פדה לה גראנד: המושיע בעל כורחו של מוזיקת ההאוס
נער הולנדי ביישן שעורך מסיבות משלו בטילבורך ובאיינדהובן מכיוון שאף אחד בסצנת הריקודים של אמסטרדם לא הסכים להזמין אותו, אינו סיפור הרקע שרוב האנשים היו מנחשים עבור הדי ג'יי שזכה מאוחר יותר לקרדיט על החייאת ז'אנר שלם. אבל הרצועה "Put Your Hands Up for Detroit" משנת 2006 של פדה לה גראנד (Fedde le Grand) עשתה בדיוק את זה עבור מוזיקת ההאוס, והאמן שמאחוריה היה כל כך לא בטוח בהקלטה שהוא כמעט קבר אותה כרצועת צד ב' (B-side).
בונה לעצמו דלת כניסה
פדה לה גראנד נולד ב-7 בספטמבר 1977, באוטרכט, הולנד. הוא התחיל בגיל צעיר, מפעיל מופע די ג'יי נייד משלו ומנגן במועדונים מקומיים, כולל בבוניק (Bunnik), לפני שקיבל תפקיד די ג'יי הבית במועדון De Danssalon באיינדהובן. לדבריו, הוא היה ביישן וחסר קשרים במעגלי מוזיקת הריקודים המבוססים של אמסטרדם, אז במקום לחכות שיתגלו אותו, הוא ארגן מסיבות משלו בטילבורך ובאיינדהובן במטרה להזמין די ג'ייז שהעריץ ולבנות מערכות יחסים בסצנה מהיסוד — מסלול עצמאי בצורה יוצאת דופן בתעשייה שבדרך כלל מתבססת על קשרים. הוא גם בילה זמן כדי ג'יי ברדיו בתחנת הרדיו ההולנדית Radio 538, מה שהעניק לו ניסיון שידור לצד עבודתו במועדונים לפני שקריירת ההפקה שלו המריאה ב-2002.
התחלת פעילות של לייבל מתוך דחייה
בשנת 2004, לאחר שחברת תקליטים דחתה את הרצועות שלו, לה גראנד הקים יחד עם המפיק ההולנדי פאנקרמן (Funkerman) את Flamingo Recordings במקום להמשיך להציע את מרכולתו לחברות שלא רצו אותו. מאוחר יותר הוא תיאר את ההחלטה בבוטות: "Flamingo הצליחה לא רע עבור לייבל עצמאי חדש, אז אמרנו 'לעזאזל, פשוט נעשה את זה בעצמנו שוב'." אינסטינקט ה'עשה זאת בעצמך' הזה — בניית מוצא כאשר התעשייה הקיימת אמרה לא — יגדיר את זהות הלייבל כחממה, ו-Flamingo המשיכה לסייע בהשקת הקריירות של ניקי רומרו (Nicky Romero), דניז קויו (Deniz Koyu) ודני אווילה (Danny Avila), ובכך הרחיבה את השפעתו של לה גראנד הרבה מעבר להקלטות שלו עצמו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הרצועה ששינתה הכל
"Put Your Hands Up for Detroit" צמחה מתוך ניסיון לשחזר את צליל ההאוס הפאנקי של יצירה מאת מתיו דיר (Matthew Dear) והשיר "Flashlight" של להקת פארלמנט (Parliament), שנבנתה בעזרת מעט יותר מסינתיסייזרים מובנים של התוכנה Logic. לה גראנד לא היה בטוח בתוצאה – פאנקרמן היה זה שלחץ להוציא אותה כסינגל מוביל במקום לקבור אותה כרצועת צד ב'. ההימור השתלם בהיקף שאף אחד מהם לא צפה: הרצועה הפכה ללהיט במצעדים עולמיים, וזכתה בתעשייה לקרדיט על החייאת העניין הדועך במוזיקת ההאוס, מה שהעניק לה גראנד את הכינוי "המושיע של ההאוס". ההצלחה המסחרית הגיעה עם מחיר לאמינותו במעגלים מחתרתיים יותר — הוא נזכר בקריאת ביקורות שביטלו אותו כ"סתם וואן-היט וונדר, למי אכפת" והיותו מקובץ יחד עם הרכבי פופ גימיקיים כמו Vengaboys, סטריאוטיפ שמצא כמתסכל בהתחשב בשורשים האמיתיים של הרצועה במסורת ההאוס הפאנקי. נדרשו שנים, וקבלה מאוחרת מצד דמויות רציניות בסצנה כמו קארל קוקס (Carl Cox), עד שחש שמעמדו כאמן לגיטימי שוקם.
