אבן סינא (Avicenna): נסיך הרופאים והאדריכל של המדע של ימי הביניים
אבן סינא – הידוע בעולם האסלאמי כאיבן סינא – היה הרופא והפילוסוף המשפיע ביותר בתקופת ימי הביניים, מלומד שסינתז רפואה יוונית עתיקה עם מחשבה אסלאמית והעביר סינתזה זו למסורות האינטלקטואליות האסלאמיות והאירופיות כאחד. ה-"קאנון של הרפואה" שלו שימש כספר הלימוד הרפואי הסטנדרטי באירופה ובמזרח התיכון במשך למעלה משש מאות שנים. הוא כתב כ-450 עבודות, מתוכן שרדו כ-240.
חיים מוקדמים ושליטה מוקדמת
אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן סינא נולד באוגוסט 980 לספירה ליד בוכרה, באוזבקיסטן של ימינו, לאב ששימש כמושל תחת השושלת הסאמאנית. איבן סינא הצעיר הפגין פיקחות אינטלקטואלית יוצאת דופן מילדותו. עד גיל עשר הוא שינן את הקוראן וחלק גדול מהשירה הערבית הקלאסית. עד גיל שש-עשרה הוא עבר את מוריו בתורת המשפט וברפואה, וטיפל בחולים. הוא דיווח באוטוביוגרפיה שלו שבגיל שמונה-עשרה הוא שלט בלוגיקה, במדעי הטבע ובמתמטיקה. הפילוסופיה נותרה חמקמקה עד שקרא את הפרשנות הקצרה של אל-פאראבי על ה-"מטאפיזיקה" של אריסטו, שפתחה אותה; הוא קרא בעבר את ה-"מטאפיזיקה" ארבעים פעמים ללא הבנה מלאה.
הקאנון של הרפואה: יצירת מופת רפואית
ה-"אל-קאנון פי אל-טיב" (הקאנון של הרפואה) של אבן סינא, שהושלם בסביבות 1025 לספירה, הוא אחד הטקסטים הרפואיים המשמעותיים ביותר שנכתבו אי פעם. בהיקף של כמיליון מילים בחמישה כרכים, הוא סינתז את הידע הרפואי של היפוקרטס, גלנוס ורופאים אסלאמיים קודמים למסגרת שיטתית שכיסתה עקרונות כלליים של רפואה, תרופות פשוטות, מחלות המאורגנות לפי מערכת איברים, מצבים שאינם ספציפיים לאיבר בודד, ותרופות מורכבות. ה-"קאנון" הציג את מושג ההסגר למחלות מדבקות, זיהה את האדמה והמים כסוכני העברת מחלות, תיאר ניסויים קליניים לתרופות חדשות, וסיפק דיון מעמיק במצבים פסיכולוגיים. מתורגם ללטינית במאה השתים-עשרה, הוא שימש בבתי ספר לרפואה באירופה עד המאה השבע-עשרה.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →פילוסופיה: ספר הריפוי וטיעון האדם הצף
יצירת המופת הפילוסופית של אבן סינא, "כתאב אל-שיפא" (ספר הריפוי), היא טיפול אנציקלופדי בפילוסופיה אריסטוטלית כפי שהיא מסוננת דרך ניאופלטוניזם ומחשבה אסלאמית, המכסה לוגיקה, מדעי הטבע, מתמטיקה ומטאפיזיקה. היא כוללת את אחד מניסויי המחשבה המדהימים ביותר של הפילוסופיה – "האדם המעופף" (המכונה לעיתים "האדם הצף"): דמיינו אדם שנוצר באוויר, מכוסה עיניים, ללא קלט חושי כלל. האם לאדם זה עדיין תהיה מודעות עצמית? אבן סינא טען שכן – מה שמדגים שהמודעות של הנשמה לעצמה היא בלתי תלויה בגוף ובחוויה חושית. טיעון זה צפה את ה-"אני חושב, משמע אני קיים" (cogito ergo sum) של דקארט בשישה מאות שנים.
חיים של תנועה מתמדת
חייו הבוגרים של אבן סינא עברו בתנועה מתמדת ברחבי החצרות והערים של המזרח האסלאמי, כשהוא משמש כרופא ויועץ לשליטים שונים תוך המשך כתיבה, הרצאות וויכוחים. הוא נכלא לפחות פעם אחת על ידי שליט שחשש מקשריו הפוליטיים; הוא ברח והמשיך בעבודתו. הוא הכתיב עבודות מרכזיות בזמן שרכב על סוס. הוא מת ביוני 1037 לספירה בהמדאן, איראן, בגיל חמישים ושש בערך, על פי הדיווחים מקוליק – שבו טיפל בעצמו, אולי באגרסיביות רבה מדי. על פי הדיווחים הוא אמר בסוף: "שומר עצמי התעייף מלהשגיח עליי".
מורשת: הגשר בין רפואה עתיקה למודרנית
קשה להפריז בהשפעתו של אבן סינא על תולדות הרפואה והפילוסופיה. ברפואה, הסינתזה שלו של תאוריה גלנית עם פרקטיקה קלינית וארגון שיטתי היוותה את עמוד השדרה של חינוך רפואי מקצועי בעולם האסלאמי ולאחר מכן באירופה במשך חצי אלף שנה. בפילוסופיה, האריסטוטליות הערבית שלו עזרה לעצב את המסורת הסכולסטית של תומאס אקווינס. דנטה הציב אותו בלימבו, לצד אריסטו, סוקרטס והפילוסופים הפגאניים הגדולים – הכבוד הגבוה ביותר שהדמיון הנוצרי של ימי הביניים יכול היה להציע להוגה מוסלמי. הוא נותר דמות מתנשאת בתולדות המחשבה האנושית.