו, אמברוג'ו בארוצ'י (Ambrogio Barocci), פסל מקומי. מאוחר יותר הוא התמחה אצל הצייר בטיסטה פרנקו וונציאנו (Battista Franco Veneziano) לפני שעבר לפזארו עם דודו, ברתולומאו גנגה (Bartolommeo Genga). בשנת 1548 הוא הגיע לרומא כדי לעבוד בסטודיו של הציירים המנייריסטים טדאו ופדריקו צוקארי (Taddeo and Federico Zuccari). חוויה מוקדמת זו בבירה התבררה כצומת דרכים; מאוחר יותר הוא חזר לשם בהזמנת האפיפיור פיוס הרביעי כדי לתרום פרסקו, כולל 'בשורה', לארמון הוותיקן בלוודר.
החזרה לאורבינו ומתודולוגיה
מחלת מעיים קשה בשנת 1563 הובילה את בארוצ'י לעזוב את רומא לצמיתות ולחזור לאורבינו. למרות תלונותיו על בריאות לקויה כרונית, הוא שמר על תרגול סטודיו קפדני וחדשני במשך כמעט ארבעה עשורים. הוא היה יוצר שיטתי שהפיק אלפי סקיצות הכנה שעסקו בתנוחות, תאורה ופרספקטיבה. השימוש שלו במודלים מחימר למחקרי אור והאימוץ המוקדם שלו של רישומי פסטל ייצגו סטייה מתוחכמת מהנורמות העכשוויות, ואפשרו לציורי המזבח הסופיים שלו להשיג חיוניות אטמוספרית יוצאת דופן.
פטרונות של הקונטרה-רפורמציה
בארוצ'י יישר את הקריירה שלו עם הקונטרה-רפורמציה, והצטרף למסדר חילוני של קפוצ'ינים בשנת 1566. אמונותיו הדתיות הדהדו עם דמויות כמו סן פיליפו נרי (Saint Philip Neri), שהאורטוריאנים שלו הזמינו יצירות משמעותיות כולל 'הביקור' ו'הצגת הבתולה'. יצירות אלו, יחד עם 'המדונה של העם', מדגימות את יכולתו לאזן בין רגש רוחני עז לקומפוזיציות מורכבות ומפותלות. הפטרון המקומי שלו, פרנצ'סקו מריה השני דלה רוברה (Francesco Maria II della Rovere), נותר תומך עקבי, ולעיתים קרובות הופיע ברקע של ציורים שכללו את ארמון הדוכס.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת אמנותית והשפעה
הכוח האמוציונלי של עבודתו של בארוצ'י הותיר רושם מתמשך על האמנות האירופית, בעיקר על פטר פאול רובנס (Peter Paul Rubens). רובנס למד את 'מות הקדושים של סן ויטלה' של בארוצ'י, וההשפעה ניכרת ביצירות כמו 'מות הקדושים של סן ליווינוס'. מעבר לרובנס, השפעתו של בארוצ'י התפשטה דרך מעגל רחב של חסידים, כולל אנטוניו צ'ימטורי (Antonio Cimatori), אלסנדרו ויטאלי (Alessandro Vitali) וונטורה מאצה (Ventura Mazza). גישתו לאור ולתנועה דינמית מצוטטת לעיתים קרובות על ידי היסטוריונים כמבשרת בסיסית לסגנון הבארוק הגבוה המזוהה עם דמויות כמו ברניני.
עובדות מהירות
- נולד: 1535, אורבינו - נפטר: 1612, אורבינו - עיסוקים: צייר, חרט, רשם - זרם: רנסאנס - אזרחות: דוכסות אורבינו - רישומים ששרדו: מעל 2,000 - יצירה בולטת: המדונה של העם - יצירה בולטת: הורדה מהצלב
שאלות שקוראים שואלים
### מדוע עזב בארוצ'י את רומא לצמיתות בשנת 1563?
הוא חלה בתלונות מעיים קשות בזמן שעיטר את הוותיקן וחשד שיריביו הרעילו את מזונו.
### אילו טכניקות אמנותיות ספציפיות פיתח בארוצ'י?
הוא מוכר כמי שהיה הראשון שהפיק רישומי פסטל ששרדו וכמי שפיתח מוקדם סקיצות שמן מורכבות ששימשו להכנת ציורי מזבח סופיים.