פרס ישראל הראשון לרפואה הוענק לבן שלמה ליפמן-היילפרין בשנת 1953, מה שסימן אבן דרך בקריירה שלו כנוירולוג. לאורך חייו המקצועיים, הוא פעל בנוף רפואי שהתפתח במהירות, ובסופו של דבר כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה בירושלים.
חיים מוקדמים וחינוך
ליפמן-היילפרין נולד ב-1902 בביאליסטוק שבפולין, והחזיק באזרחות של מספר תחומי שיפוט, כולל פולין הקונגרסאית והרפובליקה הפולנית השנייה. הוא למד רפואה באוניברסיטת קניגסברג, שם קיבל תואר דוקטור לרפואה. הבסיס האקדמי שלו עוצב על ידי שליטתו בשפה הגרמנית, מה שהקל על התפתחותו הקלינית והמחקרית באירופה.
קריירה מקצועית בישראל
בשנת 1934 עבר לאזור והפך לדמות מרכזית בפיתוח שירותים נוירולוגיים. הקריירה שלו הוגדרה בעיקר על ידי תקופת עבודתו באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך תקופתו במוסד, התמקד בפרקטיקה קלינית ובהקמת סטנדרטים רפואיים, כולל ניסוח שבועת היפוקרטס בעברית בשנת 1952.
מוות ומורשת
ליפמן-היילפרין נפטר בשנת 1968 בגיל 66. מקום מנוחתו האחרון הוא בהר המנוחות בירושלים. תרומתו לתחום הרפואי מוגדרת על ידי תפקידו כנוירולוג חלוץ ועבודתו בבית החולים הדסה, שנותרה מרכיב מרכזי בהיסטוריה המקצועית שלו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →עובדות מהירות
- לידה: 1902, ביאליסטוק, פולין - פטירה: 1968, ירושלים - השכלה: אוניברסיטת קניגסברג - מקצוע: רופא ונוירולוג - מעסיק: האוניברסיטה העברית בירושלים - פרס: פרס ישראל (1953) - מקום קבורה: הר המנוחות
שאלות נפוצות
### איזה פרס מרכזי הוא קיבל?
הוא היה הזוכה הראשון בפרס ישראל לרפואה בשנת 1953.
### היכן הוא עסק ברפואה?
הוא עסק ברפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וכיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה.