פרסום הספר "שתיקותיו של קולונל ברמבל" (Les silences du colonel Bramble) בשנת 1918 הפך את אמיל סלומון וילהלם הרצוג (Émile Salomon Wilhelm Herzog) לדמות ספרותית בולטת תחת שם העט אנדרה מורואה (André Maurois). בהתבסס על שירותו כמתורגמן עבור לוטננט-קולונל וינסטון צ'רצ'יל (Winston Churchill) במהלך מלחמת העולם הראשונה, יצירת ביכורים זו ביססה קריירה המוגדרת על ידי פרספקטיבות טרנס-לאומיות, ביוגרפיות היסטוריות וגשר בין המסורות האינטלקטואליות הצרפתיות והאנגליות.
חיים מוקדמים ורקע תעשייתי
מורואה נולד באלבוף (Elbeuf) בשנת 1885 לארנסט הרצוג ואליס לוי-רוף, ומוצאו ממשפחת יצרני טקסטיל אלזסית שעברה לנורמנדי לאחר מלחמת צרפת-פרוסיה. הוא רכש את השכלתו בתיכון פייר-קורניי (Lycée Pierre-Corneille) ברואן. על אף שבתחילה השתתף בעסק המשפחתי, נטיותיו האינטלקטואליות – שתוארו מאוחר יותר ברומן שלו משנת 1927 "ברנאר קנאי" (Bernard Quesnay) – הרחיקו אותו מתעשיית הטקסטיל לעבר הספרות והפילוסופיה.
מסלול ספרותי ומקצועי
בעקבות הצלחת הרהוריו מתקופת המלחמה, ביסס מורואה את מעמדו כסופר ורסטילי, והפיק רומנים, ספרי היסטוריה וביוגרפיות של דמויות כגון שלי (Shelley), ביירון (Byron) ודיזראלי (Disraeli). תפוקתו התרחבה לספרות ילדים, מדע בדיוני ועיתונאות דעה באמצעות תרומות לעיתונים "לה פיגארו" (Le Figaro), "רוויו דה פארי" (Revue de Paris) ו-"קארפור" (Carrefour). בשנת 1938 השיג הכרה מקצועית דרך בחירתו לכיסא 26 באקדמיה הצרפתית (Académie française), תפקיד בו החזיק עד מותו בשנת 1967.
שירות צבאי וגלות
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת מורואה כמשקיף רשמי צרפתי מטעם המפקדה הבריטית לפני שהצטרף מאוחר יותר לכוחות צרפת החופשית. לאחר נפילת צרפת בשנת 1940, עבר לארצות הברית כדי לעסוק בפעילות פוליטית. הוא תיעד את תהפוכות התקופה בספרו "טרגדיה בצרפת" (Tragedy in France). הוא אימץ רשמית את השם מורואה כשמו החוקי בשנת 1947.
Twenty questions, eight minutes on the clock, and a percentile measured against everyone who has taken it. No sign-up.
Take the IQ test →שנים אחרונות ומורשת
מורואה עמד בראש חבר השופטים בפסטיבל קאן בשנים 1951 ו-1957. הקריירה המאוחרת שלו סומנה על ידי הוקרה משמעותית, כולל פרס פול פלאט (Paul Flat) בשנת 1923, פרס השגרירים (Ambassadors' Prize) בשנת 1965, והצלב הגדול של לגיון הכבוד שהוענק לו באותה שנה. הוא נפטר בשנת 1967 בניי-סיר-סן (Neuilly-sur-Seine), שם נקבר בבית הקברות העירוני הישן.
עובדות מהירות
- נולד: 1885, אלבוף - נפטר: 1967, ניי-סיר-סן - שינוי שם חוקי: 1947 - כיסא באקדמיה הצרפתית: 26 (1938–1967) - הצלב הגדול של לגיון הכבוד: 1965 - יצירה בולטת: אמנות החיים (The Art of Living)
שאלות שקוראים שואלים
### מה הייתה ההשראה לשם העט שלו?
הוא נולד בשם אמיל סלומון וילהלם הרצוג ואימץ את שם העט אנדרה מורואה, שהפך לשמו החוקי בשנת 1947.
### האם הייתה לו קריירה צבאית?
כן, הוא שירת כמתורגמן עבור וינסטון צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן שירת עם כוחות צרפת החופשית במהלך מלחמת העולם השנייה.