גילוי הניקל בשנת 1751 מקורו בתצפית של מומחה כרייה על עפרות בלוס (Los), שוודיה, שנראו ככוללות נחושת אך לא הפיקו דבר. אקסל פרדריק קרונסטדט (Axel Fredrik Cronstedt) זיהה מתכת מובחנת זו, ובכך ערער על הנחות מטלורגיות קיימות והתווה נתיב אנליטי חדש לסיווג הכימי של מינרלים לאורך אמצע המאה ה-18.
חינוך והכשרה מוקדמים
אקסל פרדריק קרונסטדט, שנולד בשנת 1722 בטורינגה (Turinge), החל את לימודיו באוניברסיטת אופסלה בשנת 1738. הוא השתתף בהרצאות של הכימאי יוהאן גוטשלק ולריוס (Johan Gottschalk Wallerius) והאסטרונום אנדרס צלזיוס (Anders Celsius). מסלול הקריירה שלו פנה לעבר גאולוגיה וכרייה לאחר שסייע לאביו, גבריאל אולדרמן קרונסטדט (Gabriel Olderman Cronstedt), במהלך סיור פיקוח צבאי. לאחר מכן נרשם לבית הספר למכרות, שם למד אצל דניאל טילאס (Daniel Tilas). בין השנים 1746 ו-1748 הוא שכלל את מומחיותו בהתכה ובניתוח כימי במעבדה הכימית (Laboratorium Chemicum) בסטוקהולם בהדרכתו של גאורג ברנדט (Georg Brandt).
חידושים במינרלוגיה
קרונסטדט זכה להכרה בזכות החדרת צינור הנשיפה (blowpipe) כמכשיר אנליטי סטנדרטי. במקור כלי ששימש צורפים, הוא התאים את צינור הנשיפה לבחינת דגימות מינרלים קטנות. מתודולוגיה זו אפשרה לו לזהות תכונות פיזיקליות מובחנות, כגון הקצף של סטילביט, שאותו כינה זאוליט ב-1756. גישתו השיטתית לארגון ממלכת המינרלים הגיעה לשיאה בפרסום הספר 'ניסיון במינרלוגיה, או סידור ממלכת המינרלים' (Försök til mineralogie, eller mineral-rikets upställning) בשנת 1758. בעבודה זו הוא טען כי ניתוח כימי, ולא מראה חיצוני, צריך להכתיב את סיווג המינרלים.
תרומות לכימיית היסודות
מעבר לניקל, קרונסטדט ערך תצפיות משמעותיות בנוגע לחומרים אחרים. הוא גילה את המינרל הידוע לימים כשיליט (scheelite) בביספברג קלאק (Bispberg Klack) בשנת 1751, וכינה אותו טונגסטן, שפירושו 'אבן כבדה'. בעוד שקרל וילהלם שלה (Carl Wilhelm Scheele) הפיק מאוחר יותר מתכת חדשה מעפרה זו, השם טונגסטן נותר בעינו. יתר על כן, הטקסט שלו משנת 1758 ציין קיום של אדמה בלתי מזוהה שנמצאה באבן ממכרה באסטנס (Bastnäs) ברידרהיטן (Riddarhyttan). תצפית זו סיפקה את הבסיס עבור ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) ווילהלם היסינגר (Wilhelm Hisinger) לבודד את הצריום עשורים לאחר מכן.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →חיים מקצועיים ומורשת
לאורך הקריירה שלו, קרונסטדט מילא תפקידים שונים, כולל שירות כמפקח על פעולות כרייה עבור אסטר וווסטרברגסלאגן (Öster and Västerbergslagen) החל משנת 1758. הוא הפך לחבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים בשנת 1753. בשנת 1760 הוא נשא לאישה את גרטרוד שרלוטה סודרהיֶלם (Gertrud Charlotta Söderhielm). הוא עבר לאחוזת ניסהיטן (Nisshyttan) ליד סטר (Säter) בשנת 1761, שם התגורר עד מותו ב-19 באוגוסט 1765 בגיל 42.
עובדות מהירות
- נולד: 1722, טורינגה, שוודיה - נפטר: 1765, סטר, שוודיה - גילוי: ניקל (1751) - ספר: Försök til mineralogie (1758) - השכלה: אוניברסיטת אופסלה, בית הספר למכרות - חברות מקצועית: האקדמיה המלכותית השוודית למדעים - בת זוג: גרטרוד שרלוטה סודרהיֶלם
שאלות שקוראים שואלים
### מהו המקור של המונח ניקל?
כורים בלוס, שוודיה, השתמשו במונח קופרניקל (kupfernickel) כדי לתאר עפרה שנראתה כנחושת אך כשלה בהפקתה; הם האשימו בכך שדון שובב הידוע בשם ניקל.
### מדוע היה צינור הנשיפה חשוב לקרונסטדט?
צינור הנשיפה אפשר ניתוח כימי מדויק של דגימות עפרה קטנות, מה שאפשר את זיהויים של יסודות חדשים והגדיר את גישתו למינרלוגיה מודרנית.