כריס הדפילד: האסטרונאוט שלמד להסביר
באמצע הליכת החלל הראשונה שלו באפריל 2001, תמיסת נגד ערפל ששימשה לניקוי המגן של קסדתו חדרה לעיניו של כריס הדפילד (Chris Hadfield). מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית, בתוך חליפת לחץ, הוא לא יכול היה לשפשף אותן. הוא התעוור זמנית. הפתרון שלו היה לשחרר חמצן מהחליפה לחלל, ובכך לשטוף את המזהם החוצה עם האוויר הנפלט — ולאחר מכן להשלים את שתי הליכות החלל שתוכננו לו. זהו פרט מידע מועיל על אדם שהיום מוכר בעיקר בזכות ביצוע שיר של דייוויד בואי (David Bowie) בגיטרה.
ילד החווה שצפה במשימת אפולו 11
כריס אוסטין הדפילד נולד ב-29 באוגוסט 1959 בסארניה, אונטריו, לאלינור ורוג'ר הדפילד, וגדל בחווה לגידול תירס בדרום אונטריו. בגיל תשע הוא צפה בטלוויזיה בניל ארמסטרונג (Neil Armstrong) דורך על הירח והחליט מה יעשה בחייו — סיפור כל כך סטנדרטי בקרב אסטרונאוטים, שקל לשכוח שבשנת 1969 לא היו לקנדה אסטרונאוטים ולא הייתה שום דרך להפוך לכזה.
במסגרת חיל האוויר הקדטי הקנדי (Royal Canadian Air Cadets) הוא זכה במלגת טיס על דאונים בגיל חמש עשרה ובמלגת טיס ממונע בגיל שש עשרה. הוא סיים את לימודיו בתיכון מילטון דיסטריקט (Milton District High School) כחניך מצטיין בשנת 1977, ובשנת 1981 נישא לחברתו מהתיכון, הלן וולטר (Helene Walter); לזוג שלושה ילדים.
קדטים, קולד לייק והמטוס טופולב Tu-95
הוא התגייס לכוחות המזוינים של קנדה בשנת 1978, למד במכללה הצבאית רויאל רודס (Royal Roads Military College) ובמכללה הצבאית המלכותית של קנדה, וקיבל תואר בהנדסת מכונות בהצטיינות בשנת 1982. הוא היה החניך המצטיין של אימון הסילון הבסיסי בבסיס חיל האוויר מוס ג'ו (CFB Moose Jaw) בשנת 1983, ולאחר מכן הטיס מטוסי CF-116 פרידום פייטר ו-CF-18 הורנט מבסיס קולד לייק, שם הפך לטייס ה-CF-18 הראשון שיירט מטוס טופולב Tu-95 (Tu-95 Bear) סובייטי מעל הארקטי הקנדי.
טייס ניסוי
הוא למד בבית הספר לטייסי ניסוי של חיל האוויר האמריקאי (US Air Force Test Pilot School) באדוארדס, זכה בפרס ליטן-טיטל כחניך מצטיין בשנת 1988, ואז שירת כקצין חילופי בצי האמריקאי. בין השנים 1989 ל-1992 הוא ביצע ניסויי טיסה במטוסי F/A-18 ו-A-7 קורסייר II, והטיס את טיסת הניסוי הראשונה של מנוע הנעה מימני חיצוני למטוס החלל הלאומי. הוא נבחר לטייס הניסוי של השנה של הצי האמריקאי בשנת 1991, וקיבל תואר שני במערכות תעופה ממכון החלל של אוניברסיטת טנסי בשנת 1992. לאורך הקריירה שלו הטיס יותר משבעים סוגי כלי טיס.
