בויאן קרקיץ': הילד שמעולם לא הורשה להיות עצמו
בלה מאסיה (La Masia), לפי הדיווחים, הבקיע בויאן קרקיץ' (Bojan Krkić) יותר מ-900 שערים בקבוצות הילדים והנוער, מספיק כדי לעקוף את השיא שקבע חברו לאקדמיה המבוגר ממנו במעט, ליונל מסי (Lionel Messi). בגיל שבע-עשרה, הוא שבר את השיא של מסי עצמו כשחקן הצעיר ביותר שערך הופעת בכורה בהרכב הראשון של ברצלונה. מאותו רגע, הכדורגל הספרדי החליט מי הוא הולך להיות, ולקח לבויאן בערך עשור, מספר יבשות, וראיון בעיתון הגארדיאן (The Guardian) על התקפי חרדה כדי להסביר מדוע ההשוואה כמעט הרסה אותו.
ילד פלא שובר שיאים
בויאן קרקיץ' פרז (Bojan Krkić Pérez) נולד ב-28 באוגוסט 1990 בליניולה שבקטלוניה, בנם של בויאן קרקיץ' האב, כדורגלן מקצועני במועדון הסרבי או-אף-קה בלגרד (OFK Beograd), ואם קטלאנית; מחקר גנאלוגי גילה מאוחר יותר שהוא בן דוד רחוק מדרגה רביעית של מסי דרך אבות משותפים מהמאה ה-19 – צירוף מקרים שהעמיק עוד יותר את המיתולוגיה סביבו. הוא הצטרף לאקדמיית לה מאסיה של ברצלונה ב-1999 בגיל שמונה והבקיע שערים בכל שכבת גיל, כשלפי הדיווחים רשם מעל 900 שערים בתהליך. הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הראשונה בספטמבר 2007 בגיל 17 ו-19 ימים, ושבר את השיא של מסי כשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של המועדון, וכמה שבועות לאחר מכן הבקיע את שער הבכורה שלו במשחק רשמי, ובכך הפך גם לכובש הליגה הצעיר ביותר של ברצלונה.
השיא: טרבל בגיל שבע-עשרה
עונת הפריצה שלו 2007/08 הניבה 12 שערים ב-48 משחקים, כולל חמישה בגביע המלך ואחד במשחק הגמר עצמו, כשברצלונה זכתה בטרבל באותה עונה. הוא היה מחליף שלא שותף בניצחון המועדון בגמר ליגת האלופות ב-2009 והמשיך לזכות בשלוש אליפויות ליגה רצופות בין 2008/09 ל-2010/11, בנוסף לגביע המלך, שני סופר קאפ ספרדי, ליגת האלופות, סופר קאפ אירופי וגביע העולם למועדונים – שלל תארים שרוב השחקנים לעולם לא מתקרבים אליו, וכל זאת לפני שמלאו לו עשרים ואחת. הוא סיים את תקופתו הראשונה בברצלונה עם 162 הופעות ו-41 שערים לאורך ארבע עונות וזכה בתואר תגלית העונה בליגה הספרדית לעונת 2007/08.
כוכב הנוער של ספרד, וסיפור השער
המאזן של בויאן בנבחרות הצעירות היה, אם בכלל, מעוטר עוד יותר: מלך שערים משותף באליפות אירופה לנערים עד גיל 17 בשנת 2006, כובש השער היחיד בגמר אליפות אירופה עד גיל 17 ב-2007 בניצחון על אנגליה, חמישה שערים בגביע העולם עד גיל 17 ב-2007 – שהספיקו לפרס "כדור הארד" של הטורניר – וזכייה באליפות אירופה לנבחרות צעירות עם ספרד ב2011. הוא זכה להופעה אחת בנבחרת הבוגרת, כשנכנס לעשר הדקות האחרונות נגד ארמניה בספטמבר 2008 בגיל שמונה-עשרה. הוא היה אמור לשבור שיא בן 70 שנה כשחקן הצעיר ביותר בתולדות נבחרת ספרד חודשים לפני כן, אך חלה והחמיץ את המשחק; מאוחר יותר הוא סירב למקום בסגל ספרד ליורו 2008, תוך ציון פומבי של עייפות וסיבות אישיות.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנת 2018, בראיון ל-The Guardian, חשף בויאן את האמת מאחורי שני הרגעים הללו: הוא סבל מהפרעת חרדה קשה, ותיאר תסמינים כ"סחרחורת, תחושת בחילה, מתמדת, 24 שעות ביממה" עם "לחץ [בראש שלי], עוצמתי, שלעולם לא עובר". הוא אמר שדמויות בכדורגל הספרדי, כולל מאמן הנבחרת לואיס אראגונס (Luis Aragónés), המנהל הספורטיבי פרננדו היירו (Fernando Hierro), וחברו לקבוצה קרלס פויול (Carles Puyol), ידעו על מצבו באותו זמן, והביע תסכול מכך שהנושא לא טופל במשך עשור: "היו לי התקפי חרדה אבל אף אחד לא רוצה לדבר על זה. הכדורגל לא מתעניין בזה."
