אדוארד נורטון: השחקן שמשכתב הכול

כאשר טוני קיי סיים לערוך את הסרט אמריקן היסטורי X (American History X), אדוארד נורטון – כוכב הסרט, לא הבמאי שלו – ערך אותו מחדש ללא קרדיט לגרסה ארוכה בארבעים דקות מזו של קיי. ההופעה זיכתה את נורטון במועמדות לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. הפרשה גם קיבעה מוניטין ממנו לא השתחרר מעולם: האדם האינטליגנטי ביותר בכל סט שבו הוא דורך, ולעתים קרובות גם הקשה ביותר.

משפחה שבנתה ערים

אדוארד הריסון נורטון נולד ב-18 באוגוסט 1969 בבוסטון, מסצ'וסטס, למשפחה שהייתה מורגלת בעיצוב מחדש של דברים. סבו מצד אמו, ג'יימס ראוס, הקים את חברת The Rouse Company והיה ממייסדי Enterprise Community Partners; העיר המתוכננת קולומביה, מרילנד, שבה גדל נורטון, הייתה יצירה של ראוס. אביו, אדוארד מוור נורטון הבן, שירת כסגן בחיל הנחתים בווייטנאם לפני שהפך לעורך דין לענייני איכות הסביבה ותובע פדרלי. אמו, רובין, לימדה אנגלית ונפטרה בשנת 1997 לאחר ניתוח להסרת גידול במוחה.

התיאטרון תפס מקום חשוב בחייו בגיל מוקדם. בגיל חמש צפה במחזמר סינדרלה במרכז קולומביה לאמנויות הבמה; בגיל שמונה כבר הופיע באופן מקצועי במחזמר אנני אוקלי אשת לפידות (Annie Get Your Gun). הוא סיים את לימודיו בתיכון ויילד לייק ב-1987.

ייל, אוסקה והתמחות איטית

נורטון סיים תואר ראשון בהיסטוריה במכללת ייל ב-1991, שם למד יפנית, עסק בחתירה תחרותית ושיחק בהפקות אוניברסיטאיות. לאחר מכן בילה חמישה חודשים באוסקה כנציג ללא מטרות רווח עבור Enterprise Community Partners, הארגון של סביו. רק לאחר מכן עבר לניו יורק, למד משחק בשיטת ה"מתוד" (Method Acting) אצל המורה טרי שרייבר, כתב תסריטים עבור חברת תיאטרון סיגנצ'ר ועבד בהפקות אוף-ברודוויי. הוא היה בן עשרים ושש כאשר סוכנת הליהוק שירלי ריץ' גילתה אותו ב-1995 – גיל מאוחר יחסית לתפקידים ראשיים, והעיכוב ניכר בטכניקה המלוטשת שלו.

הבכורה הטובה ביותר שהייתה למישהו

פחד ראשוני (Primal Fear, 1996) היה סרטו הראשון. בתפקיד נער מקהלה המואשם ברצח, הוא ביצע היפוך כה מושלם שרוג'ר איברט מצא את הדמות "משכנעת לחלוטין" ופיטר סטאק מהסן פרנסיסקו כרוניקל כינה אותו "השחקן שכדאי לעקוב אחריו". הוא זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר ובמועמדות לפרס האוסקר באותה קטגוריה – עבור הופעת בכורה קולנועית.

אמריקן היסטורי X הגיע לאחר מכן, כשנורטון מגלם את הניאו-נאצי שחזר בתשובה דרק ויניארד; הניו יורקר העניק לו קרדיט על כך שהעניק לדמות "קסם ארוטי מעורפל" שגרם לסרט להותיר חותם. לאחר מכן הגיע מועדון קרב (Fight Club, 1999), העיבוד של דייוויד פינצ'ר שבו גילם נורטון את המספר חסר השם והלא מהימן, כשהוא מתכונן לתפקיד באמצעות איגרוף, טאקוונדו והיאבקות. הביקורות היו מעורבות עם צאתו – מגזין טיים כינה את עבודתו "מצוינת" – והסרט הפך לפולחן רק לאחר יציאתו ב-DVD.

המשכתב

מה שבא לאחר מכן היה קריירה בעלת מנעד יוצא דופן וחיכוך יוצא דופן: החשבון (The Score, 2001), השעה ה-25 (25th Hour, 2002), דרקון אדום (Red Dragon, 2002), ממלכת גן עדן (Kingdom of Heaven, 2005), אמן האשליות (The Illusionist) והצעיף הצבעוני (The Painted Veil, 2006), הענק הירוק (The Incredible Hulk, 2008), ממלכת אור הירח (Moonrise Kingdom) ומלון גרנד בודפשט (The Grand Budapest Hotel) של וס אנדרסון, בירדמן (2014), רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית (Glass Onion, 2022), אסטרואיד סיטי (Asteroid City, 2023) ו-A Complete Unknown‏ (2024). בסך הכל ארבע מועמדויות לאוסקר: פחד ראשוני, אמריקן היסטורי X, בירדמן ו-A Complete Unknown.

