אדוארד בלור (Edward Blore) השלים את החזית המזרחית הבולטת של ארמון בקינגהאם בשנת 1847, ובכך חתם את המבנה לאחר עזיבתו המוקדמת של ג'ון נאש (John Nash) את הפרויקט. אף שהוא מוכר בעיקר בשל עבודתו האדריכלית, הקריירה שלו החלה בשרטוט עתיקות, שהתאפיין באיורים דקדקניים לפרסומים טופוגרפיים ולא בהכשרה פורמלית במכניקה של בנייה או בניהול אתרי בנייה.
שורשים עתיקים ושרטוט מוקדם
בלור נולד בדרבי בשנת 1787, וזכה בתחילה לתשומת לב בזכות רישומיו המפורטים של אתרים כנסייתיים היסטוריים. הוא סיפק איורים לספרו של תומאס בלור (Thomas Blore) "היסטוריה של ראטלנד" (History of Rutland) בשנת 1811 ותרם לספרו של ג'ון בריטון (John Britton) "קתדרלות אנגליות" (English Cathedrals). מיומנותו האמנותית הובילה לשיתופי פעולה עם ויליאם אטקינסון (William Atkinson) בבית אבוטספורד (Abbotsford House) ליד גלאשילס ולתרומות לספרו של תומאס פרוגנל דיבדין (Thomas Frognall Dibdin) "אדס אלתורפיאנה" (Aedes Althorpianæ). בשנת 1823, המוניטין שלו כשרטט התבסס בזכות הפקת "שרידים מונומנטליים של אנשים אצילים ודגולים" (Monumental Remains of Noble and Eminent Persons), סדרה רב-חלקית שניהל וחרט חלקית בעצמו.
מינויים מוסדיים ועבודות שיקום
בשנת 1826 מונה בלור לסוקר המבנה של מנזר וסטמינסטר (Westminster Abbey), צעד שסימן את המעבר שלו לאחריות אדריכלית רשמית. לאחר מכן הוא לקח על עצמו פרויקטים משמעותיים בארמון למבת' (Lambeth Palace), שם שיקם מבנים שעמדו לפני קריסה והתקין מאגר חסין אש עבור ארכיונים. מומחיותו בריהוט כנסייתי התרחבה לקתדרלת פיטרבורו (Peterborough Cathedral), שם תכנן אביזרי מקהלה, ולמנזר וסטמינסטר, שם פיקח על יצירת דוכני מקהלה חדשים.
עבודות גלובליות ורבגוניות סגנונית
בלור הפגין גמישות סגנונית באזורים גיאוגרפיים מגוונים. הפרויקט הבינלאומי השאפתני ביותר שלו היה ארמון וורונצוב (Vorontsov Palace) באלופקה שבחצי האי קרים, שנבנה בין השנים 1828 ו-1846, ושילב אלמנטים של התחייה הגותית וסגנון מורי. במקביל, הוא יישם את פרשנותו לסגנון הטירה הגותית בבית הממשלה (Government House) בסידני שבאוסטרליה בשנת 1834. תיק העבודות המגוון שלו כלל גם עבודות פרטיות כמו שינויים פוטנציאליים בוויתנשאו הול (Wythenshawe Hall) במנצ'סטר.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות ומורשת
בלור נבחר לעמית החברה המלכותית (Royal Society) בשנת 1841, והשפיע על המקצוע באמצעות תלמידים כגון פיליפ צ'ארלס הארדוויק (Philip Charles Hardwick), פרדריק מרבל (Frederick Marrable), הנרי קלוטון (Henry Clutton) וויליאם מייסון (William Mason). עבודתו בארמון בקינגהאם עמדה בפני בחינה חוזרת, בעיקר בנוגע למראה החזית הפונה לרחוב, אשר שונתה בסופו של דבר על ידי סר אסטון וב (Sir Aston Webb) בשנת 1913. בלור מת בביתו במנצ'סטר סקוור שבלונדון ב-4 בספטמבר 1879, ונקבר בבית הקברות הייגייט (Highgate Cemetery).
עובדות מהירות
- נולד: 1787, דרבי - מת: 4 בספטמבר 1879, לונדון - אתר קבורה: בית הקברות הייגייט - חברות: עמית החברה המלכותית - עבודה בולטת: החזית המזרחית של ארמון בקינגהאם - עבודה בולטת: בניין בלור, ארמון למבת' - עבודה בולטת: ארמון וורונצוב, קרים - אזרחות: הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
שאלות שקוראים שואלים
### האם לאדוארד בלור הייתה הכשרה אדריכלית פורמלית?
לא, הרקע המקצועי המוקדם שלו היה מושרש בשרטוט עתיקות ובאיור.
### מה קרה לחזית של בלור בארמון בקינגהאם?
בעקבות ביקורת על המראה שלה, החזית תוכננה מחדש על ידי סר אסטון וב בשנת 1913.