קבוצת השיש המונומנטלית הרקולס וקאקוס (Hercules and Cacus), שהושלמה בשנת 1534, ניצבת בפיאצה דלה סיניוריה כדוגמה מובהקת לשאיפתו של באצ'ו בנדינלי (Baccio Bandinelli). האמן, שנולד בפירנצה בשנת 1493, פעל כצייר, פסל, מעצב ורשם. הקריירה שלו נותרה קשורה ללא הפרד בתהפוכות הפוליטיות והאמנותיות של הרנסאנס האיטלקי.
הכשרה מוקדמת והשפעות
בנדינלי היה בנו של צורף פלורנטיני בולט והחל את חניכותו בבית המלאכה של אביו. הכשרתו המוקדמת כללה עבודה תחת הפסל ג'ובאני פרנצ'סקו רוסטיצ'ו (Giovanni Francesco Rustici), עמיתו של לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci). בצעירותו, הוא יצר פסל שעווה של הירונימוס הקדוש (Saint Jerome) עבור ג'וליאנו דה מדיצ'י (Giuliano de' Medici). בתקופה זו הוא הפך לדמות מרכזית בקרב המנייריסטים הפלורנטינים, כשהוא שואב השראה משמעותית מלוחות התבליט של דונטלו (Donatello).
היריבות עם מיכלאנג'לו
חייו המקצועיים של בנדינלי הוגדרו על ידי יריבות עזה ומתועדת היטב עם מיכלאנג'לו (Michelangelo). ג'ורג'ו וזארי (Giorgio Vasari) טען כי בנדינלי חש קנאה עמוקה כלפי בן תקופתו. סכסוך זה התפרץ בשנת 1512 כאשר, בעיצומה של התהפוכה הפוליטית בעקבות הדחתו של פיירו סודריני (Piero Soderini), השחית בנדינלי לכאורה את הקרטון של מיכלאנג'לו 'קרב קאשינה' וחתך אותו למספר חלקים. אובססיה זו כלפי מיכלאנג'לו נמשכה לאורך כל חייו, והשפיעה הן על בחירותיו הסגנוניות והן על האופן שבו הציבור קיבל את עבודותיו הגדולות.
עבודות מוזמנות ומאבקים אמנותיים
הפסל הרקולס וקאקוס, שהוזמן על ידי האפיפיור קלמנס השביעי (Pope Clement VII), התברר כמשימה מאתגרת. גוש שיש הקרארה (Carrara) המקורי היה קטן מדי, מה שאילץ את בנדינלי לעדכן את תכנוניו באמצעות מודלי שעווה חדשים. בעקבות ביזת רומא בשנת 1527 וגלותו לאחר מכן, הוא חזר להשלים את הפיסול בשנת 1534. אף שיצר עבודות משמעותיות כמו הפייטה (Pietà) בסנטיסימה אנונציאטה (Santissima Annunziata) והאנדרטה לג'ובאני דלה בנדה נרה (Giovanni delle Bande Nere), מבקרים השוו לעיתים קרובות את יצירתו לרעה מול זו של עמיתיו.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →מורשת ושנים אחרונות
בנדינלי כיהן כאביר במסדר דורבנות הזהב (Order of the Golden Spur) והחזיק סטודיו פורה שכלל את בניו קלמנטה ומיכלאנג'לו. רישומיו, שיוחסו בעבר לאמנים אחרים, זכו להכרה אקדמית בסוף המאה העשרים. הוא נפטר בפירנצה בשנת 1560 ונקבר בסנטיסימה אנונציאטה. כיום, עבודותיו שמורות במוסדות הכוללים את אופיצי (Uffizi), ברג'לו (Bargello) ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות (Metropolitan Museum of Art).
עובדות בקצרה
- נולד: 1493, פירנצה - נפטר: 1560, פירנצה - יצירה בולטת: הרקולס וקאקוס - יצירה בולטת: אדם וחווה - יצירה בולטת: פסל חזה של קוזימו הראשון דה מדיצ'י - דרגה צבאית: אביר - קבור ב: סנטיסימה אנונציאטה - עיסוקים: צייר, פסל, היסטוריון אמנות, מעצב, רשם
שאלות נפוצות של קוראים
### היכן ניתן לראות את עבודותיו של בנדינלי כיום?
יצירותיו נמצאות באוספים בינלאומיים שונים, כולל גלריית אופיצי, המוזיאון הלאומי ברג'לו, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות ופאלאצו מדיצ'י-ריקארדי (Palazzo Medici-Riccardi).
### מי היו כמה מתלמידיו הבולטים של בנדינלי?
תלמידיו כללו את הביוגרף ג'ורג'ו וזארי ואת הצייר פרנצ'סקו דה רוסי (Francesco de' Rossi), הידוע בכינויו איל סלביאטי (Il Salviati).