אוגוסט קרוג (August Krogh)
שאק אוגוסט סטנברג קרוג (Schack August Steenberg Krogh), חבר זר בחברה המלכותית (15 בנובמבר 1874 – 13 בספטמבר 1949), היה פרופסור דני במחלקה לזואופיזיולוגיה באוניברסיטת קופנהגן בין השנים 1916–1945. הוא תרם מספר תגליות יסוד במספר תחומי פיזיולוגיה, והוא מפורסם בזכות פיתוח עקרון קרוג.
בשנת 1920 הוענק לאוגוסט קרוג פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עבור גילוי מנגנון הוויסות של הנימים בשרירי השלד. קרוג היה הראשון לתאר את התאמת זילוף הדם בשרירים ובאיברים אחרים בהתאם לצרכים באמצעות פתיחה וסגירה של עורקיקים ונימים.
מלבד תרומותיו לרפואה, קרוג היה גם אחד ממייסדי מה שהיא כיום חברת נובו נורדיסק (Novo Nordisk).
חיים
הוא נולד בגרנו (Grenaa) שבחצי האי יוטלנד (Djursland) בדנמרק, בנו של ויגו קרוג (Viggo Krogh), בנאי ספינות. אמו (לבית דרכמן) הייתה בתו של פקיד מכס בהולשטיין. דרך משפחת אמו הוא טען ל"קמצוץ דם צועני בעורקיו". קרוג התחנך בבית הספר הקתדרלה של אורהוס (Aarhus Katedralskole) באורהוס. הוא למד באוניברסיטת קופנהגן, סיים תואר שני ב-1899 וקיבל תואר דוקטור ב-1903.
קרוג היה חלוץ בפיזיולוגיה השוואתית. הוא כתב את התזה שלו על הנשימה דרך העור והריאות בצפרדעים: Respiratory Exchange of Animals, 1915. מאוחר יותר החל קרוג במחקרים על הומאוסטזיס של מים ואלקטרוליטים בבעלי חיים ימיים ופרסם את הספרים: Osmotic Regulation (1939) ו-Comparative Physiology of Respiratory Mechanisms (1941). הוא תרם יותר מ-200 מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים. הוא היה בנאי של מכשירים מדעיים שרבים מהם היו בעלי חשיבות מעשית ניכרת, כגון ספירומטר והמכשיר למדידת קצב חילוף החומרים הבסיסי.
קרוג החל להרצות באוניברסיטת קופנהגן ב-1908 וב-1916 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, והפך לראש המעבדה הראשונה לפיזיולוגיה של בעלי חיים (זואופיזיולוגיה) באוניברסיטה.
קרוג נבחר לחבר כבוד בינלאומי באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-1931, לחבר בינלאומי באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ב-1937, ולחבר בינלאומי בחברה הפילוסופית האמריקאית ב-1941.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →בשנות ה-30 עבד קרוג עם שני זוכי פרס נובל אחרים, הרדיוכמאי ג'ורג' דה הוושי (George de Hevesy) והפיזיקאי נילס בוהר (Niels Bohr), על חדירות ממברנות למים כבדים ואיזוטופים רדיואקטיביים, ויחד הם הצליחו להשיג את הציקלוטרון הראשון של דנמרק לניסויים בפיזיולוגיה של בעלי חיים וצמחים וכן בעבודה דנטלית ורפואית.
הקמת נובו נורדיסק
בשנת 1922 יצא אוגוסט קרוג לסיור הרצאות בצפון אמריקה לאחר שקיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. במהלך סיור זה, הוא ואשתו מארי (Marie), רופאה שסבלה בעצמה מסוכרת מסוג 2, ביקרו בטורונטו שם המדענים פרדריק בנטינג (Frederick Banting), צ'ארלס בסט (Charles Best) וג'ון מקלאוד (John Macleod) הצליחו זה עתה לייצר אינסולין פעיל. קרוג קיבל אישור לייצר אינסולין במדינות הנורדיות וחבר להנס כריסטיאן האגדורן (Hans Christian Hagedorn), רופא שהתמחה בסוכרת, כדי להתחיל בייצור אינסולין בדנמרק. הדבר הוביל להקמת חברת Nordisk Insulinlaboratorium בשנת 1923.
בשנת 1925 הקימו האחים האראלד ותורוואלד פדרסן (Harald and Thorvald Pedersen), שהיו עובדים לשעבר בנורדיסק, חברה משלהם בשם Novo Terapeutisk Laboratorium. נובו ונורדיסק התחרו עד שהתמזגו בשנת 1989 והפכו לנובו נורדיסק (Novo Nordisk A/S).
משפחה
הוא נישא למארי קרוג (לבית יורגנסן, 1874–1943) בשנת 1905. היא הייתה מדענית בעלת שם בזכות עצמה וחלק גדול מעבודתו של אוגוסט קרוג בוצע בשיתוף פעולה הדוק עמה.
לאוגוסט ומארי היו ארבעה ילדים, הצעירה שבהם, בודיל (Bodil), נולדה ב-1918. גם היא הייתה פיזיולוגית, והפכה לאישה הראשונה שכיהנה כנשיאת האגודה הפיזיולוגית האמריקאית בשנת 1975. בודיל נישאה לפיזיולוג דגול נוסף, קנוט שמידט-נילסן (Knut Schmidt-Nielsen).
מורשת
טורקל וייס-פוג (Torkel Weis-Fogh), חלוץ דגול בחקר מעוף החרקים, היה תלמידו של אוגוסט קרוג. יחד הם כתבו מאמר קלאסי בנושא זה בשנת 1951.
שמו של קרוג מונצח בשני מושגים שנקראו על שמו כיום:
- אורך קרוג (Krogh length), המרחק שבין נימים שאליו דיפוזיים רכיבי תזונה, בהתבסס על צריכה תאית של אותם רכיבי תזונה.
- עקרון קרוג (Krogh's principle), לפיו "עבור... מספר גדול של בעיות תהיה איזושהי חיה שתהיה הבחירה הטובה ביותר, או כמה חיות כאלו, שעליהן ניתן לחקור זאת בנוחות הרבה ביותר."
הוא, באמצעות ספרו The Anatomy and Physiology of Capillaries, הפיץ את האמונה השגויה שאם פורסים את כל כלי הדם מגוף האדם הם יגיעו לאורך של 100,000 ק"מ. הוא הניח הנחות שגויות לגבי צפיפות הנימים תוך שימוש בגוף היפותטי ששקל 140 ק"ג עם 50 ק"ג של שריר טהור, מבנה גוף לא מציאותי, כדי להגיע למספר העגול שלו של 100,000 ק"מ. ממצאים אחרונים מצביעים על כך שהנתון הממשי נמצא בטווח שבין 9,000 ל-19,000 ק"מ.
פרסומים
- The Respiratory Exchange of Animals and Man (1916)
- Osmotic Regulation in Aquatic Animals (1939)
- The Comparative Physiology of Respiratory Mechanisms (1941)