הזכייה בתחרות לתכנון ספטון פארק (Sefton Park) בליברפול בשנת 1866 הניעה קריירה עולמית שהובילה את אדוארד אנדרה (Édouard André) מהארגון מחדש של פריז ועד ליצירתם של למעלה ממאה פארקים ציבוריים ופרטיים. כמתכנן רב-תחומי, הוא איזן לאורך המחצית השנייה של המאה ה-19 בין תפקידיו כבוטנאי, מרצה באוניברסיטה ואדריכל נוף.
קריירה מוקדמת ועבודות ציבוריות
אנדרה, שנולד בבורז' (Bourges) ב-1840, נכנס לעולם המקצועי של פריז בשנת 1860 כעוזרו של ז'אן-פייר באריז'ה-דשאן (Jean-Pierre Barillet-Deschamps). בעבודתו לצד ז'אן-שארל אדולף אלפאן (Jean-Charles Adolphe Alphand) וז'ורז'-אז'ן אוסמן (Georges-Eugène Haussmann), הוא תרם לתכנון מחדש של בירת צרפת באמצע המאה ה-19. תקופת כהונתו כגנן הראשי של פריז הובילה ליצירתם של מרחבים ציבוריים בולטים, ובראשם גני טווילרי (Jardin des Tuileries) ופארק בוט-שומונט (Parc des Buttes-Chaumont).
אדריכלות נוף בינלאומית
אנדרה הרחיב את השפעתו ברחבי אירופה ומחוצה לה, וביצע פרויקטים במדינות כגון האימפריה הרוסית, אוסטרו-הונגריה, שוויץ, הולנד, דנמרק ובולגריה. בין עבודותיו הבולטות ניתן למנות את הפארק העירוני של לוקסמבורג, גן פונשל (Funchal Garden) בפורטוגל וגני וילה בורגזה (Villa Borghese) ברומא. בליטא, הוא הקים ארבעה פארקים נופיים משמעותיים עבור משפחת טישקביץ' (Tyszkiewicz), כגון אלו שבאוזוטראקיס (Užutrakis) ובפלנגה (Palanga), אשר הציגו את השימוש האופייני שלו במקווי מים טבעיים, מבני אבן ומערות מלאכותיות.
מחקר בוטני וספרות
מעבר לעבודתו האדריכלית, אנדרה היה סופר וחוקר פורה. הוא החליף את שארל אנטואן למר (Charles Antoine Lemaire) כעורך כתב העת L'Illustration Horticole בשנת 1870. תחומי העניין הבוטניים שלו הובילו למשלחת משמעותית למרגלות הרי האנדים, אשר הקלה על הבאתם של צמחים רבים לטיפוח אירופי. הוא תיעד את מחקריו בכרך משנת 1889 Bromeliaceae Andreanae. בנוסף, הוא העלה על הכתב את מתודולוגיית תכנון הנוף שלו בפרסומו משנת 1879, Traité général de la composition des parcs et jardins.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת והכרה
אנדרה שמר על טווח השפעה מקצועי רחב, והשפיע על אחרים כגון תלמידו קרלוס תייס (Carlos Thays), שתכנן מאוחר יותר את השדרות של בואנוס איירס. הקריירה שלו צוינה באותות כבוד רשמיים, כולל מינויו לקצין בלגיון הכבוד בשנת 1900, וכן כקצין במסדר כתר האלון וקצין במסדר כתר איטליה. הוא נפטר בשנת 1911 בלה קרואה-אן-טורן (La Croix-en-Touraine) ונקבר בחלקה 23 בבית הקברות של מונמארטר (Cimetière de Montmartre).
עובדות מהירות
- לידה: 1840, בורז', צרפת - פטירה: 1911, לה קרואה-אן-טורן - עיסוקים עיקריים: אדריכל, בוטנאי, אדריכל נוף - פרסום עיקרי: Traité général de la composition des parcs et jardins (1879) - אות כבוד בולט: קצין לגיון הכבוד (1900) - מקום קבורה: בית הקברות של מונמארטר, חלקה 23
שאלות שקוראים שואלים
### מה היו מרכיבי התכנון העיקריים בפארקים של אדוארד אנדרה?
הוא שילב לעיתים קרובות מערות מלאכותיות, מבני אבן בסגנון הררי, מקווי מים ונופים פנורמיים רחבי ידיים.
### היכן ניתן למצוא דוגמאות לעבודתו של אנדרה?
עבודתו ממוקמת ברחבי העולם, כולל אתרים בליברפול, פריז, רומא, לוקסמבורג וליטא.