דייב שאפל: הקומיקאי שפשוט קם והלך
בשנת 2005, באמצע העונה השלישית של תוכנית המערכונים המדוברת ביותר בטלוויזיה האמריקאית, היוצר והכוכב שלה פשוט עצר. הוא חתם על החוזה בגיל 28, כשהיה חסר כל ועם ילד בדרך, ומאז גילה מה החוזה מאפשר לרשת לעשות בלי לשאול לדעתו. העזיבה עלתה לו במה שהוא עצמו העריך כסכום שיכול היה להגיע ל-50 מיליון דולר. קומדי סנטרל שידרה את שלושת הפרקים שהושלמו בלעדיו. זה נותר עד היום המעשה המכונן בקריירה שלו, וזו לא הייתה בדיחה.
ילד מוושינגטון בבית הספר דיוק אלינגטון
דייוויד קארי ובר שאפל (David Khari Webber Chappelle) נולד ב-24 באוגוסט 1973 בוושינגטון די.סי. בגיל ארבע-עשרה נכנס לבית הספר לאמנויות דיוק אלינגטון, ועל פי ניסוחו של מרכז קנדי, בנה את מופע הסטנד-אפ שלו "מתוך המציאות של חייו", שמשמעותה הייתה לגדול כאדם שחור בבירת מדינה שרובה ככולה משלה אנשים כמוהו במקום להקשיב להם. מעט מאוד קומיקאים מתחילים בגיל כה מוקדם. כמעט אף אחד לא מתחיל בגיל כזה עם חומר מקורי במקום חיקויים.
שנות ה-90, ותוכנית
את שנות ה-90 הוא העביר בעבודה. היו לו תפקידי קולנוע, רובם קטנים ובסרטים של אחרים: קון אייר, הפרופסור המטורף, יש לך הודעה, ובהמשך אנדרקאבר בראדר, שיראק וכוכב נולד. מופע ה-HBO הראשון שלו הגיע בשנת 2000.
ואז, ב-2003, הגיעה המופע של שאפל (Chappelle's Show). בריטניקה מתארת את שיטת העבודה שלו כ"סאטירה פוליטית וחברתית נוקבת שהומתקה על ידי חוש אבסורד משעשע", שזו דרך מנומסת לומר שהוא מצא תדר שבו ניתן לדון בנושאים הנפיצים ביותר בחיים האמריקאיים בלי שאף אחד ימהר ללחוץ על השלט. היא הפכה לאחת התוכניות עם אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר בקומדי סנטרל, גרפה שלוש מועמדויות לאמי, והפכה לתוכנית הטלוויזיה הנמכרת ביותר בהיסטוריית ה-DVD. במשך כשנתיים, שאפל היה האדם המצוטט ביותר בארצות הברית.
לקום וללכת
החוזה היה הבעיה. הוא התיר לקומדי סנטרל להעניק רישיונות לשידור התוכנית בשירותי סטרימינג ללא הסכמתו ובלי לשלם לו. בשנת 2020, חמש-עשרה שנה אחרי העזיבה, שאפל גילה את המופע של שאפל בנטפליקס ואמר לקהל שלו: "תחרימו את המופע של שאפל. אל תצפו בו אלא אם ישלמו לי". נטפליקס הורידה את התוכנית בתוך חודש. פסק הדין שלו על שירות הסטרימינג היה כמעט חיבתי: "הם משלמים לי את הכסף שלי, הם עושים את מה שהם אומרים".
הפרק הזה הוא המפתח ליציאה שלו ב-2005. שאפל לא התנגד להיות מפורסם או לקבל תשלום; הוא התנגד לבעלות. הוא יצר את נכס הקומדיה בעל הערך הרב ביותר של העשור ולא שלט בו. אז הוא הפסיק ליצור אותו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חמש-עשרה שנות הופעות
מה שבא לאחר מכן היה פחות היעלמות ויותר מעבר לאולם קשה יותר. שאפל הפך, על פי הערכת מרכז קנדי, לקומיקאי המופיע כנראה הכי הרבה בסבב, כשהוא מופיע ביותר מ-1,600 קונצרטים ברחבי העולם בארבע שנים. הוא זכה בפרס סיבוב ההופעות הקומדי של השנה מטעם Pollstar ב-2014 ושוב ב-2018. ב-2017 הוא הופיע בשישה-עשר מופעים ברדיו סיטי מיוזיק הול ומכר מעל 90,000 כרטיסים.
הפיוס המסחרי הגיע ב-2016, כאשר נטפליקס שילמה לו על פי הדיווחים כ-60 מיליון דולר עבור חמישה מופעי סטנד-אפ. ארבעה הגיעו ב-2017, וציינו שלושים שנה לקריירה שלו בקומדיה; הם זכו בפרסי גראמי לאלבום הקומדיה הטוב ביותר ב-2018 וב-2019. הנחייתו בסאטרדיי נייט לייב הביאה לו את פרס האמי הראשון שלו ב-2017, ואחריו הגיע נוסף על תוכנית וראייטי מצטיינת. אדם שהפנה עורף ל-50 מיליון דולר הוכח כצודק, על פי החשבון המילולי ביותר.
