דנילו פריירה: ממבחן נדחה בבנפיקה ועד לסגן-קפטן פריז סן ז'רמן
אקדמיית הנוער של בנפיקה בחנה את דנילו פריירה הנער והחליטה שאינו שווה חוזה מקצועני. במקומו, פארמה אספה אותו בהעברה חופשית, ומנקודת מוצא לא זוהרת זו בנה פריירה קריירה שהובילה אותו לתואר אליפות אירופה, לסרט קפטן בפורטו, ולבסוף לסגן-קפטן פריז סן ז'רמן – אחת העליות הבלתי סבירות ביותר בכדורגל הפורטוגלי המודרני.
מביסאו לאקדמיות של ליסבון
דנילו לואיש הליו פריירה (Danilo Luís Hélio Pereira) נולד ב-9 בספטמבר 1991 בביסאו שבגינאה ביסאו, ועבר עם משפחתו לפורטוגל בגיל חמש. הוא עבר במחלקות הנוער של שלושה מועדונים באזור ליסבון טרם סיים באקדמיה של בנפיקה, אשר לבסוף סירבה להציע לו חוזה מקצועני. דחייה זו שלחה אותו לפארמה האיטלקית בהעברה חופשית ב-2010, שם הקריירה המוקדמת שלו התפתחה ברובה מחוץ לסרייה א' עצמה – תקופת השאלה למועדון היווני אריס במחצית השנייה של עונת 2010–11, הופעת בכורה בסרייה א' כמחליף נגד קטניה בדצמבר 2011, והשאלה נוספת לקבוצה ההולנדית רודה JC ב-2012–13, שם הפך לשחקן הגנה בהרכב הראשון.
בניית מוניטין במריטימו
פריירה חתם במועדון הפורטוגלי מריטימו באוגוסט 2013 והותיר רושם מיידי, כשערך בכורה בניצחון 2–1 על בנפיקה – אותו מועדון ששחרר אותו – והבקיע את שערו הראשון בתיקו מול בראغا בדצמבר 2013. הוא רשם 32 הופעות רשמיות בעונת 2013–14, ועזר למועדון לסיים במקום השישי, טרם משחקו האחרון במריטימו, הפסד בגמר גביע הליגה (Taça da Liga) לבנפיקה ב-2019, אשר חתם תקופה בת שנתיים שהספיקה כדי למשוך את אחת הענקיות של פורטוגל.
הפיכה לקפטן פורטו
אFC פורטו החתימה את פריירה ביולי 2015 תמורת 4.5 מיליון אירו – מכירת השיא של מריטימו – על חוזה ארבע-שנתי עם סעיף שחרור של 40 מיליון אירו. הוא הבקיע שיא קריירה של שישה שערים בעונת הבכורה שלו כאשר פורטו סיימה כסגנית האלופה, זכה בתואר "דרקון הזהב" (Dragão de Ouro) של המועדון באוקטובר 2016, ונבחר פעמיים כקשר החודש בליגת העל הפורטוגלית ב-2017. פציעה חמורה בשריר השוק השביתה אותו לחודשים מינואר 2018, אך הוא חזר כדי להפוך לקפטן הקבוצה בעקבות עזיבתו של הקטור הררה לאתלטיקו מדריד, והוביל את פורטו לזכייה באליפות ליגת העל לעונת 2019–20, כשהוא מבקיע את שער היתרון בניצחון שהבטיח את האליפות 2–0 על ספורטינג ביולי 2020. הוא גם שיחק בגמר הגביע הפורטוגלי ב-2019 מול ספורטינג, והבקיע את בעיטת העונשין שלו בדו-קרב פנדלים שפורטו הפסידה לבסוף. לאורך חמש עונות בפורטו, ערך 202 הופעות רשמיות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →המנהג הרב-תכליתי של פריז סן ז'רמן
פריירה הצטרף לפריז סן ז'רמן בהשאלה באוקטובר 2020, ערך הופעת בכורה בליגת האלופות בהפסד ביתי 2–1 למנצ'סטר יונייטד לפני שההשאלה הפכה להעברה קבועה בשנה שלאחר מכן, לאחר שפСЖ סיימה במקום השני אחרי ליל בזירה המקומית. הוא הוכיח את מגוונותו שוב ושוב, כשהוא משחק במרכז הקישור ובמרכז ההגנה, והבקיע את שערו הראשון בליג 1 בפברואר 2021 נגד דיז'ון. משחקו האישי הטוב ביותר מבחינה סטטיסטית היה ב-6 בפברואר 2022, כאשר הבקיע צמד בניצחון חוץ 5–1 על ליל. הוא זכה בשלוש אליפויות ליג 1 רצופות עם PSG (2021–22, 2022–23, 2023–24) ובנוסף בשני גביעי צרפת ובשלושה תוארי סופר קאפ (Trophées des Champions), ונבחר לסגן-קפטן על ידי חבריו לקבוצה באוגוסט 2023 – הבעת אמון חזקה לשחקן שהוחתם תחילה כעומק לסגל. הוא איבד את מקומו בהרכב תחת המאמן לואיס אנריקה בעונתו האחרונה במועדון.
