כריסטופר אנטון ריה (Christopher Anton Rea), שנולד במידלסברו ב-4 במרץ 1951, התפרסם כזמר-יוצר, גיטריסט ומפיק בריטי בולט שמכר מעל 30 מיליון תקליטים ברחבי העולם. הוא נודע בסגנון שירה צרוד ייחודי ובטכניקת סלייד גיטרה, וזכה להצלחה מסחרית משמעותית באירופה לפני מותו בלונדון ב-22 בדצמבר 2025.
התפתחות מוקדמת וסגנון מוזיקלי
ריה, שגדל במשפחה קתולית גדולה במידלסברו, עבד בתחילה בעסק הגלידה של אביו. הוא קנה את הגיטרה הראשונה שלו בתחילת שנות העשרים לחייו, ספציפית מדגם Höfner V3 משנת 1961 בשילוב מגבר Laney בהספק 25 ואט. אף שהיה שמאלי, הוא ניגן ביד ימין, כשהוא שואב השראה טכנית עיקרית מנגני סלייד בסגנון בוטלנק כמו צ'ארלי פאטון (Charlie Patton). השכלתו המוזיקלית הרחבה שילבה ז'אנרים מגוונים החל מהבלוז של הדלתא ועד לאופרה ומוזיקה קלאסית תזמורתית.
פריצת דרך וקריירת הקלטות מוקדמת
ריה הצטרף ללהקת המקומית Magdalene בשנת 1973 לפני שהקים את להקת The Beautiful Losers, שזכתה בפרס 'המצטרפים החדשים הטובים ביותר' של Melody Maker. אלבום הבכורה שלו באולפן, Whatever Happened to Benny Santini?, יצא בשנת 1978. חברת התקליטים התנגדה בתחילה לשמו המקורי, מה שהוביל לכך ששם האלבום שימש כדמות במה מוצעת. הסינגל 'Fool (If You Think It's Over)' הפך להצלחה גדולה בארצות הברית, הגיע לראש מצעד ה-Adult Contemporary וזיכה אותו במועמדות לפרס גראמי בשנת 1978 בקטגוריית תגלית השנה.
דומיננטיות מסחרית באירופה
לאחר הצלחה צנועה עם האלבומים Water Sign ו-Wired to the Moon, זכה ריה למעמד מסחרי רחב עם יציאת האלבום Shamrock Diaries בשנת 1985. הקריירה שלו הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 כאשר האלבומים The Road to Hell ו-Auberge כבשו את פסגת מצעד האלבומים הבריטי. לאורך תקופה זו, הוא הפיק להיטים רבים כולל 'On the Beach', 'Let's Dance' ו-'Driving Home for Christmas', תוך שהוא תורם גם ללהקת Willie and the Poor Boys.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מעבר לבלוז עצמאי
אל מול אתגרים בריאותיים חוזרים ונשנים, העביר ריה את המוקד היצירתי שלו מרוק מוכוון מבוגרים לבלוז בתחילת שנות ה-2000. הוא הקים לייבל עצמאי משלו, Jazzee Blue, כדי להקל על שינוי אמנותי זה. תקופה זו ראתה את יציאתם של פרויקטים כמו האלבום Dancing Down the Stony Road משנת 2002 ומארז 11 הדיסקים הרחב שכותרתו Blue Guitars, שסימנו אבולוציה סופית בקריירה בת עשרות השנים שלו כאמן מקליט ומלחין.
עובדות מהירות
- נולד: 4 במרץ 1951, מידלסברו - נפטר: 22 בדצמבר 2025, לונדון - כלי נגינה עיקרי: סלייד גיטרה - מכירות תקליטים: מעל 30 מיליון ברחבי העולם - מועמדות לגראמי: 1978, תגלית השנה - אלבומים שהגיעו למקום הראשון בבריטניה: 2 (The Road to Hell, Auberge) - מועמדויות לפרס המוזיקה הבריטית (Brit Award): 1988, 1989, 1990 - לייבל עצמאי מרכזי: Jazzee Blue
שאלות נפוצות של קוראים
### האם כריס ריה יצא אי פעם לסיבוב הופעות בארצות הברית?
לא, הוא בחר לתעדף את חיי המשפחה על פני הדרישות של סיבובי הופעות נרחבים בארצות הברית.
### מה הייתה ההשראה מאחורי סגנון הנגינה שלו בגיטרה?
הוא היה אוטודידקט והושפע רבות ממוזיקאי בלוז מהדלתא כגון צ'ארלי פאטון, בליינד וילי ג'ונסון (Blind Willie Johnson) וריי קודר (Ry Cooder).