ביוני 1992 הוא נבחר מתוך 5,330 מועמדים כאחד מארבעת האסטרונאוטים הקנדים החדשים.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →תחנת החלל מיר והזרוע הקנדית הראשונה
במשימת STS-74 בנובמבר 1995, על סיפון האטלנטיס (Atlantis), שירת הדפילד כמומחה משימה בעגינה השנייה בלבד של מעבורת חלל בתחנת החלל הרוסית מיר (Mir). הצוות התקין מודול עגינה במשקל חמישה טון במיר והעביר למעלה מטווח של אספקה. הדפילד הפך לקנדי הראשון שהפעיל את הקנדארם (Canadarm) במסלול סביב כדור הארץ, והוא נותר הקנדי היחיד שאי פעם עלה על סיפון מיר.
במשימת STS-100 באפריל 2001, על סיפון האנדוור (Endeavour), הוא ביצע שתי הליכות חלל באורך מצטבר של 14 שעות ו-50 דקות — הקנדי הראשון אי פעם שיצא מכלי טיס — וסייע בהתקנת הקנדארם2 (Canadarm2) ומודול רפאלו (Raffaello) האיטלקי. זו הייתה הטיסה שבה התעוור לזמן קצר.
בין המשימות הוא ביצע את העבודה המוסדית שמפעילה בפועל תוכנית חלל: קצין תקשורת ראשי (CAPCOM) בנאס"א (NASA) לעשרים וחמש משימות מעבורת, אסטרונאוט ראשי של סוכנות החלל הקנדית (CSA) בין השנים 1996 ל-2000, מנהל התפעול של נאס"א בעיר הכוכבים (Star City) בין 2001 ל-2003, ולאחר מכן ראש מחלקת רובוטיקה וראש פעולות תחנת החלל הבינלאומית. בשנת 2010 הוא פיקד על משימת NEEMO 14, שארכה ארבעה עשר ימים במעבדה תת-ימית.
מפקד והגיטרה
הוא שוגר במשימת סויוז TMA-07M ב-19 בדצמבר 2012, ובמרס 2013 הפך לקנדי הראשון שפיקד על תחנת החלל הבינלאומית. המלכה אליזבת השנייה שלחה לו הודעה אישית. מה שהפך את המשימה למפורסמת, לעומת זאת, היו המצלמה והגיטרה.
במהלך חמישה חודשים הוא צילם את כדור הארץ ללא הרף ופרסם את התוצאות, קיים מפגש שאלות ותשובות (Reddit AMA) בפברואר 2013 שנותר בין הנקראים ביותר אי פעם, ועבר את רף 2.4 מיליון העוקבים בטוויטר; מגזין פורבס (Forbes) כינה אותו אולי האסטרונאוט בעל מודעות המדיה החברתית הגבוהה ביותר שיצא אי פעם מכדור הארץ. הוא הקליט מוזיקה על סיפון התחנה בגיטרה קטנה של חברת לריבי (Larrivée): את השיר "Jewel in the Night" בחג המולד 2012, ואז את "Is Somebody Singing" עם אד רוברטסון (Ed Robertson) מלהקת ברנייקד ליידיז (Barenaked Ladies). ב-12 במאי 2013, ימים לפני שחזר הביתה, הוא פרסם סרטון של השיר "Space Oddity" שבוצע במסלול סביב כדור הארץ, עם מילים ששונו כך שהאסטרונאוט שורד. מאז צבר הסרטון יותר מ-56 מיליון צפיות, ועורר את האקונומיסט (The Economist) לשאול ברצינות האם דיני זכויות יוצרים תקפים גם במסלול סביב כדור הארץ.
הוא חזר ב-13 במאי 2013, פרש מסוכנות החלל הקנדית ביולי של אותה שנה, והעביר את משפחתו חזרה לקנדה לאחר שלושה עשורים בארצות הברית — תוך שהוא מקיים, לדבריו, הבטחה שנתן לאשתו לפני כמעט שלושים שנה.
מדוע כריס מכונה גאון
המילה הזו אכן יושמה כלפיו: הוא הוגדר כ"גאון 100 בעל חזון" (Genius 100 Visionary) בשנת 2016. כדאי להיזהר לגבי משמעות הדבר במקרה זה, כי היא אינה זהה למשמעות המילה עבור פיזיקאי.