לצד זאת הגיע השכתוב. ב-הענק הירוק הוא עיבד מחדש את התסריט בשלב קדם-ההפקה; התסריטאי זאק פן חלק על תרומתו וגילדת התסריטאים העניקה קרדיט לפן בלבד. ב-דרקון אדום, נורטון וברט ראטנר רבו ללא הרף על התסריט. ראטנר אמר לטיימס: "האינסטינקט של אדוארד הוא לומר, 'אני חייב להשתלט על הסרט הזה'. הוא ינסה להציל את הסרט. זו גם ברכה וגם קללה". סלמה הייק כתבה בשנת 2017 כי ב-פרידה (Frida) הוא "שכתב את התסריט בצורה יפהפייה כמה פעמים ולמרבה הזעזוע מעולם לא קיבל קרדיט". הדיילי טלגרף ציין כי "התואר 'השחקן הטוב ביותר של דורו' נצמד אליו בכל מקום אליו הוא הולך". הוא ביים את לשמור אמונים (Keeping the Faith, 2000) ואחרי כמעט שני עשורים של פיתוח, את עיר יתומה (Motherless Brooklyn, 2019) – עם עזרה בהפקה, באופן בולט, מצד ראטנר.

שימור, דיור ופלטפורמת גיוס כספים

אביו של נורטון עיצב את השקפת עולמו הסביבתית. הוא קריין בסדרה ימים מוזרים על כדור הארץ (Strange Days on Planet Earth, 2005) של נשיונל ג'יאוגרפיק, הקים את תוכנית Solar Neighbors עם BP ב-2003 כדי להתקין פאנלים פוטו-וולטאיים על בתים בלוס אנג'לס, ומכהן כנשיא הסניף האמריקאי של קרן Maasai Wilderness Conservation Trust – שעבורה רץ במרתון ניו יורק 2009 לצד שלושה בני שבט המסאי ואלאניס מוריסט, וגייס מעל 1.2 מיליון דולר. ביולי 2010 מינה אותו מזכ"ל האו"ם לשגריר רצון טוב למגוון ביולוגי. הוא משמש כנאמן של Enterprise Community Partners מאז 1998, השיק את יוזמת הדיור בר-ההשגה הירוק שלה ב-2008, והקים את פלטפורמת גיוס הכספים CrowdRise במאי 2010 ואת חברת ההפקה Class 5 Films ב-2003. הוא מטיס חולים לטיפול באמצעות ארגון Angel Flight West במטוס הססנה 206 הפרטי שלו.

מדוע אדוארד מכונה גאון

האיכות המדוברת היא אנליטית: נורטון מתייחס לתסריט כאל בעיה מבנית ולא כאל אוסף שורות, והוא בדרך כלל צודק לגבי מה שדורש תיקון. אינסטינקט זה יצר את הצורה הסופית של אמריקן היסטורי X ולפי דבריה של הייק, פרידה ראוי לעבודה. על המסך אותה אינטליגנציה מופיעה כדו-משמעות מכוילת – הטוויסט ב-פחד ראשוני עובד כי הוא מגלם שני אנשים מבלי לאותת לעולם מי מהם הוא האמיתי, והמספר ב-מועדון קרב מחזיק מעמד כי הוא מעדן כל רגע ששחקן פחות מוכשר היה מנסה למכור בכוח. הערת הטלגרף לפיה "השחקן הטוב ביותר של דורו" הולך איתו לכל מקום היא סמן אמיתי, אם כי עיתונאי, לאופן שבו המקצוע מעריך אותו.

טיעון הנגד פשוט והוא הודה בו חלקית בעצמו על ידי גילום גרסה שלו ב-בירדמן. אותה נחישות שהצילה סרטים הפכה אותו לשם נרדף לכך שבלתי אפשרי לעבוד איתו; גילדת התסריטאים בחנה את השכתובים שלו ל-הענק הירוק ומצאה שהם אינם ראויים לקרדיט, מה שמרמז שהערכתו העצמית לגבי תרומתו מקדימה את הראיות. רקורד הבימוי שלו דל – שני סרטים בעשרים שנה, כשהשני הוא פרויקט ארוך-טווח שחילק את המבקרים. הוא אינו תיאורטיקן או ממציא צורות. קרא לו גאון של שיפוט לגבי חומר, המופעל באמנות שיתופית שלעתים לא תמיד חפצה בכך.

מורשת

נורטון בנה קריירה על דמויות שהקהל לא אמור לחבב והפך אותן לבלתי אפשריות להסרת מבט, והוא עשה זאת תוך סירוב לרוב המנגנונים של הסלבריטאיות – פעם אמר, "אם אי פעם אצטרך להפסיק לנסוע ברכבת התחתית, אחטוף התקף לב". פורבס ציין כי הפילנתרופיה שלו, המושרשת בעבודת הדיור של סביו הרבה לפני שהתפרסם, היא "רחוקה מאוד" מצדקה כמותג אישי. כשגילה בתוכנית Finding Your Roots ב-2023 שאבותיו החזיקו אנשים משועבדים, אמר שעובדות כאלה "הן לא נוחות, ואתה צריך להרגיש לא בנוח איתן" – שזה, במשפט אחד, כל הטמפרמנט שלו.