פרס מארק טוויין
בשנת 2019 העניק לו מרכז קנדי את פרס מארק טוויין להומור אמריקאי, פרס השמור לאנשים ש, בדומה לטוויין, חושפים אי-צדק חברתי דרך נקודת מבט בלתי מתפשרת – כשהמוטו הנבחר של המוסד הוא השורה של טוויין ש"כנגד המתקפה של ההומור, שום דבר לא יכול לעמוד". רשימת המשתתפים במחווה הצביעה על היקף מעמדו: ג'ון סטיוארט, מורגן פרימן, בראדלי קופר, לורן מייקלס, שרה סילברמן, טרבור נואה, טיפאני האדיש, קיו-טיפ (Q-Tip), ג'ון לג'נד, קומון (Common), ניל ברנן, מייקל צ'ה, קולין ג'וסט וקינן תומפסון.
כשקיבל את הפרס, הוא הציג טיעון במקום נאום. "סטנד-אפ הוא ז'אנר אמריקאי להפליא. אני לא חושב שכל מדינה אחרת יכולה לייצר כל כך הרבה קומיקאים", אמר. "התיקון הראשון לחוקה הוא הראשון מסיבה מסוימת. התיקון השני הוא רק למקרה שהראשון לא יעבוד".
הקלוזר (The Closer)
שנתיים לאחר מכן, הטיעון הזה עמד למבחן מולו. הקלוזר, שבעים דקות ששוחררו בנטפליקס ב-5 באוקטובר 2021, עסקו באריכות ביחסיו של שאפל עם הקהילה הלהט"בית. הוא תיאר את עצמו כ"טרנסופוב", השווה נשים טרנסג'נדריות לאנשים המאופרים ב"בלאקפייס", הכריז על עצמו כחבר ב-"Team TERF" בסולידריות עם ג'יי. קיי. רולינג, ואמר ש"מגדר הוא עובדה". הוא חתם בסיפורה של דפני דורמן, קומיקאית טרנסג'נדרית שהופיעה לפניו ולימים התאבדה, וביקש מהקהילה "להפסיק לתקוף את האנשים שלי".
ארגון GLAAD טען שנטפליקס הפרה את המדיניות של עצמה נגד תוכן שנועד להסית לשנאה. הקואליציה הלאומית לצדק שחור ציינה ששנת 2021 הייתה בדרכה להיות השנה הקטלנית ביותר בהיסטוריה עבור טרנסג'נדרים אמריקאים, שרוב קורבנותיהם היו שחורים. מהנדסת נטפליקס טרה פילד אמרה שהמופע תקף את הקהילה הטרנסית; היא ושני עמיתיה הושעו לאחר שהשתתפו בישיבת הנהלה ללא הזמנה. עובדים טרנסג'נדרים פתחו בשביתה ב-20 באוקטובר. המנכ"ל המשותף טד סרנדוס פרסם מזכר המבחין "בין פרשנות לבין נזק", וחנה גדסבי אמרה לו בפומבי מה דעתה על כך. אחותה של דורמן, ברנדי, הגנה על שאפל כבן ברית שאהב את אחותה.
מדוע דייב מכונה גאון
האיכות המדוברת היא השליטה בתשומת הלב המוסרית של הקהל. התמרון האופייני לשאפל הוא להוביל את החדר לקצה של משהו שהוא לא רוצה להסתכל עליו, להחזיק אותו שם מעבר לנקודת הנוחות, ולשחרר את המתח בצחוק שמעורב בו כל מי שיצר אותו. זה דורש תזמון, אבל יותר מתזמון זה דורש מבנה: המופעים הטובים ביותר שלו בנויים כמו טיעונים, עם הנחות יסוד שנטועות עשרים דקות לפני נקודת השיא. הוא גם עושה משהו נדיר יותר – הוא שומר על הבדיחה והפואנטה כזהים, כך שאי אפשר ליהנות מהאחת ולדחות את השנייה.
האישורים המוסדיים הם אמיתיים וספציפיים. מרכז קנדי הציב אותו בשורה אחת עם טוויין כמשקיף חסר פחד שחושף אי-צדק; פרסי גראמי, פרסי אמי מרובים ו-DVD הקומדיה הנמכר ביותר אי-פעם אינם סימנים של דמות פולחן. עמיתיו הגיעו בהמוניהם כדי לומר זאת.
טיעון הנגד אמיתי באותה מידה. קומיקאי שזכה להערצה על כך שהוא "בועט כלפי מעלה" הקדיש את השעה הכי מדוברת שלו בעשור האחרון לקבוצת מיעוט עם משמעותית פחות כוח מאשר יש לו – וההגנה שהציע, שקומדיה היא רישיון, היא בדיוק ההגנה שהוא היה מפרק לגורמים בהמופע של שאפל בשנת 2004. הנאום על התיקון הראשון נקרא אחרת כשהדובר הוא האדם בעל השכר הגבוה ביותר בחדר. ומעמדו התקשה למשהו מבודד: הוא מופיע כעת בעיקר בפני קהלים שבאו להסכים איתו. גאונות בקומדיה נמדדת בסיכון, וזה הוגן לשאול אם הסיכון המאוחר היה אי פעם באמת שלו.
מורשת
המורשת האמיתית של שאפל עשויה להיות דווקא העזיבה ולא העבודה. הוא ביסס את העובדה שקומיקאי שחור יכול לסרב לסכום עצום מתוך עקרון, לשרוד את הסירוב, ולקבל תשלום גבוה יותר מאוחר יותר – הפגנה של מינוף ששינתה את מה שמבצעים מאמינים שהם יכולים לדרוש. המערכונים מצוטטים; העזיבה נלמדת.