המזכירה בשכר הראשונה של המועצה הבינלאומית לאחיות (International Council of Nurses), כריסטיאנה ריימן (Christiane Reimann), שינתה באופן יסודי את מעמדו העולמי של המקצוע שלה במהלך ראשית המאה ה-20. מעבר להשפעתה האדמיניסטרטיבית, היא זכתה להבחנה כשהייתה לאחות הדנית הראשונה שקיבלה תואר אקדמי, ובכך הציבה תקדים לקפדנות אקדמית ששינה את תחום הכשרת האחיות.
השכלה מוקדמת והתפתחות מקצועית
היא נולדה ב-6 במאי 1888 בקופנהגן לקרל ריימן (Carl Reimann) ומרגיט מייסטרלין (Margit Meisterlin), והחלה בהכשרה סיעודית בבית החולים ביספביירג (Bispebjerg Hospital) בגיל 25, חרף התנגדות משפחתה. היא סיימה את הכשרתה בת שלוש השנים בשנת 1916. בחיפוש אחר מומחיות נוספת, היא עברה לניו יורק כדי להירשם לאוניברסיטת קולומביה (Columbia University). בהדרכתן של מרי אדלייד נוטינג (Mary Adelaide Nutting) ואיזבל סטיוארט (Isabel Stewart), היא סיימה בהצלחה תואר ראשון במדעים בשנת 1921, ולאחריו תואר שני באמנויות בשנת 1925.
הובלת המועצה הבינלאומית לאחיות
בשנת 1922, נבחרה ריימן למזכירת המועצה הבינלאומית לאחיות בעת שסופי מנרהיים (Sophie Mannerheim) כיהנה כנשיאה. עד שנת 1925, היא נטלה על עצמה את תפקיד המזכירה המבצעת, והייתה לאדם הראשון שקיבל שכר עבור תפקיד זה. כהונתה התמקדה בביסוס הארגון כסמכות בינלאומית מוכרת. היא סיפקה שירותי ייעוץ סיעודי לרשויות בריאות ולממשלות, תוך שימוש בהונה האישי כדי לנסוע ברחבי אירופה ולקיים אינטראקציה עם חברי המועצה.
תקשורת והסברה
ריימן השקיעה רבות בתשתית התקשורת הסיעודית. היא מימנה באופן אישי את הקמתו של כתב עת רשמי, שנקרא בתחילה The Bulletin, אשר הפך בסופו של דבר ל-International Nursing Review. פרסומים אלו שימשו כלים חיוניים להפצת סטנדרטים ולטיפוח קשרים מקצועיים בקרב אנשי מקצוע ברחבי העולם. מעורבותה הפעילה נמשכה עד שנת 1934, אז סיבוכים בריאותיים וחילוקי דעות פנימיים הובילו להתפטרותה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים מאוחרות ומורשת
בעקבות עזיבתה את המועצה, היא נישאה לווילהלם פ. ג. אלטר (Wilhelm F. C. Alter) בשנת 1934. היא עברה לסירקוזה, סיציליה, שם רכשה נכס וחיה עד למותה ב-12 באפריל 1979. לפני פטירתה, היא ייסדה את פרס כריסטיאנה ריימן (Christiane Reimann Prize), שנועד להיות אות כבוד מרכזי בתחום. הפרס הוענק לראשונה בשנת 1985 לווירג'יניה הנדרסון (Virginia Henderson), ומקבליו הבאים כללו את דאם ניטה בארו (Dame Nita Barrow), דאם שילה קווין (Dame Sheila Quinn), ד"ר מו-איים קים (Dr. Mo-Im Kim), ד"ר הילדגרד פפלאו (Dr. Hildegard Peplau), ד"ר מרגרטה מאדן סטיילס (Dr. Margretta Madden Styles), ד"ר מקסימו א. גונזלס חוראדו (Dr. Máximo A. González Jurado), קירסטן סטאלקנכט (Kirsten Stallknecht), ד"ר שילה טלאו (Dr. Sheila Tlou), ד"ר לינדה אייקן (Dr. Linda Aiken), וד"ר שואן לי (Dr. Sheuan Lee).
עובדות מהירות
- נולדה: 6 במאי 1888, קופנהגן - נפטרה: 12 באפריל 1979, סירקוזה, סיציליה - מקצוע: אחות - אזרחות: דנית, איטלקייה - השכלה אקדמית: אוניברסיטת קולומביה, תואר ראשון 1921, תואר שני 1925 - מזכירת המועצה הבינלאומית לאחיות: 1922–1934 - בן זוג: וילהלם פ. ג. אלטר
שאלות נפוצות של קוראים
### למה נועד פרס כריסטיאנה ריימן?
היא יצרה את הפרס כדי לשמש כאות כבוד ברמה גבוהה עבור מקצוע הסיעוד, והוא הוענק לראשונה בשנת 1985.
### מדוע היא עזבה את המועצה הבינלאומית לאחיות?
היא התפטרה בשנת 1934 בשל בריאות לקויה וחילוקי דעות עם חברים אחרים בארגון.