אנדרה מסנה (André Masséna): המרשל הגדול ביותר של נפוליאון ונשר הניצחון
אנדרה מסנה היה המפקד המבריק והעקבי ביותר של נפוליאון בשדה הקרב — חייל שצמח מלמטה ממוצא גנואזי, שעלה בסולם הדרגות והפך למרשל של צרפת ולאחד הגנרלים המאויימים והמוערכים ביותר במלחמות הנפוליאוניות. נפוליאון כינה אותו "ילד הניצחון היקר". ולינגטון (Wellington), שהביס אותו בפורטוגל, תיאר אותו כאינטלקט הצבאי הגדול ביותר שעמד מולו בשדה קרב.
חיים מוקדמים: מהדרגות הנמוכות ועד המהפכה
אנדרה מסנה נולד ב-6 במאי 1758 בניס (אז חלק מממלכת סרדיניה), התייתם בגיל שש ועבד כנער סיפון לפני שהתגייס לרגימנט האיטלקי המלכותי של הצבא הצרפתי בגיל ארבע-עשרה. הוא שירת במשך ארבע-עשרה שנים, ועלה לדרגת סמל-מייג'ור — הדרגה הגבוהה ביותר שהייתה זמינה לאדם ממעמדו החברתי בצבא האנסיאן רז'ים, ששמר את סגל הקצונה לאצולה. כאשר המהפכה הצרפתית ביטלה את זכויות הלידה ופתחה את סגל הקצונה בפני כישרונות, מסנה היה בן ארבעים ושלוש ובעל ניסיון צבאי של שני עשורים. הוא הוסמך כקצין בשנת 1791. עד שנת 1793, הוא כבר היה גנרל.
איטליה ולידת המוניטין
המוניטין של מסנה נוצר במערכות האיטלקיות של 1793–1797, שם שירת תחת שורה של מפקדים לפני שנפל תחת פיקודו של גנרל צעיר בשם נפוליאון בונפרטה (Napoleon Bonaparte). במערכה המבריקה באיטליה בשנים 1796–97, מסנה פיקד על האגף השמאלי של הצבא הצרפתי והוכיח שוב ושוב את היותו מכריע: בריבולי, בלודי ובארקולה הוא הפגין את האינסטינקט הטקטי התוקפני והאומץ הפיזי שיגדירו את הקריירה שלו. נפוליאון זיהה אותו כמפקד מהדרגה הראשונה וכתב עליו בשילוב של הערצה וקנאה תחרותית השמורים לכישרונות מסוכנים באמת.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →ההגנה על גנואה והמערכה בשוויץ
בשנת 1800, ביצע מסנה את אחת הפעולות ההגנתיות המהוללות ביותר של העידן הנפוליאוני: ההגנה על גנואה (Genoa) מפני מצור אוסטרי. עם חיל מצב רעב בעיר שנאלצה לאכול חולדות ועור נעליים, הוא החזיק בעיר במשך יותר מחודשיים — זמן מספיק כדי לאפשר לנפוליאון לחצות את האלפים, לנצח בקרב מרנגו (Marengo), ולאלץ את אוסטריה לבקש תנאים. ההגנה על גנואה הייתה מכריעה מבחינה צבאית גם בתבוסה. בשנת 1799, בשוויץ, הוא ניצח בקרב ציריך (Zürich) נגד קואליציה רוסית-אוסטרית במהפך מדהים שביטל זמנית את האיום הרוסי על צרפת.
אספרן-אסלינג, ואגרם, וגבולות הפיקוד
באספרן-אסלינג (Aspern-Essling) ב-1809, מסנה פיקד על האגף הצרפתי נגד הצבא האוסטרי והחזיק בעמדתו תחת לחץ הרסני בזמן שנפוליאון התארגן מחדש להמשך הקרב בואגרם (Wagram). בנקודה זו הוא היה ללא ספק מפקד הגיס הטוב ביותר באירופה. במערכה בפורטוגל בשנים 1810–1811 — המתקפה של צבא פורטוגל נגד קווי טורס ודראס (Torres Vedras) — נתקל מסנה במכשול המכריע הראשון שלו, שכן קווי ההגנה המוכנים של ולינגטון ומדיניות האדמה החרוכה הביסו את הצרפתים לא בקרב פתוח אלא באמצעות רעב ושחיקה. מסנה לא הצליח לפרוץ. הוא שוחרר מהפיקוד ב-1811.
אופי ומורשת
מסנה היה ידוע בתאוות הבצע שלו ובחוסר נאמנותו המופגן לאשתו — הוא נסע למערכות עם פילגש לבושה במדי הוסארים — אך הוא היה גם אהוב באמת על חייליו בשל אומצו האישי ודאגתו המעשית לרווחתם. הוא בזז בהרחבה בכל טריטוריה שכבש, נוהג שהיה נפוץ אך במקרה של מסנה בוצע ביסודיות שיטתית מיוחדת. הוא מת ב-4 באפריל 1817 בפריז, בגיל חמישים ושמונה, לאחר ששרד את המלחמות הנפוליאוניות, את הרסטורציה של הבורבונים ואת מאה הימים מבלי לאבד את שרביט המרשל. נפוליאון, בסנט הלנה, דירג אותו בין שניים או שלושה המפקדים הגדולים של התקופה. הערכתו של ולינגטון — שלא יכול היה להתעלות על מסנה מבלי להפסיק להיות בן תמותה — נותרה המחווה המרשימה ביותר ששילם מפקד גדול ליריבו הגדול.