יבגני קיסין

יבגני קיסין

יבגני איגורביץ' קיסין (ברוסית: Евгений Игоревич Кисин; ביידיש: יעווגעני קיסין; נולד ב-10 באוקטובר 1971) הוא פסנתרן קונצרטים ומלחין יליד רוסיה. הוא קיבל אזרחות בריטית בשנת 2002 ואזרחות ישראלית בשנת 2013. הוא התפרסם לראשונה בעולם כילד פלא. לרשותו רפרטואר רחב והוא ידוע במיוחד בפרשנויותיו ליצירות התקופה הרומנטית, ובפרט לאלו של פרנץ שוברט, פרדריק שופן, רוברט שומאן, פרנץ ליסט, יוהנס ברהמס, סרגיי רחמנינוב, מודסט מוסורגסקי ולודוויג ואן בטהובן. הוא נתפס בדרך כלל כיורש גדול של האסכולה הרוסית לפסנתר בשל העומק, הליריות והאיכות הפיוטית של פרשנויותיו.

חיים מוקדמים וחינוך

קיסין נולד במוסקבה להורים יהודים. הוא זוהה כילד פלא בגיל שש והחל בלימודי פסנתר בבית הספר למוזיקה גנסין בעיר, שם הפך לתלמידה של אנה קנטור (1923–2021), אשר נותרה מורתו היחידה לפסנתר.

בגיל עשר ערך את הופעת הבכורה שלו עם הקונצ'רטו לפסנתר מס' 20 של מוצרט עם התזמורת הסימפונית של אוליאנובסק. שנה לאחר מכן נתן את הרסיטל הראשון שלו במוסקבה. כישרונותיו נחשפו מחוץ לרוסיה לאחר ה-27 במרץ 1984, כאשר בהיותו בן שתים-עשרה בלבד, הקליט את שני הקונצ'רטי לפסנתר של שופן עבור חברת מלודיה עם דמיטרי קיטיינקו והפילהרמונית של מוסקבה בקונסרבטוריון של מוסקבה.

קריירה

### פסנתרן קונצרטים

הופעותיו הראשונות של קיסין מחוץ לרוסיה היו ב-1985 במזרח אירופה, ואחריהן שנה לאחר מכן סיבוב ההופעות הראשון שלו ביפן.

בשנת 1987, בגיל שש-עשרה, ערך את הופעת הבכורה שלו במערב אירופה בפסטיבל ברלין וכן את הופעת הבכורה שלו בבריטניה, לצד המנצח ואלרי גרגייב והכנרים מקסים ונגרוב וואדים רפין, בפסטיבל ליצ'פילד. בשנת 1988 יצא לסיבוב הופעות באירופה עם "וירטואוזי מוסקבה" וולדימיר ספיבקוב וכן ערך את הופעת הבכורה שלו בלונדון עם התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוחו של ואלרי גרגייב. בדצמבר של אותה שנה ניגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי עם הרברט פון קאראיין בקונצרט הסילבסטר של הפילהרמונית של ברלין, ששודר בעולם, וההופעה חזרה על עצמה בשנה שלאחר מכן בפסטיבל הפסחא של זלצבורג. בספטמבר 1990 ערך את הופעת הבכורה שלו בצפון אמריקה כשניגן את שני הקונצ'רטי לפסנתר של שופן עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של זובין מהטה ונתן את רסיטל הפסנתר הראשון בעונה המאה של קרנגי הול.

בשנת 1997 הוא נתן את רסיטל הפסנתר הסולו הראשון בהיסטוריה של ה-Proms בלונדון.

קיסין ערך סיורי רסיטלים קבועים באירופה, אמריקה ואסיה. הוא הופיע עם כמעט כל התזמורות המובילות בעולם, תחת מנצחים כמו קלאודיו אבאדו, ולדימיר אשכנזי, דניאל בארנבוים, מיונג-וון צ'אנג, סר קולין דייוויס, ולדימיר פדוסייב, ואלרי גרגייב, קרלו מריה ג'וליני, מאריס יאנסונס, הרברט פון קאראיין, דמיטרי קיטיינקו, יאן לאתם-קניג, עמנואל קריבין, ג'יימס לוין, סר אנדרו דייוויס, לורין מאזל, זובין מהטה, ריקרדו מוטי, אנדריס נלסונס, סייג'י אוזאווה, סר אנטוניו פאפאנו, סר סיימון ראטל, סר גאורג שולטי, ולדימיר ספיבקוב, יבגני סבטלנוב ויורי טמירקאנוב. הוא הופיע גם במוזיקה קאמרית עם מרתה ארחריץ', מיכאיל פלטניוב, גדעון קרמר, ג'יימס לוין, מישה מייסקי, תומאס קווסטהוף, יצחק שטרן, יצחק פרלמן, קאריטה מטילה, דמיטרי חוורוסטובסקי, ג'ושוע בל, ליאונידס קבאקוס, נטליה גוטמן, יורי בשמט, ולדימיר ספיבקוב, רביעיית אמרסון ואחרים.

### שירה

בנוסף למוזיקה קלאסית מערבית, קיסין העלה הקראות של שירה רוסית ויידיש, ודן בהערצתו לשפת היידיש בראיונות על חייו. שלושה תקליטורים של רסיטלים של קיסין משירי יידיש קלאסיים ועכשוויים הופקו על ידי ה-Forward Association.

