קארל ברנשטיין (Carl Bernstein) בן ה-16 החל את קריירת העיתונאות שלו בוושינגטון די.סי. כנער שליח בעיתון הוושינגטון סטאר (The Washington Star). חשיפה מקצועית מוקדמת זו בעיר הולדתו שימשה בסיס לקריירה שזוהתה עם חקירה קפדנית של כוח פוליטי, והובילה לתפקידו בחשיפת פרשת ווטרגייט ובתיעוד דרכי הפעולה הפנימיות של מוקדי הכוח באמריקה.
קריירה מוקדמת וחינוך
ברנשטיין, יליד 1944, למד בבית הספר התיכון מונטגומרי בלייר (Montgomery Blair High School) בסילבר ספרינג שבמרילנד, שם ניהל את מערך ההפצה של עיתון בית הספר, סילבר צ'יפס (Silver Chips). מאוחר יותר הוא נרשם לאוניברסיטת מרילנד ודיווח עבור פרסום הקמפוס, דה דיימונדבק (The Diamondback), לפני שעזב בשנת 1964. בשנת 1965 עבר לניו ג'רזי כדי לעבוד בעיתון אליזבת דיילי ג'ורנל (Elizabeth Daily Journal), שם זכה להכרה ברמת המדינה על עבודתו העיתונאית החוקרת וכתיבת כתבות תחקיר.
חקירת ווטרגייט
בשנת 1966 הצטרף ברנשטיין לעיתון הוושינגטון פוסט (The Washington Post). הוא זכה לפרסום לאומי ביוני 1972 כאשר הוא ובוב וודוורד (Bob Woodward) מונו לחקור פריצה למטה הוועדה הלאומית הדמוקרטית במתחם המשרדים ווטרגייט. ברנשטיין קישר בין הפורצים לקרן כספים לא חוקית וקשר את הנשיא ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon) למבצע באמצעות צ'ק על סך 25,000 דולר. תגליות אלו האיצו את החקירות בקונגרס, שהגיעו לשיאן בהתפטרותו של ניקסון ב-9 באוגוסט 1974.
מעבר לספרים ושידורים
בעקבות תקופתו בוושינגטון פוסט, שהסתיימה בשנת 1977, עבר ברנשטיין לעיתונות משודרת ולספרות. הוא החזיק בתפקידים ב-ABC, שם כיהן כראש הדסק בוושינגטון, ותרם ל-CNN ול-CBS. התוצר הספרותי שלו כולל שישה ספרים, בהם בולטים ספרי התחקיר על פרשת ווטרגייט, כל אנשי הנשיא (All the President's Men) והימים האחרונים (The Final Days), ספר זיכרונות על ילדותו בשם נאמנויות: ספר זיכרונות של בן (Loyalties: A Son's Memoir), וביוגרפיה משנת 2007 על הילרי רודהאם קלינטון (Hillary Rodham Clinton).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מיקוד בכוח עולמי
ברנשטיין הרחיב את היקף עבודתו העיתונאית מעבר לפוליטיקה המקומית כדי לחקור נושאים גיאופוליטיים בינלאומיים. הוא ניתח את שיתוף הפעולה בתקופת המלחמה הקרה בין ה-CIA לבין ארגוני תקשורת במאמר ארוך למגזין רולינג סטון (Rolling Stone). בשנת 1996, הוא היה שותף לכתיבת ביוגרפיה אפיפיורית, הוד קדושתו: יוחנן פאולוס השני ותולדות זמננו (His Holiness: John Paul II and the History of Our Time), שבחנה את תפקידו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בפירוק הקומוניזם האירופי.
עובדות מהירות
- נולד: 1944, וושינגטון די.סי. - חינוך: בית הספר התיכון מונטגומרי בלייר; אוניברסיטת מרילנד - הכרה מרכזית: פרס פוליצר לשירות ציבורי (1973) - יצירות בולטות: כל אנשי הנשיא (1974); הימים האחרונים (1976) - השתייכויות מקצועיות: הוושינגטון פוסט; ABC; וניטי פייר (Vanity Fair); CNN - פרסים: פרס ג'ורג' פולק (1972); פרס וורת' בינגהאם (1972); פרס הילמן (1973)
שאלות נפוצות של קוראים
### מה הייתה תרומתו הספציפית של ברנשטיין לדיווח על פרשת ווטרגייט?
הוא היה הראשון שחשד במעורבותו האישית של הנשיא ניקסון וזיהה צ'ק מולבן על סך 25,000 דולר שקשר את הנשיא לפורצי ווטרגייט.
### באילו נושאים עסק ברנשטיין מאז שעזב את הוושינגטון פוסט?
עבודתו המאוחרת התמקדה בניתוח פוליטי בטלוויזיה, הקשר בין הוותיקן לפוליטיקה עולמית, ההיסטוריה של התקשורת וביוגרפיות פוליטיות.