הספר "ילדי המסילה" (The Railway Children), המוכר ביותר אולי מבין תרומותיה של אדית נסביט (Edith Nesbit) לספרות, עומד כהשתקפות ספרותית של חייה המוקדמים, ומשקף את העקירה וחוסר היציבות שחוותה בילדותה. נסביט, שנולדה בקנינגטון (Kennington) שבלונדון בשנת 1858, חיברה או שיתפה פעולה בכתיבתם של למעלה מ-60 ספרים, ובנתה קריירה פורייה שגישרה על הפער בין פעילות פוליטית סוציאליסטית למבוגרים לבין סיפורים בני-קיימא לילדים.
חיים מוקדמים וניידות
כבתם של הכימאי החקלאי ג'ון קוליס נסביט (John Collis Nesbit) ושרה גרין (Sarah Green), בילתה אדית את רוב שנותיה המעצבות בדרכים. בריאותה הלקויה של אחותה, מרי (Mary), חייבה מעברים תכופים ברחבי אנגליה, צרפת, ספרד וגרמניה. בעקבות מות אביה בשנת 1862 ואחותה בשנת 1871, השתקעה נסביט בהולסטד הול (Halstead Hall) שבקנט (Kent) למשך שלוש שנים. תקופה זו סיפקה את ההשראה האווירתית לרוב כתיבתה העתידית, כשהיא לוכדת את השיבושים בחיי המשפחה ואת הופעתו הפתאומית של האבל.
פעילות פוליטית ושיתוף פעולה
בשנת 1884, נסביט ובעלה, הוברט בלנד (Hubert Bland) – לו נישאה בשנת 1880 – הפכו לחברים מייסדים של פביאנים (Fabian Society). ארגון סוציאליסטי זה נותר נדבך מרכזי בחייה הציבוריים. מעבר להרצאות פוליטיות במקומות כמו בית הספר לכלכלה של לונדון (London School of Economics), היא ובלנד שיתפו פעולה לעיתים קרובות בפרויקטים של כתיבה. תחת שם העט המשותף פביאן בלנד (Fabian Bland), הפיקו השניים יצירות שונות, כולל הרומן "גלימת הנביא" (The Prophet's Mantle) משנת 1885, אשר הושפע מבחינה תמתית מחייו של פיוטר קרופוטקין (Peter Kropotkin).
מורכבות משפחתית ותפוקה יצירתית
חייה האישיים של נסביט היו מסומנים בתהפוכות משמעותיות, כולל נוכחותה הקבועה של אליס הואטסון (Alice Hoatson), שילדה ילדים מבעלה. נסביט גידלה את ילדיה של הואטסון, רוזמונד (Rosamund) וג'ון (John), לצד ילדיה שלה, פול (Paul), מרי ופביאן. למרות הלחצים הביתיים הללו, תפוקתה נותרה עצומה. היא עברה לוול הול (Well Hall) באלת'אם (Eltham) בשנת 1899, ואירחה מעגל רחב של חברים עד שנת 1920. מאוחר יותר נישאה לתומאס טאקר (Thomas Tucker) בשנת 1917 ועברה בסופו של דבר לניו רומני (New Romney) שבקנט.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת וסגנון ספרותי
מבקרים מסווגים לעיתים קרובות את עבודתה של נסביט כאפיזודית ופיקרסית, ומציינים את נטייתה להעדיף את ההיגיון הפנימי של הילד על פני מוסר השכל מסורתי. היא הקדישה לעיתים קרובות את ספריה לילדיה שלה, כמו פול, לו הקדישה את "ילדי המסילה", ופביאן המנוח, לו הקדישה את "סיפור מחפשי האוצרות" (The Story of the Treasure Seekers). היא הלכה לעולמה בשנת 1924 ונקברה בסנט מרי אין דה מארש (St Mary in the Marsh).
עובדות מהירות
- לידה: 1858, קנינגטון, לונדון - פטירה: 1924, ניו רומני, קנט - יצירה בולטת: ילדי המסילה - שיוך פוליטי: ממייסדי הפביאנים - בני זוג: הוברט בלנד (נישואים ב-1880), תומאס טאקר (נישואים ב-1917) - מקום קבורה: סנט מרי אין דה מארש - תפוקה ספרותית מוערכת: מעל 60 כותרים - שם עט בשימוש: פביאן בלנד
שאלות שקוראים שואלים
### האם אדית נסביט תמכה בתנועת זכות הבחירה לנשים?
לא, היא התנגדה באופן פעיל למאבק למען זכות הבחירה של נשים, בטענה שנשים עלולות להצביע למפלגה הטורית (Tory), דבר שלדעתה היה פוגע במטרה הסוציאליסטית.
### מה הייתה סיבת מותה של אדית נסביט?
היא הלכה לעולמה בשנת 1924, ככל הנראה מסרטן הריאות, שכן הייתה מעשנת כרונית.