האיכות הבסיסית היא מיזוג של שני דברים שלעיתים נדירות מתקיימים יחד. הראשון הוא מיומנות פרוצדורלית קיצונית — ראשון בכיתתו באימון סילון, חניך מצטיין בבית ספר לטייסי ניסוי, טייס הניסוי של השנה של הצי האמריקאי, הטסת למעלה משבעים סוגי כלי טיס, אחד מארבעה שנבחרו מתוך 5,330. המקרה של ההתעוורות במשימת STS-100 הוא המפתח: כאשר עמד מול כשל שאף אחד לא התאמן עבורו, בוואקום, הוא חשב על פתרון — שחרור חמצן מהחליפה, שטיפת העיניים — והמשיך לעבוד. זו אינה גבורה כמו שזו יכולת יוצאת דופן לחשיבה רציפה בתנאים שנועדו להרוס אותה.
השני הוא תרגום. הדפילד מסוגל לקחת סביבה שכמעט אף אדם לא חווה ולהעביר אותה בשפה רגילה מבלי להפוך אותה למסתורית מדי או לפשט אותה יתר על המידה, והכשרתו ההנדסית מבטיחה שהוא יישאר מדויק תוך כדי כך. רוב האסטרונאוטים אינם מסוגלים לעשות זאת. היכל התהילה של התעופה הקנדית מציין את "מסירותו לשלמות"; מה שהציבור מגיב אליו בפועל הוא האיכות ההפוכה — נכונותו להראות את חיי היומיום, את האוכל, את התספורות, את שקי השינה.
הטיעון שכנגד הוא פשוט והוא כנראה יקבל את רובו. הדפילד לא גילה דבר. הוא לא תכנן חללית, לא ניסח תיאוריה ולא יצר טכניקה שנושאת את שמו. כל מה שהוא מפורסם בזכותו הוא מיומנות נרכשת ולא כישרון מולד: אימון יצר מפעיל יוצא דופן, תרגול יצר תקשורן יוצא דופן. "גאון 100 בעל חזון" הוא כינוי מתרגיל מיתוג, לא שיפוט מלומד. והפעולה הכי מפורסמת שלו היא גרסת כיסוי לשיר של אדם אחר. הוא היה גם, ללא ספק, במקום הנכון בזמן הנכון: המדיה החברתית הבשילה בדיוק כשהיה במסלול סביב כדור הארץ, ואסטרונאוטים אחרים בעלי יכולת דומה טסו מבלי להפוך לשמות מוכרים בכל בית. הקריאה ההוגנת ביותר היא שהדפילד הוא איש מקצוע מאומן היטב שהתברר כי הוא מחזיק בכישרון שני ולא קשור — ושהשילוב, לא אף אחד מהחצאים, הוא מה שהופך אותו ליוצא דופן.
מורשת
הוא הקנדי היחיד שמחזיק בשני עיטורי הצטיינות, הצבאי והאזרחי, והוכתר כקצין במסדר קנדה בשנת 2014. הוא לימד באוניברסיטת ווטרלו (University of Waterloo) משנת 2014 והצטרף למועצה המייעצת לחלל של וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic) בשנת 2021. ספרו "המדריך של אסטרונאוט לחיים על כדור הארץ" (An Astronaut's Guide to Life on Earth) הגיע לראש רשימת הניו יורק טיימס, הספר "אתה כאן" (You Are Here) אסף את צילומי המסלול שלו, "החשכה החשוכה ביותר" (The Darkest Dark) מיועד לילדים, ומאז 2021 הוא כותב ספרי מתח על המלחמה הקרה שמתחילים בספר "רציחות אפולו" (The Apollo Murders). נמל התעופה של סארניה נושא את שמו, וכך גם שני בתי ספר, טייסת קדטים אווירית, רחוב במילטון, אסטרואיד 14143 ודבורה. זוהי קבוצת אנדרטאות מוזרה וקנדית למדי עבור ילד חווה שהחליט בגיל תשע, ללא כל הוכחה, שמדינתו תזדקק יום אחד לאסטרונאוטים.