קארל פרדיננד קורי
קארל פרדיננד קורי (Carl Ferdinand Cori), חבר זר בחברה המלכותית (5 בדצמבר 1896 – 20 באוקטובר 1984) היה ביוכימאי ופרמקולוג אוסטרי-אמריקאי. יחד עם רעייתו גרטי קורי (Gerty Cori) והפיזיולוג הארגנטינאי ברנרדו הוסאי (Bernardo Houssay), הוא קיבל את פרס נובל בשנת 1947 עבור גילוים כיצד נגזרת הגלוקוז גליקוגן (עמילן מן החי) מתפרקת ומסונתזת מחדש בגוף כמאגר ומקור לאנרגיה. בשנת 2004, בני הזוג קורי הוכרזו כנקודת ציון כימית היסטורית לאומית (National Historic Chemical Landmark) כהוקרה על עבודתם שהבהירה את חילוף החומרים של פחמימות.
חינוך ושנים ראשונות
קארל פרדיננד קורי נולד ב-5 בדצמבר 1896 בפראג, אוסטריה-הונגריה (כיום צ'כיה). קארל היה בנם של קארל איזידור קורי (Carl Isidor Cori), זואולוג, ומריה קורי (Maria Cori) לבית ליפיך, בת של הרופא האוסטרי פרדיננד ליפיך (Ferdinand Lippich).
משפחת קורי הגיעה מהמדינה האפיפיורית (לימים הרפובליקה הרומית, איטליה המרכזית של ימינו) אל ארץ הכתר המלכותית של בוהמיה (אוסטריה המלוכנית בסוף המאה ה-17). סבו של קארל פרדיננד, אדוארד קורי (Eduard Cori), היה פקיד מנהלי ומגדל דבורים בבריקס, וסבתו הייתה רוזינה טרינקס (Rosina Trinks). אחותו הצעירה של קארל פרדיננד, מרגרטה קורי (Margarete Cori, נולדה ב-1905), הייתה מרצה בפראג ורעייתו של הגנטיקאי הבוהמי פליקס מיינקס (Felix Mainx).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →הוא גדל בטריאסטה, שם אביו קארל איזידור היה מנהל התחנה לביולוגיה ימית. בסוף שנת 1914 עברה משפחת קורי לפראג וקארל החל ללמוד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קארל בפראג. במהלך לימודיו שם פגש את רעייתו לעתיד גרטי תרזה רדניץ (Gerty Theresa Radnitz). הוא גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ושירת בחיל הסקי, ובהמשך הועבר לחיל הרפואה, עבורו הקים מעבדה בטריאסטה. בסוף המלחמה השלים קארל את לימודיו וסיים אותם יחד עם גרטי בשנת 1920. קארל וגרטי נישאו באותה שנה ועבדו יחד במרפאות בווינה. ילדם היחיד, טום, נישא לאן, בתה של עורכת הדין החוקתית האמריקאית והאנטי-פמיניסטית פיליס שלאפלי (Phyllis Schlafly).
קריירה
קארל הוזמן לגראץ לעבוד עם אוטו לוי (Otto Loewi) כדי לחקור את השפעת העצב התועה על הלב (לוי יקבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1936 עבור עבודה זו). בזמן שקארל שהה בגראץ, גרטי נשארה בווינה. שנה לאחר מכן הוצעה לקארל משרה במכון המדינתי לחקר מחלות ממאירות (כיום המרכז המקיף לסרטן רוזוול פארק) בבאפלו, ניו יורק, והזוג קורי עבר לבאפלו. בשנת 1928 הם הפכו לאזרחי ארצות הברית בהתאזרחות.
בעת שהותם במכון, מחקרם של בני הזוג קורי התמקד בחילוף חומרים של פחמימות, מה שהוביל להגדרת מעגל קורי (Cori cycle) בשנת 1929. בשנת 1931 קיבל קארל משרה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי. קארל הצטרף כפרופסור לפרמקולוגיה ובשנת 1942 מונה לפרופסור לביוכימיה. בסנט לואיס, בני הזוג קורי המשיכו את מחקרם על גליקוגן וגלוקוז והחלו לתאר גליקוגנוליזה, תוך זיהוי וסינתזה של האנזים החשוב גליקוגן פוספורילאז. עבור תגליות אלו הם קיבלו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1947, ובכך הפכו לזוג הנשוי השלישי בהיסטוריה שזכה בפרס נובל.
גרטי נפטרה בשנת 1957 וקארל נישא לאן פיצג'רלד-ג'ונס (Anne Fitzgerald-Jones, 1909-2006) בשנת 1960. הוא נשאר באוניברסיטת וושינגטון עד שנת 1966, אז פרש מתפקידו כראש המחלקה לביוכימיה. הוא מונה לפרופסור אורח לכימיה ביולוגית באוניברסיטת הרווארד תוך שהוא שומר על שטח מעבדה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, שם עסק במחקר בגנטיקה. מ-1968 עד 1983 הוא שיתף פעולה עם הגנטיקאית הנודעת סלומה גליקזון-וולש (Salomé Glüecksohn-Waelsch) מהמכללה לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו יורק, עד שנות ה-80 כאשר מחלה מנעה ממנו להמשיך. בשנת 1976 קיבל קארל תואר דוקטור לשם כבוד (Laurea honoris causa) ברפואה מאוניברסיטת טריאסטה. קארל חולק כוכב עם גרטי בשדרת התהילה של סנט לואיס. בשנת 2016 תרם בנם של בני הזוג קורי, תומאס, את מדליות פרס נובל של הוריו לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון, שם הן מוצגות בספרייה הרפואית בקר (Becker Medical Library).
פרסים והוקרה
בנוסף לזכייה בפרס נובל, קורי זכה בפרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי בשנת 1946 ובשנת 1959 בעיטור האוסטרי למדע ואמנות. קורי נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית בשנת 1940, לחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1947, לחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ולחבר זר בחברה המלכותית (ForMemRS) בשנת 1950. הקתדרה על שם קארל קורי באוניברסיטת וושינגטון קרויה על שמו, ומוחזקת כיום על ידי קולין ניקולס.