חמש שנות הכשרה בליטוגרפיה בקולגיום קרולינום (Collegium Carolinum) שבעיר הולדתו בראונשווייג הזניקו את הקריירה של ברנהרד פלוקהורסט, צייר ומאייר גרמני שזכה לימים להכרה בינלאומית. בעוד מורשתו נותרה בעיקר בתוך חוגים אקדמיים בגרמניה, הדימויים הדתיים שיצר זכו לפופולריות רחבה ומתמשכת ברחבי ארצות הברית, והופיעו בבתים רבים ובחלונות כנסיות.
הכשרה אמנותית והתפתחות מוקדמת
פלוקהורסט ביקש לקבל הכשרה מקיפה בנוף האמנותי האירופי. בשנת 1848 למד ציור אצל יוליוס שנור פון קרולספלד (Julius Schnorr von Carolsfeld) בדרזדן. השכלתו נמשכה אצל קרל פון פילוטי (Carl von Piloty) בלייפציג ובמינכן, שם התמקד בהעתקת יצירות של רובנס וטיציאן בפינקוטק הישן (Alte Pinakothek). הבסיס הטכני שלו התגבש בשנת 1853 אצל תומא קוטור (Thomas Couture) בפריז. לאחר מסעות לימודים בבלגיה, בהולנד ובאיטליה, השתקע בברלין כדי לבסס את הקריירה שלו.
מינויים אקדמיים וציור דתי
בין השנים 1866 ו-1869 כיהן פלוקהורסט כפרופסור בבית הספר לאמנות של הדוכסות הגדולה בסקסוניה בוויימאר, שם הדריך תלמידים, בהם אוטו פילץ (Otto Piltz). כחבר בתנועת הנצרתיים המאוחרת, יצירתו שיקפה עניין בנושאים דתיים מימי הביניים והשפעה של האחווה הפרה-רפאליטית. יצירתו המרכזית, "קרב המלאך מיכאל עם השטן על גופת משה", הוצגה בשנת 1872 ונמצאת כיום במוזיאון העירוני (Städtisches Museum) בקלן. יצירות דתיות בולטות אחרות כוללות את "תחיית ישו", שנוצרה עבור קתדרלת מריאנבורג, ו"המלאך השומר", שזכתה להשפעה נרחבת באמצעות אלפי רפרודוקציות ליטוגרפיות.
דיוקנאות ואיור עיתונאי
מעבר לנושאים דתיים, פלוקהורסט היה צייר דיוקנאות פעיל בחברה הגרמנית. בין מושאיו נמנו המוזיקאי פרנץ ליסט (Franz Liszt), המוציא לאור טאוכניץ (Tauchnitz), קרל לאמפה (Carl Lampe), דויד הנזמן (David Hansemann) וילדי משפחת פלאצמן. הוא תיעד גם את האצולה הגרמנית, כולל הקיסר וילהלם הראשון. עבודתו כמאייר הופיעה בספרים שונים של הוצאת טאוכניץ, כולל כותרים מאת דיינה מריה מולוק קרייק (Dinah Maria Mulock Craik) ושרלוט מ' יונג (Charlotte M. Yonge). הצלחתו בתחום זה התרחבה לספרים כגון "מבית לחם לגולגולתא" מאת קרל גרוק (Karl Gerok) ו"תהילים ונבל" מאת פיליפ שפיטה (Philipp Spitta).
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פרשת הציור "אל תגע בי" (Noli me tangere)
ציור השמן שלו "אל תגע בי" עבר תהליך שימור מתועד לאחר שהאונייה "סוראטה" (Sorata), שנשאה את היצירה, עלתה על שרטון ליד אוסטרליה בשנת 1880. עם חילוצו, נראה היה כי פני השטח נהרסו על ידי מי ים. עם זאת, המשמר ג'ורג' פיקוק (George Peacock) קבע כי הציפוי הלבן היה בסך הכל גבס מהמסגרת. הציור נרכש לאחר מכן על ידי סוחר האמנות אלכסנדר פלטשר (Alexander Fletcher) ונכנס לאוסף הגלריה הלאומית של ויקטוריה.
עובדות מהירות
- נולד: 1825, בראונשווייג, דוכסות בראונשווייג - נפטר: 1907, ברלין - עיסוקים עיקריים: צייר, ליטוגרף, מאייר, מורה באוניברסיטה - משרה אקדמית: פרופסור, בית הספר לאמנות של הדוכסות הגדולה בסקסוניה, ויימאר - יצירה בולטת: קרב המלאך מיכאל עם השטן על גופת משה - דיוקן בולט: פרנץ ליסט (1857) - מקום קבורה: בית הקברות הדרום-מערבי שטאהנסדורף
שאלות נפוצות
### האם עבודתו של פלוקהורסט הייתה פופולרית במהלך חייו?
כן, ציוריו הדתיים היו בעלי השפעה רבה, כאשר רפרודוקציות של יצירות כמו "המלאך השומר" הגיעו לאלפי בתים, ואיוריו הופיעו בכרכים מודפסים מצליחים.
### היכן ניתן למצוא את עבודותיו כיום?
ציוריו נמצאים במוזיאונים שונים, כגון המוזיאון העירוני בקלן והגלריה הלאומית של ויקטוריה, בעוד השפעתו נמשכת בחלונות הזכוכית של כנסיות אמריקאיות רבות.