אמיל בוסווילוואלד (Émile Boeswillwald), יליד שטרסבורג, כיהן כאדריכל הראשי של המונומנטים ההיסטוריים הלאומיים משנת 1860 ועד 1895. המסלול המקצועי שלו השתרע מהקפדה טכנית על בנייה באבן ועד לשימור מבני של אתרי מורשת צרפתיים מרכזיים, בעוד הקריירה הרחבה שלו כללה תפקידים כאדריכל וכחוקר אמנות מתועד בנוף הצרפתי של המאה ה-19.
הכשרה מקצועית והתפתחות מוקדמת
בוסווילוואלד נולד ב-2 בפברואר 1815, והחל את הקריירה שלו בלימוד מלאכת הבנייה באבן. השכלתו הטכנית המוקדמת התרחבה במינכן בשנת 1836, ולאחריה לימודי אדריכלות רשמיים בשנת 1837 בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות יפות (École des Beaux-Arts) ובסדנה של אנרי לאברוסט (Henri Labrouste). שנים מעצבות אלו ביססו את מיומנותו הן במלאכת הבנייה הידנית והן בעקרונות התכנון התאורטי.
תפקידים מוסדיים ועבודות שימור
בוסווילוואלד מונה לאדריכל דיוקסיה החל משנת 1846, ושמר על תפקיד זה לאורך מינויים שונים בשנים 1852, 1854, 1855 ו-1857. בסופו של דבר הוא ירש את פרוספר مרימה (Prosper Mérimée) כפקח כללי של המונומנטים ההיסטוריים, ועבד לצד אז'ן ויולה-לה-דוק (Eugène Viollet-le-Duc). תיק עבודות השימור הנרחב שלו כלל את הסנט-שאפל (Sainte-Chapelle), קתדרלת נוטרדאם בלאן (Notre-Dame Cathedral in Laon), מנזר סן-ז'רמה-דה-פלי (Abbey of Saint-Germer-de-Fly), וקתדרלת סן-אטיין דה טול (Cathédrale Saint-Étienne de Toul), שאת המשך עבודתה ביצע בנו פול מאוחר יותר.
עיצוב אקלקטי והזמנות בולטות
מעבר לשימור, בוסווילוואלד ביצע תכנונים חדשים כגון כנסיית סן-מרטן דה פו (Église Saint-Martin de Pau) וארמון שיפרה דאונינג (Xifré Downing Palace) במדריד. בשנת 1864, הוא החל לעבוד על קפלה בביאריץ המוקדשת לגבירתנו מגוואדלופה, אשר נחנכה בשנת 1865. המבנה עשה שימוש בתמהיל אקלקטי של מוטיבים אדריכליים רומיים, ביזנטיים והיספנו-מוריים, וכלל עבודות פנים של אלכסנדר-דומיניק דנואל (Alexandre-Dominique Denuelle) ולואי שטיינהיל (Louis Steinheil).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תרומות אקדמיות ושלהי חייו
בוסווילוואלד השתתף בסלונים של השנים 1839, 1841, 1842, 1844 ו-1855. כחבר באגודה להיסטוריה של פריז ואיל-דה-פראנס (Société de l'histoire de Paris et de l'Île-de-France), הוא היה שותף לכתיבת מחקר אקדמי על תימגאד שפורסם בין השנים 1895 ל-1905. תפוקתו היצירתית בשנותיו האחרונות כללה רישומי צבעי מים המתארים חיילים של הקיסרות הראשונה. הוא נפטר ברובע ה-6 של פריז ב-20 במרץ 1896.
עובדות מהירות
- לידה: 2 בפברואר 1815, שטרסבורג - פטירה: 20 במרץ 1896, הרובע ה-6 של פריז - אדריכל ראשי של המונומנטים ההיסטוריים הלאומיים: 1860-1895 - אביר לגיון הכבוד: 1853 - קצין לגיון הכבוד: 1865 - מפקד לגיון הכבוד: 1889 - עבודה בולטת: כנסיית סן-מרטן דה פו - לאומיות: צרפתית
שאלות שקוראים שואלים
### אילו מונומנטים מרכזיים שימר בוסווילוואלד?
עבודתו כללה את שימור הסנט-שאפל, מנזר סן-ז'רמה-דה-פלי, קתדרלת סן-אטיין דה טול, וקתדרלת נוטרדאם בלאן.
### אילו סגנונות אדריכליים השפיעו על הקפלה שלו בביאריץ?
הקפלה של גבירתנו מגוואדלופה הציגה שילוב של סגנונות רומיים וביזנטיים בשילוב עם אלמנטים היספנו-מוריים מגרנדה וסביליה.