קריירה מעבר לשיר אחד
לה גראנד לא נשאר אמן של להיט אחד. אלבום הבכורה שלו, "Output", יצא בשנת 2009 והופץ ב-64 מדינות, ובשנת 2011 בלבד הוא הכניס חמישה שירים שונים למקום הראשון במצעדי Beatport, סימן לרלוונטיות מתמשכת בפלטפורמת המכירות הנצפית ביותר במוזיקת ריקודים. הקטלוג שלו משתרע על פני רצועות כולל "Let Me Think About It", "Control Room" ו-"Sparks", לצד רמיקסים לאמנים כולל קולדפליי (Coldplay). הוא הופיע בעיקרון בכל פסטיבל מרכזי במעגל מוזיקת הריקודים הבינלאומי, כולל קואצ'לה (Coachella), טומורולנד (Tomorrowland), אלקטריק דייזי קרניבל (Electric Daisy Carnival) ואולטרה מיוזיק פסטיבל (Ultra Music Festival), ומנחה את תוכנית הרדיו "Dark Light Sessions", שהתרחבה מביתה המקורי ב-SiriusXM לתחנות ברחבי ברזיל, אוסטרליה, גרמניה, ניו זילנד, פולין, רומניה ורוסיה — טביעת רגל שידורית ששומרת על שמו מול קהלים הרבה מעבר למעגל המועדונים. לאחרונה הוא המשיך להפיק תחת הלייבל שלו Darklight Recordings, בשיתוף פעולה עם דמויות האוס ותיקות כולל רוג'ר סאנצ'ז (Roger Sanchez) וטוד טרי (Todd Terry).
מדוע פדה מכונה גאון
כל טענה לגאונות במקרה של לה גראנד נשענת על אינסטינקט הפקה ותזמון ולא על גאונות טכנית או אקדמית, והוא עצמו היה גלוי לב להפליא שגם ההישג המרכזי שלו היה מקרי: הוא בנה את "Put Your Hands Up for Detroit" מסינתיסייזרים מובנים בתוכנה תוך ניסיון לחקות הקלטות של אנשים אחרים, והטיל ספק בכך שהיא טובה מספיק כדי להוביל סינגל. מה שקרה בפועל — רצועה שפרשני התעשייה נותנים לה קרדיט על החייאת המזל המסחרי של מוזיקת ההאוס ברגע שבו הז'אנר נזקק בדיוק לזה — משקף אוזן לגרוב ספציפי ואת המזל הטוב של שותף ליצירה, פאנקרמן, שזיהה את מה שלה גראנד עצמו לא יכול היה לראות בתחילה ביצירתו שלו. המקרה החזק והניתן להגנה יותר עבור הכישרון שלו טמון במקום אחר: הקמת Flamingo Recordings מתוך דחייה והפיכתה לקרש קפיצה לאמנים שהפכו לכוכבים גדולים יותר ממייסד הלייבל, והגעה לחמישה מקומות ראשונים שונים ב-Beatport בשנה אחת, סימן למיומנות עקבית ולא לתאונה אחת בת מזל. טיעון הנגד הכן הוא בדיוק הביקורת שלה גראנד התמודד איתה בזמנו — שהלהיט הפורץ שלו היה, בעיני טהרנים מחתרתיים, קרוב יותר לגימיק מסחרי מאשר להצהרה אמנותית רצינית, ושהכינוי "המושיע של ההאוס" הוא קיצור דרך של הייפ תעשייתי ולא תואר שהוענק על ידי קונצנזוס ביקורתי רשמי כלשהו.
מורשת
שני עשורים אחרי שנער ביישן התחיל לערוך מסיבות משלו מכיוון שאף אחד אחר לא הסכים להזמין אותו, שמו של פדה לה גראנד נותר קשור גם לאחד מרגעי התחייה המזוהים ביותר של מוזיקת ההאוס וגם ללייבל, Flamingo Recordings, שסייע להשיק דור של מפיקי ריקודים הולנדים שאולי עקפו אותו מסחרית. השילוב הזה — להיט שהוא פקפק בו, ותשתית שבנה עבור אחרים — הוא כנראה החלק העמיד יותר במורשת שלו מאשר כל מיקום במצעדים. זהו גם סיפור הולנדי מובהק: מדינה ללא מסורת עמוקה של מוזיקת האוס משל עצמה לפני שנות ה-2000 הפכה, דרך לה גראנד וקומץ המפיקים שהדריך, לאחת היצואניות המודרניות העקביות ביותר של הז'אנר.