קארל בילדט: האיש של שוודיה בכל משבר
כאשר שיחות השלום בדייטון נזקקו ליושב ראש משותף אירופי שישב לצד המשא ומתן האמריקאים כדי לסיים את מלחמת בוסניה, התפקיד הוענק לקארל בילדט (Carl Bildt). כאשר ארגון הבריאות העולמי נזקק לשליח מיוחד שיתאם את המאמץ העולמי לגישה לחיסוני COVID-19 בשנת 2021, הוא קרא שוב לבילדט. לאורך ארבעה עשורים, מהפרלמנט בשטוקהולם ועד הריסות הבלקן ומינוי מטעם ארגון הבריאות העולמי בתקופת המגיפה, בילדט היה הדמות החוזרת שמוסדות אירופיים ובינלאומיים פונים אליה כאשר משבר דורש משא ומתן יציב ורהוט בשפה האנגלית, ללא שיוך מפלגתי מוגדר משלו.
רפורמטור של שוק חופשי בפרלמנט
בילדט נולד ב-15 ביולי 1949, בהלמסטאד (Halmstad), עיירה בחוף הדרום-מערבי של שוודיה, למשפחה שוודית בולטת. הוא למד מדע המדינה באוניברסיטת שטוקהולם, שם בנה לעצמו מוניטין מוקדם כמומחה לביטחון ומדיניות חוץ — שני התחומים שיגדירו את רוב הקריירה המאוחרת שלו. הוא נכנס לפוליטיקה השוודית כחבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית 'המתונים' (Moderate Party) בשנת 1979, מושב בו החזיק עד שנת 2001. הוא עמד בראש מפלגת המתונים עצמה מ-1986 עד 1999, ועיצב אותה ככלי לתוכנית הכלכלית המזוהה עמו: ליברליזציה של שווקים, צמצום היקף מדינת הרווחה הנרחבת של שוודיה, וקידום רפורמות של שוק חופשי כתשובת המדינה לכלכלה מקרטעת.
ראש ממשלה והדחיפה לאירופה
בילדט הפך לראש ממשלה בשנת 1991 בגיל 42, וכיהן עד 1994 בראש ממשלת קואליציה מרכז-ימין שקידמה רפורמות פרו-שוק ומודרניזציה של מערכת הרווחה כפרויקט המרכזי שלה במישור הפנים. עם זאת, ההישג המכונן של כהונתו כראש ממשלה היה חיצוני: הוא הוביל את המשא ומתן שהביא את שוודיה לאיחוד האירופי, תהליך שהגיע לשיאו בחברות מלאה ב-1995, זמן קצר לאחר שעזב את תפקידו — ובכך עיגן את זהותה של שוודיה שלאחר המלחמה הקרה בסדר המוסדי של מערב אירופה, במקום להותירה בתוך הנייטרליות ההיסטורית ששמרה עליה המדינה במשך כמעט מאתיים שנה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →יושב ראש משותף לשלום בבוסניה
המוניטין הבינלאומי של בילדט נבנה פחות בשטוקהולם ויותר בבלקן. באמצע שנות ה-90 הוא כיהן כיושב ראש משותף של שיחות השלום בדייטון שסיימו את המלחמה בבוסניה, שימש כשליח האיחוד האירופי ליוגוסלביה לשעבר, ולאחר מכן כנציג העליון של האיחוד האירופי לבוסניה והרצגובינה בין השנים 1995 ל-1997, כשהוא מפקח על היישום המוקדם של הסדר השלום השברירי שלאחר המלחמה. הוא הרחיב את מעורבותו כנציג מיוחד של מזכ"ל האו"ם לבלקן בין השנים 1999 ל-2001, מה שהשאיר אותו מעורב בייצוב האזור במשך רוב העשור. מאוחר יותר כתב על החוויה בספרו 'מסע שלום: המאבק לשלום בבוסניה' (1999), אחד הדיווחים המועטים מבפנים על תהליך דייטון מנקודת מבטו של משא ומתן אירופי. השנים שבילה באזור מוכה המלחמה עיצבו מחדש גם את חייו האישיים: הוא התגרש מאשתו הראשונה, מיה, עמה היו לו שני ילדים, בשנת 1996, והחל מערכת יחסים עם דיפלומטית איטלקית אותה פגש במהלך שירותו בבוסניה.