### כתיבה

THE FREE TEST
How high is yours?

Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.

Take the IQ test →

בשנת 2018 פורסמה האוטוביוגרפיה של קיסין תחת הכותרת "זכרונות והרהורים". בשנת 2019 פורסם ספר השירים, הסיפורים הקצרים והתרגומים שלו ביידיש תחת הכותרת "א יידישער שייגעץ". בשנת 2021 פורסם ספרו של סיפורים קצרים ויומנים ביידיש תחת הכותרת "בלאָיז עטלעכע מינוט גאַנג" ("רק כמה דקות ברגל").

### יצירות

קיסין הלחין יצירות מוזיקליות רבות שפורסמו על ידי הוצאת הנלה (Henle Verlag), כולל "ארבעה קטעים לפסנתר, אופוס 1" ו"סונאטה לצ'לו, אופוס 2".

רביעיית המיתרים שלו, אופוס 3 (2016) הוקלטה על ידי רביעיית קופלמן בחברת נימבוס רקורדס וזכתה לבכורה בבריטניה ב-26 בפברואר 2019 בביצוע רביעיית אנדליון.

עמדות

קיסין היה מבקר קולני של הפלישה הרוסית לאוקראינה. בשנת 2022 חתמו קיסין ואמנים רוסים נוספים על מכתב נגד הפלישה. שלישיית הפסנתר שהלחין בתגובה לפלישה זכתה לבכורה באמסטרדם ב-14 באוקטובר 2022. קיסין הוכרז כסוכן זר על ידי ממשלת רוסיה ביולי 2024.

בשנת 2025 הצהיר קיסין כי הוא מאמין שישראל מנהלת מלחמת הגנה בעזה.

חיים אישיים

ב-10 במרץ 2017 התחתן קיסין עם קארינה ארזומנובה, חברת ילדות, בפראג, שם הם גרים.

פרסים והוקרה

פרסים מוזיקליים רבים ותוארי כבוד מרחבי העולם הוענקו לקיסין. בשנת 1987 קיבל את פרס הקריסטל של אולם הסימפוניה של אוסקה על הביצוע הטוב ביותר של השנה ב-1986 (הופעתו הראשונה ביפן). בשנת 1991 קיבל את פרס מוזיקאי השנה מהאקדמיה למוזיקה קיג'יאנה בסיינה, איטליה. הוא הופיע בטקס פרסי הגראמי ב-1992, שם ניגן את סיום "רפסודיה ספרדית" של ליסט. באותה שנה היה אלבום הבכורה שלו בקרנגי הול מועמד לפרס הגראמי לביצוע הסולו האינסטרומנטלי הטוב ביותר, אם כי הפסיד לפסנתרנית אליסיה דה לארוצ'ה. הוא הפך לנגן השנה הצעיר ביותר של "מיוזיקל אמריקה" ב-1995. בשנת 1997 קיבל את פרס טריומף על תרומתו יוצאת הדופן לתרבות רוסיה, אחד מאותות הכבוד התרבותיים הגבוהים ביותר שהוענקו ברפובליקה הרוסית, וגם כאן, היה הזוכה הצעיר ביותר אי פעם. הוא היה הפסנתרן הראשון שהוזמן לתת רסיטל ב-BBC Proms‏ (1997), ובעונת 2000 היה סולן הקונצ'רטו הראשון שהוזמן אי פעם לנגן בקונצרט הפתיחה של ה-Proms.

במאי 2001 הוענק לקיסין דוקטור לשם כבוד למוזיקה מבית הספר למוזיקה של מנהטן. בדצמבר 2003 במוסקבה קיבל את פרס שוסטקוביץ', אחד מאותות הכבוד המוזיקליים הגבוהים ביותר של רוסיה. ביוני 2005 הוענק לו חברות כבוד באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. במרץ 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד לספרות מאוניברסיטת הונג קונג.

- 1995: מיוזיקל אמריקה, נגן השנה

- 1997: פרס טריומף, תרומה יוצאת דופן לתרבות רוסיה (הוא הזוכה הצעיר ביותר)

- 2001: דוקטור לשם כבוד למוזיקה, בית הספר למוזיקה של מנהטן, ניו יורק

- 2005: חברות כבוד באקדמיה המלכותית למוזיקה

- 2005: פרס הרברט פון קאראיין, באדן-באדן, גרמניה (2005)

- 2006: פרס גראמי לביצוע הסולו האינסטרומנטלי הטוב ביותר – עבור הקלטות של סונאטות מאת אלכסנדר סקריאבין וניקולאי מטנר ושלושה פרקים מ"פטרושקה" מאת איגור סטרווינסקי

- 2007: פרס ארתורו בנדטי מיכלאנג'לי, ברשה, איטליה

- 2009: דוקטור לספרות לשם כבוד, אוניברסיטת הונג קונג

- 2009: פרס גראמי לביצוע הסולו (סולנים) האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת) – עבור הקלטות הקונצ'רטי לפסנתר מס' 2 ו-3 של סרגיי פרוקופייב עם התזמורת הפילהרמונית, בניצוחו של ולדימיר אשכנזי

- 2010: דוקטור לשם כבוד, האוניברסיטה העברית בירושלים

- 2010: פרס גראמי שני לביצוע הסולו (סולנים) האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת)

- 2021: דוקטור לשם כבוד, האקדמיה הלאומית למוזיקה (בולגריה)