פרק חדש בערב הסעודית
בספטמבר 2024, פריירה חתם במועדון אל-איתיഹാד מליגת העל הסעודית תמורת 5 מיליון אירו על חוזה עד יוני 2027. הוא זכה בדאבל מקומי בעונתו הראשונה ממש, 2024–25, כולל משחק חצי גמר גביע המלך בלתי נשכח שבו הבקיע פעמיים כאשר אל-איתיഹാד השלימה קאמפינג מפיגור 2–1 כדי לנצח את אל-שבאב 3–2 בדקה ה-90.
עשור בנבחרת פורטוגל
פריירה תפס לראשונה תשומת לב בזירה הבינלאומית עם נבחרת הנוער עד גיל 20 של פורטוגל, ועזר לנבחרת להגיע לגמר גביע העולם לנוער ב-2011 בקולומביה, כששיחק בכל שבעת המשחקים והבקיע בניצחון חצי הגמר 2–0 על צרפת. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ב-31 במרץ 2015, כשעלה כמחליף בהפסד ידידות לכף ורדה, ונבחר על ידי המאמן פרננדו סאנטוש ליורו 2016, הבקיע במשחק הכנה טרום-טורניר בניצחון 7–0 על אסטוניה וערך חמש הופעות בזמן שפורטוגל זכתה בטורניר לראשונה בהיסטוריה של האומה. בהמשך עזר לפורטוגל לסיים במקום השלישי בגביע הקונפדרציות 2017, לזכות בליגת האומות הראשונה ב-2019, ולייצג את המדינה ביורו 2020, למרות שהחמיץ את מונדיאל 2018 עקב פציעה וראה את מונדיאל 2022 שלו נקטע בשל שבר בצלע שספג בשלב הבתים מול גאנה. עד אוגוסט 2024 הוא צבר 74 הופעות בנבחרת הבוגרת. בשל תרומתו לכדורגל הפורטוגלי הוא מונה לאביר מסדר הנסיך הנרי ולקומנדר במסדר ההצטיינות.
רקע אישי
פריירה נולד לאמו, קווינטה דג'אטה, אחות, בגינאה ביסאו בטרם המעבר של המשפחה לפורטוגל הוביל אותו לדרך אל תוך אקדמיות הכדורגל של המדינה – רקע שהופך את הדחייה המאוחרת שלו על ידי בנפיקה, והאיחוד המאוחר מולה במשחקים, לאחד מקווי העלילה המרכזיים בקריירה שלו.
מדוע דנילו מכונה גאונה
"גאונה" מפריז במה שהרשומות המבוססות מראות באמת לגבי פריירה, ואין לפרש זאת כמצוינות אינטלקטואלית – שום פרופיל או כבוד פדרציות אינו מזכה אותו בחדשנות טקטית. מה שהקריירה שלו כן מדגימה היא צורה נדירה ובעלת ערך אמיתי של גמישות עמדתית: היכולת לשחק בצורה משכנעת גם כקשר אחורי וגם כבלם ברמה הגבוהה ביותר, לקרוא את המשחק היטב כך שחדר ההלבשה של PSG בחר בו לסגן-קפטן למרות שהגיע כאופציית רוטציה לסגל ולא כהחתמת כוכב. אותה יכולת הסתגלות, אחריות מתמשכת על סרט הקפטן גם בפורטו וגם בפСЖ, ואוסף גביעים המשתרע על פני ארבע ארצות משקפים אמינות מקצועית יוצאת דופן ואינטליגנציית משחק – אך זוהי מלאכה אתלטית וטקטית, הבנויה באמצעות ניסיון וחזרה על פני ליגות רבות, ולא הבריק הקונספטואלי שהמילה "גאונה" מתארת כראוי.
מורשת
הקריירה של פריירה מהווה מקרה בוחן לחוסן שזכה לתגמול: שחקן שבנפיקה זרקה כנער המשיך לקפטן את פורטו לאליפות ליגה, לזכות בשלוש אליפויות ליג 1 ברצפות ובסגן-קפטנות ב-PSG, ולהניף אליפות אירופה עם דור הזהב של פורטוגל ב-2016 – מסלול הבנוי לא על היות השחקן המחונן ביותר בכל חדר נתון, אלא על היותו אמין דיו כדי להישאר חיוני כמעט בכל חדר שאליו נכנס.