שמונה שנים כשר החוץ
בילדט חזר לממשלת שוודיה כשר החוץ תחת ראש הממשלה פרדריק ריינפלט (Fredrik Reinfeldt), וכיהן בתפקיד מ-2006 עד 2014 — אחת התקופות הארוכות ביותר בתפקיד זה בהיסטוריה השוודית המודרנית. בתפקיד זה הוא המשיך לפעול בזירה הבינלאומית באותה מידה כמו בזירה המקומית, תוך שהוא מתבסס על הרשת הדיפלומטית והאמינות שצבר בבלקן כדי למצב את שוודיה, ואת עצמו, כקול פעיל בוויכוחים על מדיניות החוץ האירופית הרבה מעבר לגבולותיה של שוודיה עצמה.
מדינאי ותיק וזמין
מאז שעזב את הממשלה, בילדט המשיך להיקרא לתפקידים בינלאומיים המסתמכים על המוניטין שלו ליכולת טכנוקרטית ונטולת פניות: הוא עמד בראש הוועדה העולמית לממשל אינטרנט, ובשנת 2021 מינה אותו ארגון הבריאות העולמי לשליח מיוחד עבור 'מאיץ הגישה לכלים נגד COVID-19', יוזמה עולמית המתאמת גישה שוויונית לחיסונים, בדיקות וטיפולים במהלך המגיפה. הוא נותר פרשן קולני בנוגע למלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, בטענה נחרצת כי "רוסיה תמשיך במלחמתה נגד אוקראינה כל עוד היא יכולה" וכי התמיכה האירופית בקייב "לא תתערער" — תוך שהוא מבטל את הצדקותיו הפומביות של ולדימיר פוטין לפלישה כ"גיבובי דברים" שחשפו את המניעים האמיתיים של המלחמה ולא את המוצהרים.
מדוע קארל מכונה גאון
המוניטין של בילדט אינו נשען על טענה כלשהי לברק מלומד או מדעי; הקריירה שלו היא זו של דיפלומט ופוליטיקאי מפלגתי, לא של תיאורטיקן. מה שמוזכר שוב ושוב לזכותו, במוסדות שונים כמו האיחוד האירופי, האו"ם וארגון הבריאות העולמי, הוא סוג ספציפי ובעל ערך של אינטליגנציה מעשית: היכולת להחזיק יחד צדדים למשא ומתן עוינים ביותר — סרבים בוסנים, קרואטים ובוסניאקים בדייטון; רשויות בריאות לאומיות במהלך מגיפה — מספיק זמן כדי להגיע להסכם עבודה, בשילוב עם שליטה רחבה בצורה יוצאת דופן בכלכלה, מדיניות ביטחון ובריאות הציבור שאפשרה לו לעבור בין משברים שונים בתכלית מבלי להזדקק ללמוד מחדש את מלאכתו בכל פעם. טווח זה הוא נדיר באמת בקרב ראשי ממשלה לשעבר. טיעון הנגד הכן הוא שהשיא של בילדט כנושא ונותן אינו ניתן להפרדה מהתוצאות עליהן עזר לנהל משא ומתן, ותוצאות אלו משכו ביקורת אמיתית: הסדר דייטון שבראשו עמד במשותף עדיין מואשם על ידי חוקרי בוסניה רבים בכך שקיפא את החלוקה האתנית לתוך המבנה החוקתי של המדינה במקום לפתור אותה, בעיית עמידות הטבועה בשלום עצמו. המיומנות של בילדט, במילים אחרות, עשויה להיות מתוארת טוב יותר כעמידות מוסדית וסיבולת למשא ומתן מאשר כגאונות לפתרונות בני קיימא.
מורשת
הקריירה של בילדט מסתכמת באחד המסלולים יוצאי הדופן בפוליטיקה האירופית שלאחר המלחמה: ראש ממשלה של שוק חופשי שהפך, כמעט מכוח האינרציה, לאחד מנושאי ונותני המשברים הבינלאומיים שמתמנים שוב ושוב — בוסניה, הבלקן, ממשל אינטרנט, מגיפה עולמית — בכל פעם שמוסד נזקק לאאוטסיידר אמין כדי לנהל את מה שחבריו לא יכלו לנהל לבדם.