הדעיכה הארוכה: מרומא ועד מונטריאול
ברצלונה מכרה את בויאן לא.ס. רומא (AS Roma) תמורת 12 מיליון אירו ב-2011; הוא הבקיע שבעה שערים בעונה המלאה היחידה שלו שם לפני השאלה למילאן (AC Milan) וחזרה קצרה לברצלונה, שהשאילה אותו לאחר מכן לאייאקס (Ajax), שם זכה באליפות הולנד בעונת 2013/14 למרות פציעה בשריר הירך האחורי. סטוק סיטי (Stoke City) החתימה אותו תמורת סכום צנוע יחסית של 1.8 מיליון אירו ב-2014, וחמש העונות שלו במועדון שובשו שוב ושוב על ידי פציעות, כולל פציעת ברך חמורה במשחק גביע האנגלי בינואר 2015, לפני הידרדרות לליגת המשנה (Championship), תקופות השאלה במיינץ (Mainz) – שם הפך לשחקן השביעי בלבד שכבש בכל ארבע הליגות הבכירות של אירופה – ובאלאבס (Alavés), ועונה אחרונה מרירה בסטוק תחת המאמן גארי רואט שגררה מחאות אוהדים. מאוחר יותר הוא שיחק במונטריאול אימפקט ב-MLS ובוויסל קובה (Vissel Kobe) ביפן, שם הופיע לזמן קצר לצד אנדרס אינייסטה (Andrés Iniesta), לפני שחרורו בינואר 2023 ופרישתו חודשיים לאחר מכן, בגיל 32, בטקס שנערך בקאמפ נואו עצמו. כפי שניסח זאת ביחס להשוואות למסי שהגדירו את שנות נעוריו: "כשעליתי, אמרו 'מסי החדש'. ובכן, כן, אם משווים אותי למסי – אבל איזו קריירה ציפיתם שתהיה לי?"
חיים אחרי הפרישה
בויאן השלים תואר שני בניהול ספורט במכון יוהאן קרויף ב-2021, בעודו משחק באופן מקצועני, וחודשים לאחר פרישתו ב-2023 הוא מונה למתאם כדורגל בברצלונה, עובד בתוך מחלקת הנוער של המועדון לצד איש הצוות הוותיק אלכסנקו (Alexanko) כדי לעזור להדריך את הדור הבא של שחקני לה מאסיה – תפקיד שמציב אותו, פשוטו כמשמעו, בצד השני של הלחץ שכמעט סיים פעם את הקריירה שלו.
מדוע בויאן מכונה גאון
המילה שהוצמדה לבויאן כנער לא הייתה באמת "גאון" אלא בן דודו הצהובוני המנופח, "מסי החדש" – השוואה שהמקורות מבהירים כי מעולם לא ביקש ושהפכה, לפי עדותו שלו, לחלק ממה שעורר את הפרעת החרדה שלו. מה שהתיעוד תומך בו בפועל הוא בשלות מוקדמת: אימות סטטיסטי כשחקן הצעיר ביותר שערך הופעת בכורה והכובש הצעיר ביותר בהיסטוריה של ברצלונה באותה עת, שחקן שהכישרונות הטכניים שלו – שליטה בכדור, אינסטינקט כיבוש, תנועה – היו אמיתיים מספיק כדי לזכות בפרס שחקן הזהב האירופי ובמדליית טרבל בוגרת לפני שהיה מבוגר מספיק כדי לשתות אלכוהול כחוק ברוב המדינות. זהו כישרון מוקדם אותנטי ומתועד היטב, לא גאונות אינטלקטואלית, וזו מיומנות ולא קוגניציה: רגליים מהירות וקור רוח מול השער, ששופרו בתוך אחת האקדמיות הקפדניות ביותר בכדורגל. טענת הנגד הכנה היא הקריירה שבאה בעקבות ההייפ: לאחר שעזב את ברצלונה הוא מעולם לא הגיע שוב לשיאים של עונות נעוריו, כשהוא מדלג בין מועדוני אמצע טבלה בחמש מדינות ומסיים עם נתונים צנועים בהשוואה למה שהתווית "מסי החדש" רמזה. בויאן עצמו היה הקול הברור ביותר לגבי הפער הזה, בהתעקשות שההשוואה הייתה לא הוגנת ושהמחיר הפסיכולוגי של נשיאתה, ולא חוסר יכולת, עיצב חלק גדול ממה שבא לאחר מכן.
מורשת
הקריירה של בויאן קרקיץ' נקראת כיום פחות כסיפור על גאונות שלא מומשה ויותר כמקרה בוחן מוקדם ובולט בכישלון של הכדורגל להפריד בין הסטטיסטיקה של נער לבריאותו הנפשית – ילד פלא זוכה טרבל בגיל שבע-עשרה שהתרומה המשמעותית ביותר שלו לענף עשויה בסופו של דבר להיות הכנות של הראיון שלו משנת 2018, והדוגמה שהוא מציב כעת, מתוך האקדמיה של ברצלונה, לאופן שבו יש להגן על הדור הבא של ילדי הפלא.